גורמים מעכבים וגורמים מסייעים בבניין הבית הלאומי יהודי.

הגורמים המסייעים:

• העלייה - גלי העלייה שהגיעו לארץ העליות ה-3 וה-4 כלומר תוספת לצמיחה דמוגרפית, התפתחות צורות התיישבות חדשות, הרחבת העירוניות, הקמת מוסדות חברתיים כלכליים, לאומיים שחיזקו את היישוב והכינו אותו לקראת מסירת המנדט לידי בריטניה. שהכירה בהקמת הבית הלאומי לעם היהודי בא"י ודאגה לפתוח הארץ, לחיזוק התשתיות להבטחות החוק והסדר. הנציבים הבריטיים הראשונים תמכו ביישוב והכירו במוסדות היישוב, נתנו זכויות לעליית היהודים לארץ יזמו עבודות ציבוריות כדי ליצור מקומות פרנסה נוספים, הגדילו את השתתפות הממשלה הבריטית בתקציב החינוך העברי, עזרו ליישוב בתקופת המשברים הכלכליים(ע"י מתן הלוואת ועבודות ייזומות).

• הקמת הסוכנות היהודית המורחבת - גייסה את העם היהודי כולו לעזרת היישוב ונושאי עלייה, רכישת קרקעות והתיישבות וכן פעילותה של הסתדרות העובדים הכללית שמסייעת לפועלים העבריים בארץ מבחינה כלכלית, תרבותית וחברתית.

• פעולות הנציבים - הנציבים הבריטים, הרברט סמואל והלורד פלומר אהדו באופן עקרוני את המפעל הציוני (או לפחות לא התנגדו לו. לאחר מכן היו גם נציבים עויינים) הם תרמו רבות לפיתוח הארץ:

סלילת כבישים, פיתוח נמלים, תקשורת ועוד. הפיתוח תרם לכל יושבי הארץ במיוחד לבית הלאומי היהודי אשר בהיותו מודרני וחדור מוטיבציה ידע לנצל טוב יותר מן הערבים את התשתית הבריטית. בנוסף, הנציבים פעלו באופן ישיר לפיתוח הבית הלאומי ע"י כך שהכירו בשפה העברית כשפה הרשמית, סיפקו עבודות ציבוריות לעולים, העניקו תקציבים לחינוך העברי ואיפשרו ליהודים לפתח אוטונומיה ע"י הכרה במוסדות הלאומיים.

הגורמים המעכבים:

• המאורעות והמדיניות הבריטית - חלו מאורעות תר"פ ותרפ"א, ולאחר מכן תרפ"ט שהחלו כתוצאה מתעמולת המופתי חאג' אמין אל חוסייני שחיזק את הטיעון הדתי בדבר השתלטות היהודים.

הסכסוך הפך לעניינם של כל המוסלמים בעולם. המאורעות השפיעו על מדיניות בריטניה, שפרסמה את הספר הלבן הראשון של צ'רצ'יל שפגע במעמד הישוב היהודי.

• פיצול ומאבקים במוסדות היישוביים - מאמצע שנות ה20- היו ויכוחים רבים בין הפועלים ו-וייצמן לבין הרוויזיוניסטין בדבר היחס שיש לנקוט כלפי בריטניה, כלפי הערבים וכלפי שאלות כלכליות.
  

הפועלים שאפו לבניין הארץ בנוסח סוציאליסטי שיוויוני וראו בקיבוץ ובמושב העובדים את צורת ההתיישבות האידיאלית. הבורגנים לעומת זאת חתרו לבנות משק קפיטליסטי המבוסס על הון פרטי ותחרות חופשית.

• משבר כלכלי - ב-1923 היה משבר כלכלי ראשון, אך משבר קשה יותר התחולל בתקופת העליה ה4.
  

כתוצאה מספסרות בקניית האדמות, עלו מאוד מחירי הקרקעות ולא נותר לקבלנים כסף לבנייה.
כתוצאה מכך נפסקה הבנייה ופועלים רבים מצאו עצמם מחוסרי עבודה. היאוש היה עצום והחלה ירידה משמעותית מן הארץ. רק לאחר שהממשלה הבריטית סיפקה עבודות ציבוריות חלה התאוששות. ואולם, משברים מסוג זה עיכבו את בניין הבית הלאומי.