המאבק בבריטים במסגרת "תנועת המרי העברי", ותגובת הבריטים למאבק

המאבק בבריטים במסגרת "תנועת המרי העברי" ותגובת הבריטים למאבק.

בעקבות הצהרת בווין יצא הישוב היהודי למאבק בכל התחומים: צבאי, מדיני, בהתיישבות ובהעפלה. בנובמבר 45 הוקמה "תנועת המרי העברי", תוצאה של שת"פ של שלושת המחתרות במלחמה בבריטים. הקמת התנועה משמעותה שכל הישוב יוצא להתקומם נגד המדינית הבריטית. הנהגת היישוב שהתנגדה עד כה בשמוש בכוח נגד הבריטים, הבינה שאין ברירה, ויש לפעול יחד עם המחתרות. במסגרת פעולות המרי בוצעו פגיעות במתקנים בריטים, במסילות ברזל, מחנות צבא, מפקדות, משטרות מכ"ם שהפריע לפעולות ההעפלה. תנועת המרי העברי פעלה כ – 10 חודשים ובין פעולותיה החשובות: 1. הפריצה למחנה עתלית לשחרור 2000 מעפילים. 2. פיצוץ מסילות ברזל בכל רחבי הארץ. 3. פיצוץ הראדר על הכרמל, פיצוץ משטרות, והתקפה על שדות תעופה. 4. ליל הגשרים 17.6.46 פוצצו 11 גשרים המחברים בין א"י למדינות ערב.

תגובת הבריטים , הייתה החמרה ביחס ובפיקוח על היישוב היהודי. הם ערכו חיפושים אחר נשק ולוחמים, עצרו ואסרו חשודים בפעילות המחתרת. 29.6.46 "השבת השחורה" – הבריטים יצאו למבצע חיפושים חסר תקדים, מטרתם הייתה לשבור את ההתנגדות היהודית. הם ביצעו מעצרים בכל רחבי הארץ, פרצו לבניין הסוכנות היהודית בירושלים החרימו מסמכים בנסיון להוכיח את הקשר בין הסוכנות ובין ארגון תנועת המרי וההגנה. ב – 27 יישובים נערכו חיפושים לחיפוש נשק שהיה מוחבא ב"סליק", ואמנם נשק רב הוחרם. השבת השחורה גרמה ליישוב נזק רב. היא פגעה בתשתית הצבאית של ארגון ההגנה, פגעה במוראל, כ – 3000 נעצרו ונכלאו במחנות מעצר ברפיח ולטרון. תנועת המרי העברי פורקה, וכתוצאה מכך הופסק השת"פ בין שלושת הארגונים. (אצ"ל, לח"י וההגנה).