המדיניות הנאצית כלפי היהודים בגרמניה, אוסטריה, וצ'כוסלובקיה

המדיניות כלפי היהודים בגרמניה

המדיניות כלפי היהודים בגרמניה התפתחה ב- 3 שלבים בהתאם לעליית הנאצים ולהשתלטותם על גרמניה.

שלב ראשון

המדיניות כלפי היהודים נבנתה תוך התחשבות במניעים פוליטיים וכלכליים. מטרת המדיניות הייתה דחיקת היהודים מהחברה ומהכלכלה ועידודם להגירה מגרמניה. השלב הראשון היה בין השנים 1933-1934. ב- 1933 הונהג חרם על חנויות יהודיות במטרה לפגוע בפרנסתם. בנוסף יהודים סולקו ממשרות ממשלתיות. הוגבל מספר הסטודנטים היהודיים ואנשי תרבות נדחקו מתחומי פעילותם. מדענים וחוקרים יהודיים בעלי שם עולמי הודחו וסולקו מהאקדמיה, אחרים עזבו מרצון.

שלב שני

השלב השני במדיניות הגרמנית היה בשנת 1935 ושיא היה עם פרסום חוקי נירנברג. בתחילת השנה החלה להאסר כניסת יהודים למקומות בילוי ויהודים הוצאו מהצבא. על יהודים נאסר ללמוד בבתי ספר רגילים והם חויבו ללמוד בבתי ספר נפרדים. בנובמבר חוקקו חוקי נירנברג הידועים לשמצה. חוקים אלו נתנו אישור חוקי לפעילות האנטישמית ולדחיית היהודים. החוקים קבעו שיהודים אינם יכולים להיות אזרחי הרייך, אינם יכולים להשתמש בסמליו. נאסר ליהודים להעסיק עוזרות בית גרמניות מתחת לגיל 45.
בשנת 1936 הייתה הפוגה במדיניות האנטי יהודית בגלל אולימפיאדת ברלין.

שלב שלישי

השלב השלישי במדיניות כלפי היהודים אופפין בניסיונות לכפות הגירה מגרמניה, אריזציה של עסקים יהודיים שהתבטאה בהשתלטות גורמים נאצים על בתי חרושת, מפעלים וחנויות יהודיים. שיאה של תקופה זו היה בליל הבדולח – פוגרום שפרץ בעקבות ההתנקשות במזכיר השלישי של השגרירות בצרפת. בליל הבדולח יחידות נאציות והמון רב פשטו על עסקים ובתי יהודים והחריבו אותם. 91 יהודים נרצחו ו- 30000 שולחו למחנות ריכוז. הרכוש הרב שנהרס היה מבוטח אבל כדי למנוע את הנטל על חברות הביטוח הוטל על היהודים לשלם על הנזקים, שהוערכו במעל למליארד מארק, מכספם.

המדיניות באוסטריה וצ'כוסלובקיה

בעוד שהמדיניות הנאצית כלפי היהודים בגרמניה הושמה בהדרגה והיה למעשה "זמן הסתגלות" לגזרות, המדיניות באוסטוריה ובצ'כוסלובקיה הופעלה במלוא חומרתה וגזענותה בבת אחת מרגע כניסת ארצות אלה תחת שלטון הרייך. באוסטריה הוקם מדור מיוחד בגסטאפו שיועד לגרום להגירה כפויה של יהודים מתחום השלטון הנאצי.

דרכי ההתמודדות של היהודים עם המדיניות הנאצית

ארגוני יהודים רבים התאחדו במאבקם באנטישמיות ובמדיניות בארגון הגג הנקרא הנציגות הארצית. בתחום החינוך פעלה הנציגות והקימה בתי ספר יהודיים שבהם למדו תלמידים על המורשת היהודית וקיבלו הכשרה מקצועית כהכנה לגזרות נוספות בתי הספר שימשו גם כמקום עבודה למורים יהודיים רבים שפוטרו מהמערכת החינוך הגרמנית. הנציגות היהודית הקימה גם מערכת חינוך למבוגרים. הוקם איגוד תרבות יהודי שאפשר ליהודים להמשיך ללכת לקונצרטים ולהצגות מבלי הצורך לפגוש גרמנים ולהיות מושפלים על ידם. הארגונים היהודים הציעו עזרה סוציאלית אשר התבטאה במספר מישורים: הראשון הוא הסבה מקצועית שניתנה ליהודים שנושלו מעבודתם כדי שימצאו עבודה חלופית. השני הוא "עזרת החורף" פרויקט עזרה לנזקקים. המישור השלישי של העזרה הסוציאלית הוא סיוע לנצרכים.