על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
סיכומונה:הסבר איך לפרסם סיכום חדש
שירת ימי הביניים-אמצעים אומנותיים
מבוא: שירת ימי הבניים מתחלקת (בגדול) לשניים:
שירת חול שירת קודש שירי טבע פיוט/ים " געגועים תפילה " אהבה שירי געגוע לציון (ירושליים) " קינה " גנאי
*לרוב שירת הבניים נכתבה ע"י סופרים/משוררים שמונו ע"י פטרון(אדם בעל מעמד וממון),שירים אלה שימשו את הפטרון בערביי השתייה שהיה מכנס.
שירת הקודש-מקורה בתחילת ימי הבניים בתקופת התלמוד והיתפתחה בשלהי המאה ה-10,היא התפתחה על יסודות הפיוט הקדום . בשירה זו: הנושא המרכזי הוא הבעת הרגש הדתי והתייחסות האדם לאלוקיו. קיימים סוגים שונים ,כגון: בקשה,סליחה,גאולה,יוצר ועוד הייעוד-תוספת חגיגית לתפילה לחג ולמועד ,תפקידה הראשוני הוא ליטורגי(שימוש במסגרת טקסים דתיים). האווירה היא אווירה של מתח דילמות היטלבטויות , האדם קרוע בין הרצון לספק תאוותיו החומרניות לבין רצונו להיתקרב אל האל. שיבוצים(שימוש במילים מתוך המקרא בכדי לאזכר עלילהכל שהיא התורמת להבנת השיר)במטרה להרחיב את הסיטואציה ולהשלים את אווירת הקודש. עמדת הדובר -מוגדרת כלפיי האל קישוטים (אמצעים אומנותיים)*ראה "אמצעים אומנותיי" ב"שירת החול"
מבוא:???????????????????????????????????????????????????
שירת החול לרוב שירה אישית. בשירה זו: אמצעים אאטומנותיים שיר קסידה-שיר ארוךהבנוי מרצף בתים בנויים מדלת וסוגר,
דלת / סוגר
(דו"ג- "ליבי מזרח ואנוכי בסוף מערב-/איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב?". בשיר קסידה יש משקל זהה וחרוז מבריחשאורכו כ-10 עד 15 שורות , הקסידה הקדומה הייתה מורכבת משניי חלקים עצמאיים ובנייהם הייתה שורה/בית שכונו תפרת המעבר. חלק 1- עסק בפתיחה וחלק2-גוף השיר. תפארת הפתיחה-חריזה פנימית בין דלת לםוגר(דו"ג: "הים ביני לבינך/ולא עטה לחלותך?") תפארת החתימה\הסגירה-*ראה שורה קודמת ב"תפארת הפתיחה". לשון השיר- יסוד- אישי\אוניברסלי או יחדיו פסיקה- שאלות רטוריות במטרה למשוך תשומת לב, וכאשר הרטוריות מופיה בסוף השיר היא משמשת להדגשת הנושא. שיבוץ- שימוש במילים מקראיות לאיזכוב עלילה המכוונת אותנו לנושא השיר. מבנה הבית-במבט ראשוני הבית ניראה כחטיבה אחת , את הבתים מזהים ע"י הדלת והסוגר המופרדים בלוכסן(קו נטוי) חריזה-חרוז מבריח- בסיום כל בית יופיע חרוז, מקור השם "חרוז מבריח" הוא משם העצם בריח, חרוז זה מלכד את כל שורות השיר יחדיו, אמצעי זה חשוב למטרת המונוטוניות המאפיינית את שירת ימי הבניים.
-חרוז עובר- זה הוא חרוז פשוט שבו יש שוויון בין התנועה האחרונה במילה והאות אחרייה (דו"ג: Xבפתח ואחרייה האות ה ושוב..-דימעה כמה) -חרוז ראוי-בחרוז זה יש שיוויון של שניי עיצורים ותנועה(דו"ג:צחוק רחוק)
רמיזה- רמיזה למאורע היסטורי , ב"ד אנו צריכים להבין מה הוא המאורע המורמז. המשקל- משקל לשדוני - מילרע / מילאל . אמצעי מקורו בשירה הערבית של תקופה זו (המאה ה-10) פירות וחזרה- שימוש במילים נרדפות או באותן המילים מספר פעמים במטרה להדגיש רעיון. אקרוסתיכון-קישוט היוצר בד"כ את שם היוצר מן האותיות הראשונות של הבתים ,לדוג: השיר "אשת חייל" מתפילת שבת ושולחן שישי , בנוי מסדר האלףבית העברי.