איגרת הבזק

איגרת הבזק של היידריך (ספטמבר 1939)

תוכן האיגרת:

איגרת הבזק הייתה אמורה להישמר בסוד וניכר בה הבדל בין השלבים לביצוע "המטרה הסופית", "למטרה הסופית" עצמה.
היא נכתבה ע"י היידריך לראשי האיינזצגרופן. 'האיגרת מדברת על שלושה נושאים:

1. היודנראט: מועצות זקנים המורכבות ממקסימום 24 חברים, בעלי סמכות בקהילה, והם ראשי הקהילה המבצעים את דברי הגרמנים.
תפקידם היה: עריכת מפקדי אוכלוסין, ריכוז היהודים, ניהול הכלכלה, ניהול האקציות.
2. ריכוז: ריכוז יהודים בערים גדולות ליד מסילות ברזל. ריכוז זה מעניק פיקוח ושליטה לגרמנים.
3. ניצול כלכלי: נישול כלכלי של היהודים מרכושים, מתוקף החוקים נגד יהודי גרמניה שחלו גם על יהודי פולין. רכושם של היהודים עבר לרשות גרמניה. האיגרת אומרת שצריך להשאיר מפעלים יהודיים המשרתים את האינטרסים הגרמניים, גם אם הם בבעלות יהודית.
תוך שנה מרגע שליחת האיגרת, כל יהודי פולין היו סגורים בתוך גטאות (גנרל גוברנמן).

הנסיבות להוצאת האיגרת:

1. ניצול אווירת המלחמה: מדינות המערב היו שרויות בהלם עקב התפרצותה של גרמניה, ולכן ההנחיות הללו יכלו להתבצע ולהינתן ללא הפרעה.
2. ניצול כלכלי: העניין של האינטרס הכלכלי הגרמני חשוב יותר מהשמדת כל הקשור ליהודים.
3. מימוש האידיאולוגיה הנאצית: "מרחב המחייה", סימון אנשים שונים מהגזע הארי, מפגש עם "היהודי הסטריאוטיפי בפולין".

השלכות ומשמעות האיגרת

1. הקמת גטאות ויודנרטים, שהם הבסיס הרשמי להקמת הגטאות וההנהגה היהודית בתוכם. היודנרטים היו הזרוע המבצעת של הגרמנים.
2. הגטאות הם מקום ריכוז זמני, שמתפרש מתוך האיגרת עקב מיקומם ליד מסילות ברזל, וכן עקב כך שהאיגרת מדברת על הגטאות כחלק מהצעדים עד לפתרון כולל.
3. תכנון מפורט ומדוקדק לגבי הטיפול ביהודים וכן הנחיות ליודנרטים.
4. אזכור המטרה הסופית בטיפול ביהודים, שדבר שצריך להדליק נורה אדומה- כרגע ריכוז יהודים, ובעתיד עליית מדרגה נוספת.

האיגרת היא אסמכתא רשמית להקמת הגטאות ורמזה על האפשרות של הפתרון הסופי, למרות שלא השתמשה מפורשות בביטוי זה, אלא ב"מטרה סופית". כמו כן, האיגרת הוכיחה כי היידריך ואנשי האס. אס. כבר חשבו על פתרון הבעיה היהודית בראשית המלחמה.

הכללים שבאיגרת נועדו לערער את חיי היהודים ע"י:

1. נישול היהודים ממקום מושבם הקבוע וגירושם ליעד לא ידוע. 2. הרס הבסיס הכלכלי של היהודים. 3. ריכוזם ובידודם של היהודים. 4. ניצול כוח העבודה של היהודים באמצעות הקמת מחנות כפייה בפולין.