משפטים - דיני מעצרים

מבוא לדיני מעצרים - מעצר וחיפוש

בסוף שנת תשס"ג נכנס לתקפו חוק סדר דין פלילי חקירת חשודים. חוק זה קובע הוראות מיוחדות לעניין תשאול וגביית הודעות בקשר לעבירות שבוצעו. החקירה תנוהל ע"י שוטר או קצין המוסמך לערוך חקירות או כל נושא תפקיד בגוף מממלכתי אחר. (חוקר כלשהו). החקירה תנוהל בשפת החשוד, או בשפה שהוא מבין אותה, כולל שפת הסימנים. תיעוד החקירה - החקירה חייבת להיות מתודעת באחת הדרכים הבאות:

• תיעוד חזותי (תיעוד בהקלטה).
• תיעוד קולי- טייפ.
• תיעוד בכתב.

חקירת החשוד לא יכולה להתבסס על זיכרונו של השוטר.

במקרים הבאים קיימת חובה לערוך במהלך כל חקירה תיעוד חזותי או קולי של החקירה – אין לתעד את החקירה בכתב:

• כאשר לא ניתן לתעד את החקירה בשפה שהיא מנוהלת (למשל בשפת הסימנים). תיעוד החקירה יהיה חזותי או קולי.
• אם היה לשוטר או לחוקר יסוד סביר להניח שהחשוד אינו יודע קרוא וכתוב, או שהוא אדם עם מוגבלות המקשה עליו לאשר את נכונות החקירה.

בד"כ חקירת חשוד תנוהל בתוך תחנת המשטרה או בתוך מתקן החקירות, שאם לא כן צריך לתעד את החקירה באמצעות תיעוד חזותי או קולי ובכתב. שיחזור העבירה יתועד בתיעוד חזותי בלבד. בעבירה שעונשה הוא 10 שנים ומעלה (למשל רצח, אונס ושוד) תתועד החקירה באמצעות תיעוד חזותי או קולי ובכתב. כשאנחנו אומרים תיעוד חזותי או קולי, אז כמובן צריך לכולל את חילופי הדברים בין החוקר לנחקר, תנועות גוף שפת גוף. התיעוד בכתב יערך בו זמנית עם חקירת החשוד או סמוך לה ככל האפשר. חקירת החשוד המתנהלת בתחנת המשטרה תהיה בשפה שבה התנהלה החקירה. באופן כללי חקירת חשוד תתנהל בתוך תחנת משטרה אלא אם כן יש צורך ענייני שצריך להסבירו בכתב ואז ניתן לנהל את החקירה מחוץ לתחנה. מהותו של הליך המעצר הוא שלילת חירותו של אדם לפני שהורשע בדין. מדובר בפגיעה קשה בחירותו של החשוד, זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מעצר נועד לשרת מטרה מוגדרת: מניעת שיבוש הליכי חקירה ומניעת סיכון שלום הציבור. על מנת שיהיה ניתן לעצור אדם יש צורך בסמכות מפורשת המוקנית בחוק. מעצר של אדם יעשה רק בהתקיים התנאים המפורטים בחוק סדר דין פלילי:

• מעצר לצורכי חקירה- זהו מעצר לפני שהוגש כתב אישום. מטרתו היא מניעת שיבוש הליכי חקירה, הימלטות מדין, או סיכון.
• מעצר עד תום הליכים- זהו מעצר לאחר שהוגש כתב אישום. מטרת המעצר עד תום ההליכים היא למנוע שיבוש הליכי המשפט, הימלטות מהדין ופגיעה בחיי אדם או בביטחון המדינה.

המטרה של כל המעצר היא מניעה ולא הרתעה. לפיכך עצם חומרת העבירה אינה משמשת עילה מספקת למעצר. סמכות נוספת שפוגעת בחירות אך במידה פחותה ממעצר, היא הסמכות לעכב אדם בקשר לביצוע העבירה, כלומר להשעות את חופש התנועה שלו לצורכי בירור.

