סכמות
פסיכולוגיה חברתית עיבוד מידע
סכימות: סוגי סכימות
פסיכולוגיה חברתית היא תחום מרכזי של הפסיכולוגיה והיא מתמקדת באדם בהקשר החברתי – איך בני אדם חושבים על אחרים, איך מושפעים מן החברה. היא מתמקדת באמונות, מחשבות, דעות קדומות ועוד.
1. סכימות כמסגרת לעיבוד מידע כפי שלמדנו בנושא של פיאז'ה סכימות הן מסגרות המארגנות מידע בראשנו. הן בעצם יחידות מידע בסיסיות שבאמצעותן מעבדים ומארגנים מידע חדש. הידע המאורגן מאפשר להטמיע גירויים שאנו קולטים בסכימות קיימות וכשהם זרים לנו או שלא ניתן להטמיע אותם אנו מייצרים סכימות חדשות, וכך גדל מאגר הידע.
דוגמאות בסיכום על פיאז'ה: סכימה חברתית= סוג מסוים של סכימות שברשותנו והיא עוזרת לנו להבין אירועים והתנהגויות בחברה. סכימות אלה מתייחסות למידע חברתי.
סוגי הסכימות המידע החברתי מאורגן בסכימות מסוגים שונים:
1. סכימה עצמית – סכימה שעוזרת לארגן מידע שקשור לאישיות שלנו, משקפת את כל הידע, התפיסות והזכרונות שלנו לגבי עצמנו בעבר, בהווה ובעתיד.
2. סכימה של אנשים – סכימה המארגנת את המידע שיש לאדם על אנשים אחרים לתפיסה אחידה אחת: כוללת את התכונות, העדפות והציפיות שיש לנו מהם. למשל, לגבי כל חבר שלנו אנו יודעים לתאר את תכונותיו ואיך ינהג במצבים שונים. ע"י סכימת האנשים אנו יוצרים מעין "תיאוריה" של תכונות אשר בד"כ הולכות ביחד.
לסיכום: סכימת אנשים מארגנת מידע לגביהם, בין אם אנו מכירים אותם ובין אם לא.
3. סכימה של תפקידים – מארגנת מידע שקשור באופן מילוי של תפקיד מסוים. יש לנו ציפיות לגבי תפקידים מסוימים גם אם לא פגשנו את האנשים מעולם. יש תכונות מסוימות שאנו נקשר לסכימה של תפקיד.
4. סכימות אירועים – מארגנת מידע הקשור להשתלשלות האירועים בסיטואציה מסוימת. סכימות אלו עוזרות לנו להתמצא ולנבא את מה שעתיד לקרות. סכימה זו מאפשרת לנו לעתים לפעול באופן אוטומטי בלי להשקיע חשיבה כשבכל סיטואציה דומה נפעל באופן דומה.
5. סכימה חברתית - מסגרת קוגנטיבית בעזרתה אנו מעבדים מידע שנוגע לקבוצות חברתיות. *סכימה חברתית נקראת גם סטריאוטיפ – נותנת מידע לגבי טיפוס מסוים.* כשנתקלים באדם נוטים להשוות אותו אוטומטית לאב טיפוס כלשהוא, ככל שיש יותר דמיון לאותו הטיפוס. נטייה זו יכולה להיות נכונה כי אכן האנשים המשתייכים לקבוצה מסוימת דומים במידה רבה בהתנהגותם. * עם זאת, נטייה זו עלולה ליצור שגיאות בשיפוט.
2. תפקיד הסכימות בעיבוד מידע כיצד הסכימה תשפיע על דרכי החשיבה שלנו ועל התהליכים הקוגנטיביים?
א. קשב – הסכימות שיש לנו משפיעות על הפניית הקשב ותשומת הלב לפרטים מסויימים. הסביבה של האדם מורכבת מאינסוף גירויים, כשחלק מהם אנו מסננים.
לאילו פרטים ומידע יש נטייה לשים לב? 1. נשים לב למידע חדש שתואם במיוחד את הסכימה כי הוא מחזק את הסכימה. 2. יש נטייה לשים לב גם למידע שסותר במיוחד את הסכימה כי הוא יוצא דופן ובלתי צפוי.
ב. זיכרון - כיצד הסכימה משפיעה על הזיכרון שלנו? 1. הסכימה עוזרת לנו לזכור פרטים רבים לגבי אדם, תופעה או אובייקט שנתקלים בו. הסיבה היא שאנו לא צריכים לזכור כל פרט נפרד אלא משתמשים בסכימה שכבר הוצפנה.
2. הסכימה תשפיע על מה נזכור לטווח הארוך לגבי סיטואציות ואנשים ותקבע אילו פרטים יוצפנו.
3. במקרים רבים אנשים נוטים לזכור מידע שתואם לסכימה.
- יש מקרים שמראים שאנו דווקא נזכור מידע הסותר את הסכימה, כי הוא יוצא דופן ויש רצון להסביר ונסות לראות איך מקשרים אוו לסכימה.
