עלייה חמישית-הישגים ומאפיינים

רמה: כיתה י'.

הסיבות לעליה:

עליית הנאצים לשלטון + הסכם הטרנפר.
נישול היהודים מהחיים המדיניים והכלכליים בארצות מזרח אירופה, התחלפות השלטון משלטון דמוקרטי לשלטון ריכוזי.
סגירת מרבית שערי הארצות בפני מהגרים יהודים.
התאוששות כלכלית בארץ-ישראל.
החלפת הנציב הבריטי - בשנת 1932 מונה ארתור ווקופ, שהיה פרו-ציוני לנציב העליון.

מאפייני העולים:

"עליית הייקים" - רבע מהעולים באו מגרמניה (מחצית מפולין).
מעמד בינוני - בעלי מקצועות חופשיים, משכילים.
עליית בעלי הון. 45% מבעלי ההון היו מגרמניה, בעקבות הסכם הטרנספר.
עליה חלוצית, בעיקר של בני נוער וצעירים.
עליית הנוער - בסיוע הסוכנות היהודית הוקם בגרמניה אירגון "עלית הנוער" במטרה לעלות נוער יהודי שחיפש *עבודה וישובו בישובים חקלאיים.
במסגרת זו עלו כ5000- נערים.

הפעילות בתחום ההתיישבות:

גידול דמוגרפי בערים הגדולות, השפיע על החקלאות, פיתוח עסקי הפנאי והבידור.

תל-אביב גדלה בתקופה זו פי 3 ומנתה 130,000 נפש, היתה העיר הגדולה ביותר בארץ-ישראל.

גידול משמעותי ברכישת קרקעות ע"י יהודים בא"י: נרכשו למעלה מ250,000- דונם קרקע והוקמו כ75- יישובים יהודים חדשים.

8*ההתיישבות בעמק חפר: שילוב בין משק חקלאי למשק עירוני. האדמות נקנו במרוכז ע"י יהושוע חנקין, ויישבו ע"י תכנון אזורי כולל. שימשו חיץ בטחוני מול יישובי הערבים בשומרון. "התיישבות האלף" - הקמת 17 ישובים שבהם התיישבו כ1000- איש, בעיקר בעמק חפר. במטרה לעבות יישובים קיימים, ולהסתייע בהקמת הישובים החדשים בישובים הישנים. עיבוי התיישבות חקלאית קיימת - הקמת מושבי עובדים, מושבים משותפים, ישובים חקלאיים עצמאיים וכפרים פרטיים.

יישובי "חומה ומגדל": התיישבות ספר בעלת תפקיד פוליטי בטחוני. הוקמו כ52- יישובים, בפריסה ארצית. עמק בית שאן (טירת צבי), בגליל (חניתה), בשרון (צור משה), בנגב (נגבה).

הישגיים כלכלים:

התרחבות שטחי מטעים וענף הפרדסנות. שטחי הפרדים גדול ב50%- וייצוא ההדרים הגיע ל75%- מכלל הייצוא המקומי
הקמת חברת מקורות לשם מענה לדרישה גדלה בהספקת מים לישובים השונים.
פתיחת נמל ת"א (1936), הקמת תחנת הכוח רידינג בת"א (1938) והעמקת נמל חיפה (1933, ע"י הבריטים).
השלמת בתי הזיקוק (ע"י הבריטים).
פיתוח רשת כבישים (ע"י הבריטים).
הרחבת מגוון התעסוקות, מגוון התיעוש.
פיתוח מסחר, בנקאות וביטוח.

צמיחה כלכלית - בעקבות יבוא הון ורכוש רב (בעיקר בעקבות הסכם 'העברה' עם גרמניה).

הישגים בתחום הביטחון:

ליישובי "חומה ומגדל" היה תפקיד בטחוני:

יצירת רצף טריטוריאלי, וקישור ישובים מבודדים ומנותקים, שהיו בסכנת ניתוק וכיבוש. כמו כן יישובים אלה שמשו בסיס ליציאת כוחות "ההגנה" לפעילותן.

שינוי וארגון מחדש של ה"הגנה": התארגנות ה"הגנה" כארגון ארצי ובאזורי משנה; הקמת מטה כללי שהיה מורכב מנציגי המפלגות ביישוב ומינוי ראש מטה ארצי (רמ"א) שהיה מפקד מקצועי; פיצול הפעילות של ה"הגנה" לשניים: פעילות לגלית - (בהסכמה ושיתוף פעולה עם הבריטים), כמו הנוטרים, משטרת היישובים העבריים ופלוגות הלילה של וינגייט. פעילות לא-לגלית (מחתרתית וללא הסכמה בריטית), כמו פלוגות השדה (פו"ש), חיל המשמר (החי"ם) ו"הנודדת".

הישגים בתחום התרבות:

התפתחות מערכת החינוך: עליה דרמטית ברמת החינוך בארץ בזכות הקלטות רבים מהעולים האקדמיים כמורים בבתי הספר. התפתחות בתחום המוזיקה, התיאטרון והעיתונות: הקמת התזמורת הפילהרמונית. השפעה על הארכיטקטורה. התפתחות מוסדות אקדמיים (להשכלה גבוהה): השתלבות של עולים שהיו אנשי מדע ורוח, רופאים ומשפטנים, חלקם בעלי שם עולמי, בעקבות פיטוריהם בגרמניה, במוסדות האקדמיים בארץ: הטכניון והאוניברסיטה העברית.