על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הסכם ממון
כללי
חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג (1973), הינו החוק המסדיר את היחסים הרכושיים שיחולו בין בני זוג במקרה של גירושין או פטירה, והוא חל על כל הזוגות שנישאו לאחר 1.1.74. בתמצית, על פי החוק, עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל הנכסים אשר בני הזוג צברו במהלך חייהם המשותפים תחת קורת גג אחת, לרבות, בתים, נכסי מקרקעין ודירות, מכוניות, תוכניות חיסכון, קופות גמל, ניירות ערך, בעלות על עסקים, פנסיה ,ביטוחים ועוד עוד.
הסכם ממון הינו הדרך היחידה להסדיר את חלוקת הרכוש באופן שונה מזו הקבועה בחוק במקרה של פקיעת הנישואין. ההסכם הינו הסכם צופה פני עתיד ולמעשה לא אמורה להיות לו משמעות אלא במצב של פקיעת הנישואין.
על פי החוק, ההסכם חייב להיעשות בכתב וחייב לקבל אישור של בית משפט או של בית דין רבני. אבל, אם ההסכם נעשה על ידי בני זוג לפני הנישואין - ניתן לאשר אותו גם אצל נוטריון ללא צורך לפנות לערכאות שיפוטיות. חשוב להדגיש כי עריכת הסכם ממון בכתב ואישורו על ידי רשות מוסמכת - הינם תנאים מהותיים ולא רק ראייתים, כלומר, הסכם ממון שלא קיבל את האישור הדרוש לו על ידי הגוף הנכון הינו חסר כל תוקף משפטי או ערך כלשהו. לא ניתן להסתמך עליו ולא ניתן לתבוע רכוש על פיו. אפשר אך ורק לנסות וללמוד ממנו בדיעבד על כוונת הצדדים אך לא תמיד ולא בהכרח. לעיתים דווקא העובדה שההסכם לא אושר יכולה להעיד על כוונה הפוכה, קרי - שאחד הצדדים לא הסכים לו ועל כן לא אושר ההסכם בסופו של דבר. על כן, לא די בכך ולא מומלץ שהצדדים יסתפקו בניסוח הסכם בעצמם.
רצוי מאוד לעשות את הסכם הממון אצל עו"ד בקיא ומנוסה ולא אצל כל עו"ד. מדובר במסמך בעל חשיבות מרחיקת לכת שעשוי להשפיע על גורל הצדדים השפעה מכרעת שנים רבות לאחר עריכתו. עם כל הצער שבדבר, הרוח השוררת בין בני הזוג בזמן עריכת ההסכם לא בהכרח תשרור בעוד שנים, ואם חו"ח יעלו הנישואין על שירטון, על אחת כמה וכמה יקשה על הצדדים לישב ברוח טובה את המחלוקות הרכושיות ביניהם.
אכן, לא פעם, נושא הסכם הממון גורם לאי נעימויות בין בני הזוג, אך הדבר אינו מחוייב המציאות. עו"ד מיומן יוכל לעזור לצדדים להגיע לפתרונות יצירתיים ולהסכם מאוזן ומכובד שיהיה מקובל על כל הצדדים ואשר יגן על האינטרסים הלגיטמיים של שני הצדדים, הן על הצד בעל הממון והן זה שנכנס לקשר הזוגי עם פחות נכסים.
יתרונותיו של הסכם הממון
חתימה על הסכם ממון הוגן מבטיחה כי בן הזוג לא נישא מסיבות כלכליות. במידה וקיים פער כלכלי גדול בין הצדדים, עלול בהחלט לעלות החשש כי מי מבני הזוג נישא נוכח הפוטנציאל הכלכלי הגלום בצד האחר. חתימה על הסכם ממון שאינו מעניק יתרונות מופלגים לצד זה או אחר בהכרח תפיג חשש זה.
מנגד, הסכם ממון מבטיח כי צד שלקח חלק פעיל במערכת הזוגית, גם אם לאו דוקא בחלק הכלכלי, ואשר הנכסים המשותפים לא נרשמו על שמו ואין לו בהכרח שליטה עליהם, לא ייצא מן המערכת הזוגית ללא חלק הוגן בזכויות המשותפות, שהרי איש לא היה מעוניין להקדיש חלק משמעותי מחייו למערכת זוגית ממנה יצא ללא כרוש וזכויות. הסכם ממון מפיג אף חשש זה.
יתרון נוסף הגלום בהסכם הממון הינו ביכולתו למנוע סחיטה של אחד מבני הזוג את האחר. לא אחת, כאשר הנישואין עולים על שרטון, ישנו צד שמעוניין יותר להתגרש וצד המעוניין בכך פחות. בהיעדרו של הסכם ממון, הצד המעוניין להתגרש עשוי יהיה לוותר על רבות מזכויותיו על מנת לזכות בחירותו. במידה וקיים הסכם ממון , ניתן במידת הצורך, לכפות את ביצועו ואת תנאיו הרכושיים והצד שאינו חפץ בגירושין לא יוכל להציב תנאים סחטניים ולדרוש יותר ממה שהוסכם.
חשיבותו של הסכם ממון בנישואים שניים
הסכם ממון יכול להגן על ילדים מנישואין קודמים ועשוי אף לשפר את יחסיהם עם בן הזוג החדש. מטבע הדברים, עלולים ילדים מנישואים קודמים לחשוש לירושתם (ויש להודות כי חששם הינו וניתן להבנה). אולם, אם ההורה הנישא מחדש יחתום עם בן זוגו על הסכם ממון המבטיח את חלקם של ילדיו ברכוש (ויערוך במקביל גם צוואה) יניח הדבר את דעתם של ילדיו אשר ידעו כי הם אינם עומדים להפסיד את רכושו של ההורה לטובת אדם זר מבחינתם. הדבר עשוי אף להיטיב את היחסים בינם לבין בן הזוג החדש ולמנוע חשדנות מיותרת. לעומת זאת, בהעדר הסכם ממון וצוואה, בן הזוג החדש יירש חלק מן הרכוש, וחשש מפני כך עלול לגרום לתרעומת אצל הילדים מהנישואין הראשונים