המחלוקת בנוגע לדרך שיש לנקוט כלפי בריטניה ומדיניותה בא"י

המדיניות הבריטית של הספר הלבן השני(1930) העלתה בקרב מנהגיגי היישוב והתנועה הציונית דאגה וחשש לגבי המשלך המחוייבות הבריטית לבניין הבית הלאומי יהודי בארץ ישראל וזאת למרות דבrי ההרגעה של איגרת מקדונלד(1931).

מחנה הפועלים והנהגת התנועה הציונית:

מחנה זה ביקש להמשיך לשמור על מערכת יחסים תקינה עם הממשל הבריטי ולהגיע עימו להבנות והסכמות שיובילו בהדרגה להרחבת האוטונומיה של היישוב היהודי בא"י. הם התנגדו להציג בפני הבריטים תביעות "ציוניות" מחשש שהן עלולות לפגוע ביחסי היהודים בריטים(כמו הצהרה בריטית פומבית כפי שדרש ז'בוטינסקי להקמת מדינה יהודית). שני המחנות הדגישו את העשייה הציונית: עלייה,התיישבות,רכישת קרקעות ופיתוח הארץ כמפתח עיקרי שיבטיח את המשך קידום הבית הלאומי יהודי.

וייצמן: וייצמן טען כי האיגרת היא הרע במיעוטו ,היא טובה מן הספר הלבן כיוון שהיא מתירה המשך עלייה וקניית קרקעות. הוא הכיר בכך שבריטניה אינה עושה מספיק,אך טען כי תפקיד הממשלה קשה. כמו כן האמין כי רק בריטניה מסוגלת להשכין שלום באזור.

בן גוריון:. בן גוריון והפועלים קיבלו את דעתו של וויצמן:שאין לעם היהודי בעל ברית אחר לדוגמת הבריטים ועל כן יש לשתף עימם פעולה. למרות שיש מה לבקר האמין בן-גוריון כי למנדט ישנם צדדים חיוביים וכי עזיבת הבריטים תוביל למצב גרוע יותר. רק בריטניה תוכל לשמור על זכויות היהודים.

המחנה הרוויזיוניסטי-עמדת ז'בוטינסקי:

חשדנותו ואי האמון של ז'בוטינסקי בבריטים הביאו אותו לתבוע מהתנועה הציונית לנקוט במדיניות של לחץ תקיף כלפי בריטניה. כמו כן דרש מהתנועה לזנוח את המינוח המעורפל של "בית-לאומי" ולהכריז על כוונותיה האמיתיות: הקמת מדינה עם רוב יהודי בה. כמו כן ז'בוטינסקי האשים את בריטניה בהפרת חוזה המנדט ומאשים את הפקידים באנטישמיות ובעוינות כלפי היהודים ובהעברת כספים לערבים. ז'בוטינסקי לחץ על התנועה הציונית שתלחץ על בריטניה שתקיים את המטרה ותעזור להקים מדינה משני עברי הירדן. לאחר שנדחו הצעותיו קרע בהפגנתיות את כרטיס הציר שלו ועזב את התנועה. לאחר מכן טען ז'בוטינסקי כי בריתנו עם בריטניה הגיעה לסופה וכי יש לנהל מאבק על עתידה של המדינה גם בגולה וגם בארץ,המאבק בגולה צריך להתבסס על פטיציה..פטיציה יהודית עולמית.

עמדת ברית הבריונים:

קבוצה זו התייחסה לבריטים כגוף קלוניאליסטי זר שיש לגרשו מהארץ ע"י מרד גלוי ומזויין. יעדיה כוונו להביא את המנדט הבריטי על א"י לידי סיום ולהביא להקמת מדינה עצמאית ריבונית בארץ ישראל: "נקרא לבוגדיך-בוגדים, ולממשלה עורכת הפרעות-ממשלה פוגרומית",אמר אבא אחימאיר,"אנו מדברים ברורות:להילחם!,להלחם ממש,כמו שנלחמו כל העמים המדוכאים לחרות מולדך..לא מלחמת מילים...אלא מלחמה ממש בשלטון האויב ובהנהגה".