הלכתי -מלכים ב' פרק ט"ז

מלכים ב' פרק ט"ז

הערה: פרק זה דורש ידע בקיאותי והבנת מוקדים מרכזיים בו בלבד.

חלוקת הפרק לנושאים:

א' – ו' – אחז מולך ביהודה ועובד לעבודה זרה. ארם ומלך ישראל צרים על יהודה ז' – ט' – אחז נותן שוחד למלך אשור להלחם עם ארם י' – ט"ז – אחז מצווה את אוריה הכהן לבנות במקדש מזבח נוסף י"ז – כ' – אחז משנה את תבנית המקדש וכליו

פסוקים א' – ו' – אחז מולך ביהודה ועובד לע"ז. ארם ומלך ישראל צרים על יהודה

פסוק א' – בשנת 17 שנה לפקח בן רמליהו (מלך ישראל), מלך אחז בן יותם ביהודה.

פסוק ב' – בן 20 שנה אחז במולכו, ו 16 שנה מלך בירושלים, ולא עשה הישר בעיני ה' אלה-יו כפי שעשה דוד אביו (=אביו. מלכי יהודה מכונים לעיתים בשם "דוד").

פסוק ג' – וילך בדרך מלכי ישראל, וגם את בנו שרף באש כתועבות הגוים אשר הוריש (=גרש) ה' אותם מפני בני ישראל. [שריפת ילדים לעבודה זרה נקראת: עבודה למולך.]

פסוק ד' – ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן (=כלומר בכל מקום אפשרי אחז הקריב קורבנות לעבודה זרה).

פסוק ה' – אז (=בגלל מעשיו הרעים) יעלה (=עלה) רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל על ירושלים למלחמה, וישימו מצור על ירושלים, אך לא עלה בידם לכבוש את העיר. [ואת המסופר כאן ראינו גם בפרק הקודם, פסוק ל"ז.]

פסוק ו' – בעת ההיא (=לפני המלחמה על ירושלים) השיב רצין מלך ארם את העיר אילת לארצו, וינשל (=וישלח לגלות) את היהודים מאילות (=מאילת), ואנשי אדום באו אילת וישבו שם (=רצין נתן להם רשות להתיישב) עד היום הזה (=עד יום כתיבת ספר מלכים).

פסוקים ז' – ט' – אחז נותן שוחד למלך אשור להלחם עם ארם

פסוק ז' – וישלח אחז מלאכים (=שליחים) אל תגלת פלסר (השלישי) מלך אשור לאמר: עבדך ובנך אני, עלה והושיעני מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל הקמים עלי להשמידני!

פסוק ח' – ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית ה' (=באוצרות בית המקדש) ובאוצרות בית המלך, וישלח למלך אשור כשוחד (בשביל לגרום לו לבוא לעזרתו).

פסוק ט' – וישמע אליו מלך אשור, ויעל מלך אשור אל דמשק (=עיר הבירה של ארם) ויתפשה, ויגלה את אנשיה אל קיר (שנמצאת בארץ אשור) ואת רצין מלך ארם הוא הרג.

פסוקים י' – ט"ז – אחז מצווה את אוריה הכהן לבנות במקדש מזבח נוסף

פסוק י' – וילך המלך אחז לקראת תגלת פלאסר מלך אשור שנמצא בדמשק, וירא אחז את המזבח אשר בדמשק, וישלח המלך אחז שליח אל אוריה הכהן לאמר לאוריה שיבנה מזבח (בבית המקדש) באותה דמות (=באותה צורה) ובאותה תבנית (=אותן מידות) לכל מעשהו (=ועם אותם ציורים שיש על המזבח שבדמשק).

פסוק י"א – ויבן אוריה הכהן את המזבח ככל אשר נאמר לו מהמלך אחז שבדמשק, כן עשה אוריה (אפילו את הפרטים הקטנים במזבח) עד מועד שובו של המלך אחז מדמשק.

פסוק י"ב – ויבוא המלך מדמשק, וירא המלך את המזבח, ויתקרב אל המזבח, ויעל עליו קורבנות עולה.

פסוק י"ג – ויקטר את עולתו ואת מנחתו, ויסך את נסכו (=שפך קרבן של יין על המזבח הזה), ויזרוק את דם קרבן השלמים אשר לו על המזבח הזה.

פסוק י"ד – ואת (=וליד) מזבח הנחושת אשר לפני ה' (שם אחז את המזבח החדש), ויקרב (=ויזז) את המזבח החדש מאת פני הבית (=לצד פני ההיכל) והמזבח החדש עמד בין מזבח הנחושת ובין בית ה' (=ההיכל) כאשר ירך (=צד) המזבח צפונה (=מזבח הנחושת עמד צפונית למזבח החדש). [מזבח הנחושת כידוע עמד מחוץ להיכל, בחלק של העזרה והקריבו עליו קורבנות עולה ועוד. היה מחובר אליו גם כבש לעלות אליו ולרדת ממנו.]

פסוק ט"ו – ויצוה המלך אחז את אוריה הכהן לאמר: על המזבח הגדול (=המזבח החדש) הקרב את עולת הבוקר, ואת מנחת הערב, ואת עולת המלך, ואת מנחתו, ואת כל עם הארץ (=קורבנותיהם של יחידים) ומנחתם ונסכיהם, וכל דם עולה וכל דם זבח – עליו תזרוק, ומזבח הנחושת יהיה לי לבקר (=מתי שארצה אקריב על מזבח הנחושת).

פסוק ט"ז – ויעש אוריה הכהן ככל אשר צוה המלך אחז.

פסוקים י"ז – כ' – אחז משנה את תבנית המקדש וכליו

פסוק י"ז – ויקצץ (=ויכרות) המלך אחז את המסגרות המכונות (=10 המסגרות של 10 המכונות שעשה שלמה, כפי שמתואר במלכים א', פרק ז', כ"ז – ל"ז) ויסר מעליהם את הכיור (=הכיורות שעשה שלמה), ואת הים (=גיגית גדולה מלאה בנחושת שעשה שלמה) הוריד מעל בקר הנחושת (=מעל 12 השורים העשויים מנחושת) אשר תחתיה (=השורים האלה היו תחת הים הזה), וישם את הים הזה על רצפת אבנים.

פסוק י"ח – ואת מוסך השבת (=סככה שנועדה לשבת תחתיה) אשר בנו בבית המקדש ואת מבוא המלך החיצונה (=מקום הכניסה של המלך לבית המקדש) הסב (=סיבב ושינה) בבית ה' (=בבית המקדש) מפני מלך אשור (=כי אם מלך אשור יראה את כל הדברים היפים האלה, הוא יחמוד ויקח אותם לעצמו).

פסוק י"ט – ויתר דברי אחז אשר עשה הלא (=הרי) הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה.

פסוק כ' – וישכב אחז עם אבותיו, ויקבר עם אבותיו בעיר דוד, וימלוך חזקיהו בנו תחתיו. [וזה חזקיהו שיחסית הוא מלך די מפורסם, והוא הלך בדרכי ה' והיה צדיק גדול.]