השאלה היא מתי ובאילו תנאים אנשים יזכרו מידע תואם לסכימה ומתי יזכרו מידע סותר. המחקרים מצביעים על מס' עקרונות, פירוט בטבלה המצורפת.
3. פירוש מידע הסכימה עוזרת לנו לפרש מידע וגם להתנהג ע"פ הפירוש. יש תופעה שנקראת "תופעת הראשונות" מחקרים מראים שבני אדם נוטים לזכור טוב יותר את הפרטים שהוזכרו בהתחלה. הרושם הראשון מהאדם יוצר סכימה מסויימת שמשפיעה על הפרוש של כל מידע חדש על אוטו אדם, וגם מידע סותר שמתקבל אח"כ פחות ישפיע על הסכימה מאשר הרושם הראשוני.
4. השלמת פערים הסכימה מאפשרת להשלים מידע חסר כאשר חסרים לנו נתונים מסויימים בעצם הסכימה יוצרת ציפייה מסויימת.
5. פתרון בעיות סכימה מעורבת בתהליכים של פתרון בעיות ובאמצעותה מושג הפתרון ביעילות ויש חיסכון זמן ואנרגיה.
לסיכום ע"י הסכימות אנו בוחרים לאיזה מידע להתייחס, לזכור ואנו מפרשים אותו ומשלימים פערים. הסכימות בעצם מכוונות ומעצבות את תהליכי עיבוד המדיע וחוסכות מאמץ קוגנטיבי.
דעה קדומה
דעה קדומה = עמדה, שלילית לרוב כלפי חברים בקבוצה מסויימת.
מהו המבנה והמרכיבים של דעה קדומה? דעה קדומה כוללת 3 מרכיבים: 1. מרכיב קוגניטיבי – תפיסות והערכות שליליות כלפי מאפיינים ותכונות של קבוצה מסויימת. 2. מרכיב רגשי – רגשות שליליים כלפי קבוצה מסויימת. 3. מרכיב התנהגותי – נטייה להתנהג בדרך שלילית או כוונות כאלו כלפי חברי קבוצה מסויימת.
ההבדל בין דעה קדומה לסטריאוטיפ: שניהם הם סוג של סכימה חברתית על עיבוד המידע והפרשנויות שלה. ההבדל הוא שדעה קדומה היא עמדה ולכן יש לה את שלושת המרכיבים (קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי) לעומת זאת סטרואטיפ הוא סכמה שכוללת תפיסה, ארגון מידע קוגניטיבי כלפי קבוצה חברתית, כלומד כוללת את המרכיב הקוגנטיבי.
דוג' לעמדה: המקסיקנים הם עצלנים, אני לא אוהבת אותם ואני לא רוצה להתחבר איתם. דוג' לסטריאוטיפ: המקסיקנים הם עצלנים.
דעה קדומה כסכמות – תהליך קטגוריזציה
דעה קדומה היא סכימה כי היא מארגנת מידע לגבי אנשים שמשתייכים לקבוצה חברתית. כיצד היא משפיעה על עיבוד המידע על עיבוד המידע שלנו לגביהם ? היא גורמת לנו לאפיין את האופי והתכונות של אותם אנשים בלי להתחשב בשוני ביניהם.
קטגוריזציה = חלוקת אנשים לקטגוריות והגזמה בדימיון (הכללה) בקרב חברי הקבוצה שאני לא שייך אליה. כלומד יש נטייה לצמצם את השונות בתוך קבוצה אחרת. בנוסף קטגוריזציה גורמת להגזים בתפיסת הניגוד בין קבוצות שונות. והקבוצה שאני לא שייך אליה נתפסת שונתה לגמרי מהקבוצה שלי.
אפליה
קיים הבדל בין דעה קדומה ואפליה. דעה קדומה היא עמדה שלילית כלפי חברים בקבוצה חברתית והיא כוללת מרכיב התנהגותי שמתייחסת לכוונה לנהוג באופן מסויים. לעומת זאת אפליה = התנהגות שלילית בפועל כלפי בני-אדם מקבוצה חברתית אחרת – פעולות תוקפנות, התעלמות ואיבה.
כיצד נוצרות דעות קדומות?
נעסוק בארבעה גורמים אשר קשורים להיווצרות של דעות קדומות.
1. קונפליקט בין קבוצות דעות קדומות עלולות להתפתח בעקבות קונפליקטים הנוצרים בין קבוצות מתחרות הנאבקות על שליטה במשאבים. למשל חבל ארץ, מקומות עבודה, מעמד כלכלי וסטטוס חברתי. דעות קדומות משרתות מטרה חשוב בתנאי תחרות כי הן עלולות להוביל לאפליה לרעה של הקבוצה המתחרה וכך בפועל להגדיל את הסיכוי לזכות במשאבים.
שריף 1961 ניסוי שבדק את השפעת התחרות על היווצרות דעות קדומות והדרך להפחתתם: הניסוי נערך ע"י חוקר בשם שריף (1961) בקרב ילדים בני 11 במחנה קיץ. לניסוי שתי מסקנות – פירוט בדף הניסויים.
