משפטים - חובת הציות לחוק

חובת הציות לחוק

הכנסת היא המחוקקת את החוקים במדינת ישראל, אך היא מחויבת להישמע לחוק גם כן, דהיינו גם היא כפופה לחוקים שבתוקף. כל גורם במדינה כפוף לחוק. חוקה- מערכת היחסים הבסיסית בין האזרח והשלטון ומגדירה את העקרונות שעל פיהם פועלות הרשויות.

במדינת ישראל לא התגבשה חוקה משום שתי סיבות עיקריות:

• התנגדות הקבוצות הדתיות למסמך שעלול לפגוע בסטטוס קוו הקיים במדינה.

• העובדה שהרכב אוכלוסיית המדינה עדיין לא התגבש סופית, ולכן אין זה ראוי שהדורות הראשונים של המדינה יקבעו עקרונות יסוד,שהיו תקפים לגבי הדורות הבאים, שהרכבם עדיין אינו ידוע.

במקום חוקה הוסכם על חקיקת חוקי יסוד בנושאים עקרוניים שונים. חוק יסוד הוא חוק שמשקלו חזק יותר מחוק רגיל וחוק רגיל שיהיה בניגוד לחוק יסוד ניתן לביטול.

מדוע יש צורך לשמור על החוק?

• לשם הסדר הציבורי. במקרה שאף אחד לא ישמור על החוק ישרור כאוס.

• התועלת שבקיום החוק.

ישנן שתי שיטות שונות בנושא הציות לחוק:

• שיטת מרות החוק- סוברת שהחוק הוא מעל לכול גורם אחר, וכאשר יש סתירה בין החוק לבין מקור אחר עלינו להישמע לחוק. לדוגמה: מפקד בצבא נותן פקודה לבזוז חנות. מצד אחד יש את הפקודה ומצד שני יש את החוקי הפלילי שאוסר לגנוב. שיטת מרות החוק באה ואומרת שעל החייל להישמע לחוק בלבד ולא למפקד. החיסרון של שיטה זו הוא שהיא פוגעת במשמעת הצבאית. היתרון של שיטה זו הוא שהיא מחזקת את החשיבה ואת שלטון החוק ומונעת רובוטיזם.

• שיטת עקרון המשמעת סוברת שיש לקדש את המשמעת הצבאית, אפילו על חשבון החוק. מפקד שמורה לחייל לבזוז חנות על החייל למלא אחר הפקודה. היתרון של שיטה זו הוא שהיא מחזקת את המשמעת הצבאית וישנה ודאות. החיסרון הוא שהיא פוגעת בשלטון החוק, ובעצם נוצר פה רובוט.

שיטת משפט שמבקשת לחזק את שלטון החוק ולמנוע מעשים בלתי חוקיים של חייליה תקדש את שיטת מרות החוק, זאת לעומת שיטת משפט אחרת אשר תבקש למנוע עברות משמעת ותקדש את עקרון המשמעת.

המשפט העברי

המשפט העברי אינו מתייחס במפורש לפקודה בלתי חוקית, אלא בא ומציין כי "אין שליח לדבר עבירה", דהיינו, אם א' נותן הוראה ל-ב' לבצע פעולה בניגוד לחוק העברי הרי האחריות תוטל במלואה על ב'. כלל זה נלמד מתוך המשל של "דברי התלמיד ודברי הרב – דברי מי שומעין?". דהיינו, אם יש לנו סמכות תחתונה- תלמיד, וסמכות עליונה- רב, יש להקשיב לסמכות העליונה. הנמשל הוא שאם אנו מקבלים הוראה מגורם אנושי, דהיינו נותן הוראה (רב), הסותרת גורם אלוהי- התורה, יש להשמע לגורם האלוהי, דהיינו, התלמיד הוא משל לרב, והרב הוא משל לגורם האלוהי. במשפט העברי יש מחלוקת פוסקים. הרמב"ם סובר שאין לציית להוראה אנושית הנוגדת את התורה בכל מקרה, וזה המזכיר את שיטת מהות החוק. הפוסק שחולק על דעת הרמב"ם נקרא "המאירי", והוא סובר שיש להבחין בין איסור קל לאיסור חמור. באיסור חמור תמיד יש לציית לדין התורה בלבד, אך באיסור קל יש מצבים שניתן לציית להוראה האנושית הנוגדת את דין התורה.

המשפט הישראלי

המשפט הישראלי מקבל את גישת מרות החוק. חובת הציות לחוק נוגעת בעיקר לחייל. אירוע היסטורי חשוב עיצב את הפסיקה בנושא של פקודה בלתי חוקית. אירוע היסטורי חשוב עיצב את הפסיקה בנושא של פקודה בלתי חוקית:

פרשת כפר קאסם- בשנת 1955 קיבלו חיילים פקודה לירות בכל מי שמפר את העוצר בכפר קאסם. חלק מתושבי הכפר יצאו לעבודה השכם בבוקר וכלל לא ידעו על העוצר שהוטל בכפר. הקצין שקיבל את הפקודה מהמג"ד העביר אותה כמו שהיא לחייליו, ובשעות אחר הצהריים התחילו לחזור אנשים לכפר. החיילים החלו לירות בתושבים שמפרים את העוצר (על מנת להרוג), ומניין ההרוגים הגיע ל-47. בשלב זה ניתנה הוראה לעצור את הירי, והחיילים והקצין הובאו למשפט. החיילים טענו שעומדת להם הגנת הצידוק שכן עשו את המעשה בהתאם להוראה של רשות מוסמכת, כמו תליין שמבצע את תפקידו בהוראת שופט. בית המשפט קבע את הכללים הבאים.

• לפקודה חוקית יש לציית מיד.

• לפקודה בלתי חוקית (כמו לדוגמה הוראה של מפקד לנסוע במהירות מופרזת) יש לציית ולהתלונן.

• לפקודה בלתי חוקית בעליל יש לסרב אין לציית כלל.

איך יזהה חייל פקודה בלתי חוקית בעליל? אומר ביהמ"ש שפקודה בלתי חוקית בעליל היא פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה, פקודה הדוקרת את העין ומקוממת את הלב. הגדרות בית המשפט מעבירות את ההכרעה לתחום מוסריות החייל. החייל צריך להפעיל את מצפונו כדי להכריע האם אי חוקיות הפקודע היא בעליל או לא.