הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים בניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים, הערבים.: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 65: שורה 65:
הקשיים נובעים מהשאיפה הציונית להשיג תמיכה מלאה לבין רצון של הבריטים להגיש הצהרה שלא תפגע בזכיות הערבים תושבי הארץ ובזכיות היהודים בארצות אחרות.
הקשיים נובעים מהשאיפה הציונית להשיג תמיכה מלאה לבין רצון של הבריטים להגיש הצהרה שלא תפגע בזכיות הערבים תושבי הארץ ובזכיות היהודים בארצות אחרות.


===כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים, הערבים===
<s>===כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים, הערבים===</s>
{{להשלים1|פסקה=כן}}
 
-----
תגובת היהודים המתבוללים - היו נגד הצהרת בלפור מכיוון שחששו שהצהרה זו תפגע בנסיונותם להשתלב בחברה בה הם חיים. האמינו באמנסיפציה ובהשתלבות וחששו עוד יותר שהשלטונות יאמרו להם לעזוב את מדינותיהם וללכת לארץ ישראל.
 
תגובת האורתודוכסים - היהודים הדתיים החרדים התנגדו להצהרת בלפור מכיוון שלדעתם יש לעלות לארץ ישראל ולהפוך אותה למדינה רק עם בוא המשיח.
 
תגובת הציונים - הציונים שמחו מאוד על ההצרה כי מבחינתם היא הצ'ארטר הנחסף. (שואפים אליו) אבל וייצמן חיים אמר את המשפט הבא עעל הצהרת בלפור: "לא לילד הזה פיללתי", שכוונתו היא שהוא העדיף שההצהרה תהיה מנוסחת באופן מחייב יותר וחד משמעי.
 
תגובת הערבים - הייתה קשה ביותר, ראו בהצרת בלפור כבגידה מצד השלטון הבריטי כלפיהם. הם טענו שלא יתכן שהם הרוב בארץ ישראל שחיים בה מאות שנים ברציפות, לא מקבלים הבטחה לבית לאומי, ואילו היהודים שהם מיעוט ורק הגיעו לארץ ישראל, מקבלים הבטחה שכזו. לטענתם בריטניה הבטיחה בעבר לערבים ממלכה ערבית שתכלול את סוריה, ירדן וארץ ישראל.


==ראה גם==
==ראה גם==