תנועת החלוץ
תנועת החלוץ
תנועת החלוץ נוסדה ברוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה ביוזמתו והנהגתו של יוסף טרומפלדור. האידאולוגיה שלה היתה סוציאליסטית וחיים של עבודה יצרנית בארץ ישראל תוך כדי עבודה חקלאית. החל משנת 1921 הצטרפה תנועת החלוץ להסתדרות הציונית העולמית והוכרה כגוף המכשיר עולים ומתיישבים בתוך התנועה הציונית. מטרותיה של תנועת החלוץ היו:
1. עלייה לארץ ישראל עפ"י צו הנהגת התנועה ועם עלייתו של החבר הוא מתחייב לחיות חיי שיוויון, שיתוף ואחריות הדדית, תוך קיום עבודת אדמה.
2. הכשרת חברים. אחר מיסודות תנועת החלוץ היה הכשרת חבריה לפני העלייה לארץ. במסגרת הכשרה זו למדו חבריה עברית וכן עבודות חקלאיות וחיזקו עצמם מבחינה אידאולוגית.
3. האידאולוגיה הציונית סוציאליסטית. תנועת החלוץ שאפה להקים בארץ ישראל חברה סוציאליסטית שעקרונותיה הם עקרונות שיוויון, חיי שיתוף ואחריות הדדית, תוך נאמנות מוחלטת לעקרונות הנהגת התנועה.
4. חלוציות. אנשי החלוץ ראו את עצמם כמובילי המחנה המובילים את עם ישראל בהקמת הבנין הלאומי. היום להם שלוש מטרות עיקריות – עלייה, התיישבות וכיבוש האדמה.