admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת
4,938
עריכות
אין תקציר עריכה
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 235: | שורה 235: | ||
בואן של העליות והיקלטותן בארץ תרמו להתארגנות שני מחנות חברתיים בישוב.מצד אחד - חלוצים בעליי השקפות סוצאליסטיות ששאפו להקים בארץ חברת פועלים. ומהצד השני - בורגנים בעלי הון פרטי, שתמכו בקפיטליזם. | בואן של העליות והיקלטותן בארץ תרמו להתארגנות שני מחנות חברתיים בישוב.מצד אחד - חלוצים בעליי השקפות סוצאליסטיות ששאפו להקים בארץ חברת פועלים. ומהצד השני - בורגנים בעלי הון פרטי, שתמכו בקפיטליזם. | ||
הויכוח האידיאולוגי גרם לחשדנות בין שני המחנות החברתיים והמשבר הכלכלי בשנות העשרים המריץ את הויכוח האידיאולוגי בניהם. החלוצים הסוציאליסטים בני העליות השניה והשלישית קיבלו את בני העליה הרביעית בעלי הרכוש ברגשות מעורבים כיהודים שמחו לבואם, אך חששו מן הבורגנים שהיו לדעתם "חסרי אידיאולוגיה וחזון" שיעלו לארץ לא מתוך רצון אלא מנוכח הנסיבות, והעובדה היא שהעדיפו את ההתישבות העירונית על פני ההתישבות החקלאית. הם טענו כי העולים בורגנים אינם יכולים לתרום ליצירת "האדם החדש" עובד אדמה יצרני - שאותו רצתה הציונות לטפח.<BR> | הויכוח האידיאולוגי גרם לחשדנות בין שני המחנות החברתיים והמשבר הכלכלי בשנות העשרים המריץ את הויכוח האידיאולוגי בניהם.<BR> | ||
מנהיגי מחנה הפועלים (בן גוריון) האמינו בכך שחברה סוציאליסטית היא חברת מופת מוסרית, וזו הציונות האמיתית, לכן הם תמכו בהתישבות העובדת ותמכו בהון לאומי. לדעתם ההון הלאומי חשוב יותר מההון הפרטי והוא זה שייתן תשתית לישוב ע"י קניית אדמות והתיישבות עובדת ועזרה לישוב היהודי בשעת משבר כלכלי, כפי שהיה בתקופת העליה הרביעית, ומנגד טענו העולים בעלי ההון הפרטי כי החלוצים הקימו ישובים כושלים והם "אוכלי לחם חסד" החיים על חשבון הזולת, על חשבון ההון הלאומי.<BR> | החלוצים הסוציאליסטים בני העליות השניה והשלישית קיבלו את בני העליה הרביעית בעלי הרכוש ברגשות מעורבים כיהודים שמחו לבואם, אך חששו מן הבורגנים שהיו לדעתם "חסרי אידיאולוגיה וחזון" שיעלו לארץ לא מתוך רצון אלא מנוכח הנסיבות, והעובדה היא שהעדיפו את ההתישבות העירונית על פני ההתישבות החקלאית.<BR> | ||
הם טענו כי העולים בורגנים אינם יכולים לתרום ליצירת "האדם החדש" עובד אדמה יצרני - שאותו רצתה הציונות לטפח.<BR> | |||
מנהיגי מחנה הפועלים (בן גוריון) האמינו בכך שחברה סוציאליסטית היא חברת מופת מוסרית, וזו הציונות האמיתית, לכן הם תמכו בהתישבות העובדת ותמכו בהון לאומי.<BR> לדעתם ההון הלאומי חשוב יותר מההון הפרטי והוא זה שייתן תשתית לישוב ע"י קניית אדמות והתיישבות עובדת ועזרה לישוב היהודי בשעת משבר כלכלי, כפי שהיה בתקופת העליה הרביעית, ומנגד טענו העולים בעלי ההון הפרטי כי החלוצים הקימו ישובים כושלים והם "אוכלי לחם חסד" החיים על חשבון הזולת, על חשבון ההון הלאומי.<BR> | |||
זו הייתה תפיסתו של הגוש האזרחי שתמך בהקמת משק חופשי ליברלי, התנגד למדיניות הריכוז הכלכלי של מפלגות השמאל ולגישה הסוציאליסטית. הם ראו בהון הפרטי כבסיס להקמת הבית הלאומי וטענו שההון הפרטי הוא שבונה את יסודות התעשייה, המסחר והמלאכה. ותורם בכך למקומות עבודה לאלפי יהודים. כמו כן, ההון הפרטי מושקע גם בהתיישבות חקלאית ותורם את חלקו גם במגזר הזה.<BR> | זו הייתה תפיסתו של הגוש האזרחי שתמך בהקמת משק חופשי ליברלי, התנגד למדיניות הריכוז הכלכלי של מפלגות השמאל ולגישה הסוציאליסטית. הם ראו בהון הפרטי כבסיס להקמת הבית הלאומי וטענו שההון הפרטי הוא שבונה את יסודות התעשייה, המסחר והמלאכה. ותורם בכך למקומות עבודה לאלפי יהודים. כמו כן, ההון הפרטי מושקע גם בהתיישבות חקלאית ותורם את חלקו גם במגזר הזה.<BR> | ||
