משפט אייכמן (1961)

אדולף אייכמן עמד, בימי המשטר הנאצי, בראש המחלקה שריכזה את ביצוע "הפתרון הסופי" להשמדת היהודים. לאחר המלחמה ברח אייכמן והסתתר עם משפחתו בארגנטינה במשך 15 שנה. ב-1960 נתפס אייכמן בארגנטינה על ידי שירותי הביטחון הישראליים ("המוסד") והובא למשפט בישראל.

משפט אייכמן נפתח בירושלים באפריל 1961. התובע במשפט, גדעון האוזנר, פתח נאומו במילים: "במקום זה בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן – אין אני עומד יחידי. עימדי ניצבים כאן בשעה זו, שישה מיליון קטגורים… דמם זועק אך קולם לא ישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא".

במהלך המשפט העידו ניצולי שואה רבים וסיפרו לשופטים ולעולם כולו את זוועות השואה. בעת המשפט אמר אייכמן, כי מילא פקודות כחייל. אייכמן לא קיבל אחריות על מעשיו. ב-1962 הוצא להורג בתלייה בכלא רמלה. אפרו פוזר מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל.