בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

==דרך בניין הבית הלאומי בתחומים שונים.==

בתחילת שנות בעשרים היו עולים רבים בעלי רעיונות סוציאליסטים שביקשו לחיות בקיבוץ, שהוא צורת התיישבות שיתופית וכמוה גם מושב העובדים. חלק נכבד מן העולים התיישבו בערים.

הקיבוץ הוקם על-ידי בני העלייה השלישית, שדגלו בצורת ההתישבות השיתופית של "הקבוצה הגדולה" לעומת בני העלייה השניה שדגלו ב"קבוצה הקטנה". בני העלייה השלישית טענו שצורת ההתישבות שלהם מבטיחה עתיד כלכלי טוב יותר וזאת בזכות משק שעוסק בתחומים ובענפים שונים, דבר שמאפשר לקלוט יותר עולים והסיכויים לפיתוח חיי חברה ותרבות גדולים יותר. הקיבוצים הראשונים שקמו בעמק-יזרעאל היו: עין-חרוד, בית אלפא עוד...

:1. הקיבוץ קם על קרקע לאומית (קרקע שניתנה ע"י קק"ל או המשרד הארצישראלי).

:2. העבודה בקיבוץ הייתה עבודה עצמאית ללא העסקת שכירים.

:3. מסגרת חברתית שוויונית של מאות חברים שמקבלת החלטות משותפות- ניהול הקיבוץ ע"י אספת חברים בה מתקבלות החלטות, מסגרת חברתית שוויונית ברכוש, בזכויות ובחובות של החברים בכלכלה, בחינוך ואחריות הדדית.

:4. אין רכוש פרטי, יש קופה משותפה ממנה מקבלים חברי הקיבוץ תקציב על– פי צוריכהם וכל אחד עובד על- פי יכולתו. החלוקה של ההכנסות היא שווה.

:5. משק מעורב רב ענפים הכולל מפעלי מלאכה וחרושת מתוך מגמה לספק במידת האפשר את כל צורכי החברים. הקיבוץ שאף להיות עד כמה שפחות תלוי בשירותיים חיצוניים.

:6. הפעלת שירותים משותפים לכל החברים כמו חדר אוכל, מכבסה וחינוך שווה לכל.

אנשי העלייה השלישית החלו בהקמת צורות התיישבות נוספות-מושב עובדים.<BR>

ביסוד הרעיון היה מונח הרצון להקים צורת התיישבות שיתקיים בה עקרון השיתוף הכלכלי תוך שמירת עצמאות של הפרט. מושב העובדים הראשון היה נהלל, נוסד ב-1921 על אדמות עמק יזרעאל. בעקבותיו קמו מושבים נוספים כמו כפר-יהושע, תל-עדשים ועוד.

:1. התיישבות על קרקע לאומית.

:2. משק משפחתי עצמאי-המשפחה והפרט שומרים על עצמאותם ללא תלות בהחלטות כל חברי המושב,והרווחים מההכנסות המשק נשארים בידי המשפחה בעלת המשק.

:3. עבודה עצמאית-המשק המשפחתי יעובד באורח עצמאי על-ידי בני המשפחה וחל איסור מוחלט על ההעסקת עבודה שכירה.

:4. עזרה הדדית-חברי המושב חייבים לסייע אחד לשני בעבודות המשק במידת הצורך.

:5. ארגוני קניות ושיווק משותפים-מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור התבצעים במשותף.

העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים, תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים ונבנו בהם שכונות חדשות.העולים בני המעמד הבורגני שהגיע לתל-אביב השקיעו בבניין, תעשיה ופיתוח טכנולוגי. קמו מפעלים כמו מפעל "נשר"-למלט, מפעל שמן-למוצרי מזון, מפעל "לודז'יה"-טקסטיל. בתל-אביב הוקמו בתי-אופנה ובתי מסחר ונבנו רחובות רחבים יותר ששינו את פני העיר. בתל-אביב שכנו המוסדות והארגונים העיקריים של ההתיישבות העובדת, ההנהלה הציונית, משרדי המפלגות השונות ומרכזי תרבות. הוקמו בה בתי-קפה, קיוסקים, מסעדות, בתי-קולנוע ("עדן"). נוסדו בה תיאטרון "המטאטא", "האוהל" ו-"הבימה". בתל-אביב התיישבו ציירים, משוררים (ביאליק) וסופרים, והוקמה בה האופרה הישראלית והתזמורת הפילרמונית. תל-אביב הייתה למעשה העיר העברית הראשונה שנוהלה על-ידי יהודים ושלטה בה השפה העברית. מערכת החינוך התפתחה מאוד הערים ובחיפה קם הטכניון ובירושלים האוניברסיטה העברית.