ז'בוטינסקי שעמד בראש התנועה הרויזיוניסטית התנגד להתסדרות הכלללית וראה בה אסון. הוא דרש את הקמתן של לשכות עבודה נטרליות בכדי שלא יקופחו אנשי המפלגות שלא השתייכו למחנה הפועלים.<BR> | ז'בוטינסקי שעמד בראש התנועה הרויזיוניסטית התנגד להתסדרות הכלללית וראה בה אסון. הוא דרש את הקמתן של לשכות עבודה נטרליות בכדי שלא יקופחו אנשי המפלגות שלא השתייכו למחנה הפועלים.<BR> | ||
המחלוקת בין המחנות הסתיימה בפשרה שאליה הובילה המציאות. במהלך השנים 1931-1921 הושקע בארץ בעיקר הון פרטי והחלוקה הייתה 3 /1 הון לאומי ו- 2/3 הון פרטי. | המחלוקת בין המחנות הסתיימה בפשרה שאליה הובילה המציאות. במהלך השנים 1931-1921 הושקע בארץ בעיקר הון פרטי והחלוקה הייתה 3 /1 הון לאומי ו- 2/3 הון פרטי.<BR> | ||
התרומות לקרנות הלאומיות הלכו ופחתו וההסתדרות הציונית התקשתה בגיוס כספים. מציאות זו הובילה את שני המחנות (סוציאליסטים וקפיטליסטים) להכרה בנחיצותו של שיתוף פעולה בבניין הבית הלאומי בין ההון הלאומי להון הפרטי. | התרומות לקרנות הלאומיות הלכו ופחתו וההסתדרות הציונית התקשתה בגיוס כספים. מציאות זו הובילה את שני המחנות (סוציאליסטים וקפיטליסטים) להכרה בנחיצותו של שיתוף פעולה בבניין הבית הלאומי בין ההון הלאומי להון הפרטי.<BR> | ||
המוסדות הלאומיים<BR> | |||
מוסדות ישוביים <BR> | |||
מוסדות ציונים <BR> | |||
כנסת-ישראל<BR> | |||
הנהלה-ציונית<BR> | |||
אספית הנבחרים ועד לאומי<BR> | |||
הרבנות-הראשית<BR> | |||
הסוכנות היהודית<BR> | |||
===הויכוח בין "מחנה הפועלים" לבין "מחנה האזרחי":=== | ===הויכוח בין "מחנה הפועלים" לבין "מחנה האזרחי":=== | ||
| שורה 260: | שורה 263: | ||
===="מחנה הפועלים"==== | ===="מחנה הפועלים"==== | ||
# הבית הלאומי צריך להיבנות ע"י פועלים. | # הבית הלאומי צריך להיבנות ע"י פועלים.<BR> | ||
# רק הפועל העברי יכול להגשים את הציונות. | # רק הפועל העברי יכול להגשים את הציונות.<BR> | ||
# רק חברה סוציאליסטית היא חברה מוסרית ונכונה. | # רק חברה סוציאליסטית היא חברה מוסרית ונכונה.<BR> | ||
# יש לתמוך במעמד הפועלים בא"י, במפלגות שלו ובצורות ההתיישבות שלו (קיבוץ,מושב עובדים). | # יש לתמוך במעמד הפועלים בא"י, במפלגות שלו ובצורות ההתיישבות שלו (קיבוץ,מושב עובדים). | ||
# הון לאומי-מה שיעזור לבנות את הארץ זה הון לאומי ולא הון פרטי.ההון הלאומי נאסף בתרומות ע"י יהודים ברחבי העולם למען קניית אדמות ויישובים. | # הון לאומי-מה שיעזור לבנות את הארץ זה הון לאומי ולא הון פרטי.ההון הלאומי נאסף בתרומות ע"י יהודים ברחבי העולם למען קניית אדמות ויישובים.<BR> | ||
# העלייה לארץ תהיה תלוייה ביכולתו הכלכלית של היישוב. | # העלייה לארץ תהיה תלוייה ביכולתו הכלכלית של היישוב.<BR> | ||
# תמך בזכות הפועלים לשבות. | # תמך בזכות הפועלים לשבות.<BR> | ||
===="מחנה אזרחי"==== | ===="מחנה אזרחי"==== | ||
<BR> | |||
# הבית הלאומי לא צריך להיבנות ע"י פועלים בלבד,אלא גם ע"י בלי-הון. | # הבית הלאומי לא צריך להיבנות ע"י פועלים בלבד,אלא גם ע"י בלי-הון. | ||
# הבורגנים,בעלי ההון הם שיגשימו את הציונות,בכספם תיבנה הארץ. | # הבורגנים,בעלי ההון הם שיגשימו את הציונות,בכספם תיבנה הארץ. | ||