תחילת המעצר וסיומו

מעצר ע"פ צו של שופט- תחילת המעצר היא במועד הודעת השופט על מתן צו המעצר. לפעמים ניתן צו מעצר שלא בנוכחות העצור, אז הצו המעצר מתחיל:

• עם מסירת הודעה.
• עם עשיית מעשה גלוי למימוש המעצר כאשר מתקיימות אחת הנסיבות הבאות, בהן לא קיימת חובה למסור הודעה על זהות המבצע וסיבת המעצר: # השוטר ונסיבות המעצר ידועות לעצור.

1. מסירת ההודעה כדין עלולה לסכל את ביצוע המעצר.
2. מסירת הודעה כדין עלולה לפגוע בביטחון של מבצע המעצר או העלמת ראיה.

סיום המעצר

מעצרו של אדם מסתיים באחד מהאירועים הבאים:

• בתום תקופת המעצר שקבע השופט.
• כאשר התמלאו התנאים לסיום המעצר.

תנאי החזקה במעצר

עצור יוחזק במאסר במקום שהשר לביטחון פנים החליט עליו כמקום מעצר. עצור יוחזק בנפרד מאסירים שנגזר דינם. קטין יוחזק בנפרד מבגיר. במקום המעצר צריך להיות תנאי תברואה הולמים- מקלחת, הליכה יומית, מזון, מיטה, מבקרים, עו"ד וכו'. כאשר אדם נעצר בלא שהוגש נגדו כתב אישום או כאשר לא היה יסוד למעצר, אז המדינה יכולה לפצות אותו הנאשם.

חיפוש בגופו של אדם

בעיקרון, עריכת חיפוש בגופו של אדם תיעשה רק בהסכמתו. חיפוש בגוף יערך באופן שיבטיח שמירה מירבית על פרטיות האדם ותוך פגיעה מינימלית בכבודו. בעיקרון, החיפוש יערך ע"י בן מינו של החשוד. במקרים הבאים ניתן לערוך את החיפוש שלא ע"י אותו בן מין:

• דחיית החיפוש יכולה לגרום לפגיעה בביטחון הציבור.
• בנסיבות העניין לא ניתן לערוך את החיפוש ע"י אותו בן מין.
• החיפוש נערך ע"י רופא.
• החיפוש הוא לקיחת טביעת אצבעות בכף היד.

חיפוש חיצוני

ישנם 12 דברים:

• בחינה חזותית וצילום של גוף האדם.
• לקיחת טביעה של כל חלק מהגוף.
• לקיחת חומר מתחת לציפורניים.
• גזירת ציפורניים.
• לקיחת חומר מתוך הנחיריים.
• לקיחת שיער.
• לקיחת חומר מעל הגוף
• בדיקה על העור.
• בדיקת שתן.
• בדיקת רוק.
• דגימה של אוויר בעת נשיפה.
• לקיחת תאים מהחלק הפנימי של הלחי.

שוטר רשאי לערוך חיפוש חיצוני בגוף החשוד בהסכמת החשוד במקרים הבאים:

• כאשר יש חשד סביר להוכחת ביצוע של עבירה.

שוטר רשאי לערוך חיפוש חיצוני ללא הסכמת החשוד ואפילו תוך שימוש בכוח סביר כאשר שלושת התנאים הבאים מתקיימים:

• קצין משטרה נתן אישור בכתב.
• החשוד הסביר מדוע הוא מתנגד לחיפוש.
• הסבירו לחשוד שסירוב עשוי לשמש חיזוק לתביעה.

חיפוש פנימי:

• בדיקות דם.
• בדיקת רנטגן.
• בדיקה גניקולוגית.
• בדיקת הגוף באמצעות מכשיר על קולי או באמצעות סורק כלשהו בתוך הגוף.