מגבלות המחקר: 1. משך המחקר היה קצר מאוד. במציאות קונפליקטים עלולים להימשך שנים. ולעבור מדור לדור, ולכן לא תמיד ניתן להסיק ממחקר זה למצבים אמיתיים.
2. הנסיבות שנוצרו במחקר היו מלאכותיות לחלוטים וכל המהלכים הופעלו ע"י החוקרים ולא התרחשו מאליהם לכן שוב קשה להסיק לגבי קונפליקטים אמיתיים.
3. הילדים היו בעלי רקע חברתי דומה לכן לא בטוח שמטרות על משותפות יעזרו לשכח מתחים גם בקבוצות עם רקע חברתי שונה.
תנאים בהם מגע בין קבוצות מצמצם דעות קדומות: 1. קיומה של מטרה משותפת (המחקר של שריף).
2. שוויון בין הקבוצות בסטטוס חברתי או כלכלי, ונורמות של שוויון בקשר ביניהם.
3. הקשר צריך להתקיים כך שתתאפשר סתירה של אמונות סטריאוטיפיות שליליות אחד כלפי השני.
2. צרכים פסיכולוגיים
סיבה נוספת שיכולה להסביר היווצרות דעה קדומה היא צרכים פסיכולוגיים של האדם שבגללם שימוש בדעות קדומות יכול לשרת אותנו.
א. צורך בהצדקה עצמית. אדם ינקוט בדעה קדומה על מנת להצדיק את מעשיו הנוגדים לעקרונותיו המוסריים.
ב. צורך בכוח "חימום עצמי" אדם נוקט בדעה קדומה על מנת לרומם את הערכתו העצמית. אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה זקוקים לדעות קדומות על מנת לחוש שהם בעלי ערך. שכן כאשר קבוצה אחרת נחשבת נחותה יותר הם עצמם הופכים ליותר טובים. דעות קומות יכולות "להנמיך" אחרים וכך לרומם את הנוקט בהם.
ג. הצורך בביטוי תוקפנות מצבי תסכול מובילים לתוקפנות וזו עלולה להיות מופנית בצורה של דעות קדומות כלפי קבוצות מיעוט המאופיינות בחולשה ולא יכולות להתנגד: כך פעמים רבות מוצאים בני האדם דרך לפרוק את התוקפנות.
3. למידה חברתית. למידה חברתית – חיקוי והזדהות. דעה קדומה נרכשת גם ע"י תהליך של חיקוי והזדהות ע"פ גישת הלמידה החברתית: ילדים רוכשים דעות קדומות כלפי קבוצות מסויימות כשהם חשופים לדעות כאלה מצד ההורים, חברים, דמויות חינוך ואמצעי תקשורת. ילדים יאמצו דעה קדומה כשהם יקבלו חיזוק לגביה ושבחים על הפנמתה או שהם רואים אחרים מחוזקים על ביטויה (חיזוק נצפה). כך ילדים מאמצים בתהליך של הזדהות דעות קדומות על קבוצה מסויימת גם אם לעולם לא נתקלו בה. ניסוי שבדק השפעת למידה חברתית על היווצרות דעות קדומות בקרב ילדים שחורים: 1. המחקר של קלארק וקלארק 1948 2. המחקר של הרבה וגראנט 1970 – שחזור של הניסוי הקודם.
דעות קדומות ואישיות:
האם יש מבנה אישיות שמגביר שימוש בדעות קדומות?
המחקר של אדורנו Adorano (1950) המטרה של אדורנו הייתה לבדוק סיבות לדעות קדומות והוא התמקד באנטישמיות שהייתה קיימת בגרמניה הנאצית. השאלה המרכזית הייתה האם אנשים בעלי דעות קדומות הם גם בעלי תכונות אישיות יחודיות? לצורך המחקר השתמשו החוקרים בשאלונים, ראיונות ומקרים פרטיים של דעות קדומות כלפי יהודים.
ממצאי המחקר והנחות לגבי הקשר בין מאפייני אישיות ודעות קדומות: 1. דעות קדומות נוצרות אצל היחיד בגלל אישיותו ולא בגלל איפיונים או תכונות של הקבוצה כלפיה מפנים אותן. כלומר אין קשר בין אנטישמיות להתנהגות היהודים: כאשר אדם הוא בעל דעות אנטישמיות זה לא כי היהודים מתנשאים ועצלנים אלא בגלל אישיותו שלו.
2. הנחה נוספת היא שדעה קדומה כמו אנטישמיות היא רק ביוטי של עמדה כללית יותר שנקראת אתנוצנטריות = הנטייה של האדם לקבל אנשים שתרבותם דומה לשלו ולדחות או לשלול אנשים שתרבותם שונה משלו. האדם מתייחס לתרבותו כעליונה ולתרבויות שונות כנחותות. האנטישמי הוא אדם בעל דעות קדומות כלפי כל המיעוטים ובכללם היהודי, דעות אלו תלויות בנטייה של לתפוס מיעוטים בכלל באופן שלילי.