על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

המניעים למאבק כנגד בריטניה במלחמת העולם השנייה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־13:07, 9 במאי 2005 מאת Amihai (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המניעים למאבק נגד בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה

1.ניסיון לעזור ליהודים באירופה – מכיוון שמדיניות בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה הגבילה את העלייה לארץ, היישוב היהודי ניסה בכל מאודו לעזור לפליטים היהודים מהמלחמה.
מניע זה היה המניע העיקרי, במיוחד כשהגיעו שמועות על הפתרון הסופי.
2.מאבק במדיניות הספר הלבן השלישי – הספר הלבן השלישי, שפורסם בשנת 1939, מבטל לחלוטין את בניין הבית הלאומי בא"י.
הספר הוא פרו ערבי מובהק המחויב להקמת מדינה ערבית.
כמובן שהיישוב היהודי לא יכול להשלים עם מדיניות כזאת, בפרט בזמן השואה באירופה, ולכן היישוב מחליט להיאבק במדיניות זו במטרה לשנותה ("יש להיאבק בספר הלבן כאילו אין היטלר").


ביטויי המאבק

1.בתחום העלייה-העפלה – הרעיון המרכזי של ההעפלה היה להעפיל עלייה בלתי לגלית כדי להציל את יהודי אירופה.
היהודים בספינות המעפילים התעלמו מהמדיניות הבריטית, ולא פעם נתפסו על ידי הבריטים.
ברגע שספינות המעפילים נתפסו, הן גורשו מחופי הארץ, ורבים מהם מתו.
המטרה השנייה של היהודים, מעבר להצלת יהודי אירופה, הייתה ליצור הכרה ותודעה בעולם, בכדי שהעולם יפעיל לחץ על בריטניה לפתוח את שערי א"י, ושמדינות אחרות יפתחו את שעריהן.
ההצלחה היותר גדולה של ההעפלה היא ביצירת התודעה המתבקשת.
אחד העימותים הקשים הוא בפרשת אוניות סטרומה (1941).
האונייה יצאה מרומניה, ועליה מעל 700 מעפילים.
הבריטים מנעו מהאונייה להגיע לחופי הארץ, ובמהלך המשא ומתן, ארע פיצוץ, והאונייה טבעה תוך דקות.
מעטים ניצלו.
הפרשה מוכיחה באופן מוחלט את אדישותה וחוסר מצפונה של בריטניה, והיתרון היחיד שהושג במטרה זו הוא שבריטניה הוצגה בעולם כחסרת מצפון.
2.בתחום ההתיישבות – על אף פי שמדיניות הספר הלבן הגבילה את ההתיישבות ואת רכישת הקרקעות, הוקמו בארץ ישובים שיוכלו לסייע בעתיד לקביעת גבולות המדינה ויגנו על הגנת.
45 ישובים חדשים הוקמו ברחבי הארץ בתקופת המלחמה מהצפון לדרום (רובם קיבוצים), כמו למשל: מנרה, שאר ישוב, יד מרדכי, ניצנים ועוד.

3.בתחום הצבאי – כשהוסר האיום הגרמני על המזרח התיכון (נובמבר 1942 בקרב אלן מיין), בריטניה כבר נזקקה פחות לשיתוף הפעולה עם היישוב היהודי מבחינה צבאית, ירדו למחתרת ונאבקו במדיניות הבריטית: א.הפלמ"ח – אחרי שיתוף הפעולה בין הפלמ"ח לבריטניה, ירד הפלמ"ח למחתרת ונאבק בה.
ב.האצ"ל – ב – 1944, כשהתמנה מנחם בגין למפקד חדש, הכריז על מרד כנגד ממשלת בריטניה.
חברי האצ"ל החלו לפעול נגד גופים שביצעו את מדיניות הספר הלבן.
האצ"ל פגע במבנים ומוסדות ממשלתיים בריטים.
במאבקו לא פעל נגד חיילים בריטים ובסיסה, כיוון שהמלחמה עדיין לא הסתיימה (ההגנה התנגדה לפעילות האצ"ל ודרשה מחבריו להמשיך בפעילות ההבלגה).
ג.הלח"י – ארגון הלח"י הוא הארגון הקיצוני ביותר במאבקו.
הלח"י אימץ כדרך מאבק את הטרור האישי, וכיוון את מעשי הטרור נגד נושאי תפקידים בצבא הבריטי.
מדיניות זו לא הייתה מקובלת, וזכתה להתנגדות מצד רוב אנשי היישוב, שטען שיש להבליג במאבק עד שהמלחמה תסתיים.