עריכה אחת
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
בגולם שייצר הוא נופח "נשמת חיים". | בגולם שייצר הוא נופח "נשמת חיים". | ||
נשמת חיים- הכוונה לרוח הנמצאת בכל יצור חי. נשמה =נשימה. לכן לסכום יצירת האדם נאמר:" ויהי האדם לנפש חיה", כלומר, ייצור נושם . | נשמת חיים- הכוונה לרוח הנמצאת בכל יצור חי. נשמה =נשימה. לכן לסכום יצירת האדם נאמר:" ויהי האדם לנפש חיה", כלומר, ייצור נושם . | ||
בתאור נאמר שהאדם נוצר עפר מן האדמה. המלה עפר לכאורה מיותרת, אך יש כאן רמז | בתאור נאמר שהאדם נוצר עפר מן האדמה. המלה עפר לכאורה מיותרת, אך יש כאן רמז מטרים להמשך. עונשו של האדם לשוב אל האדמה. "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". | ||
העפר רומז על פחיתות האדם אך מצד שני האל הפיח בו מרוחו, דבר הרומז על עליונותו. | העפר רומז על פחיתות האדם אך מצד שני האל הפיח בו מרוחו, דבר הרומז על עליונותו. | ||
האדם הוא ייצור דו ערכי, יש בו שניות. אפסי מצד אחד ועליון מצד שני. | האדם הוא ייצור דו ערכי, יש בו שניות. אפסי מצד אחד ועליון מצד שני. | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
לפי הניסוח זהו שם של מקום "ויטע אלוהים גן בעדן...." משמעות המלה עדן היא מקום פורה , מקום מושקה ורטוב. | לפי הניסוח זהו שם של מקום "ויטע אלוהים גן בעדן...." משמעות המלה עדן היא מקום פורה , מקום מושקה ורטוב. | ||
אין ציון של מקום מדויק . המקום נמצא ממזרח = מקדם. זהו גן ממזרח לארץ ישראל, וייחודו הוא בשפע המים שבו. יש בו מים זורמים בשפע והופכים אותו לנווה מדבר פורה המושקה על ידי האל. | אין ציון של מקום מדויק . המקום נמצא ממזרח = מקדם. זהו גן ממזרח לארץ ישראל, וייחודו הוא בשפע המים שבו. יש בו מים זורמים בשפע והופכים אותו לנווה מדבר פורה המושקה על ידי האל. | ||
הקטע מספר על | הקטע מספר על ארבעה נהרות . שניים מתוכם מוכרים לנו - הפרת והחידקל הזורמים במסופוטמיה. ושניים שאינם מוכרים היום - הפישון והגיחון. הם כנראה קשורים לנילוס של מצרים. | ||
ארבעת הנהרות הם תמונת המצב של העולם המוכר לכותב, ומייצגים את שתי התרבויות הקדומות – המצרית והמסופוטמית. | |||
מה היה בגן? | מה היה בגן? | ||
היו בו מים, נהרות זורמים. | היו בו מים, נהרות זורמים. | ||
היו בו עצי פרי, ושני עצים מיוחדים עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. | היו בו עצי פרי, ושני עצים מיוחדים: עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. | ||
בגן היו אוצרות יקרים : זהב בדולח אבן שוהם. | בגן היו אוצרות יקרים : זהב בדולח אבן שוהם. | ||
בצדו המזרחי במקום הכניסה והיציאה עמדו שומרים שימנעו את חזרתם של בני האדם לאחר הגרוש. | בצדו המזרחי במקום הכניסה והיציאה עמדו שומרים שימנעו את חזרתם של בני האדם לאחר הגרוש. | ||
| שורה 108: | שורה 108: | ||
גן העדן נותר בתודעה האנושית כמחוז החלומות של בני האדם, כמקום שכמהים לשוב אליו.בספרי התנ"ך הפך גן העדן לסמל למקום האידיאלי של שלום ושלווה. בדורות שלאחר חתימת ספרי המקרא התגבשה ביהדות ובאיסלם האמונה שהאדם חוזר לגן העדן לאחר מותו. | גן העדן נותר בתודעה האנושית כמחוז החלומות של בני האדם, כמקום שכמהים לשוב אליו.בספרי התנ"ך הפך גן העדן לסמל למקום האידיאלי של שלום ושלווה. בדורות שלאחר חתימת ספרי המקרא התגבשה ביהדות ובאיסלם האמונה שהאדם חוזר לגן העדן לאחר מותו. | ||
באירופה הנוצרית של ימי הביניים תואר גן העדן כמקום המפורסם בתענוגותיו, מוקף חומה, חיות טרף ונחשים ארסיים. מטרת החומה להגן עליו מפני בני אדם סקרנים. | באירופה הנוצרית של ימי הביניים תואר גן העדן כמקום המפורסם בתענוגותיו, מוקף חומה, חיות טרף ונחשים ארסיים. מטרת החומה להגן עליו מפני בני אדם סקרנים. | ||
כמיהה זו לבשה במשך הזמן אופי מעשי. נוסעים רבים יצאו למצוא את המקום המופלא הזה בפינה כלשהי על פני כדור הארץ. אפילו כריסטופר קולומבוס היה בטוח שמצא את גן העדן בעת מסעו השלישי לאמריקה | כמיהה זו לבשה במשך הזמן אופי מעשי. נוסעים רבים יצאו למצוא את המקום המופלא הזה בפינה כלשהי על פני כדור הארץ. אפילו כריסטופר קולומבוס היה בטוח שמצא את גן העדן בעת מסעו השלישי לאמריקה ב- 1498. | ||
| שורה 127: | שורה 127: | ||
1. ידיעה מוסרית- באכילה מהעץ יקבל יכולת הבחנה בין טוב ורע. בגן הם חיו חיי תמימות , ללא סבל, ללא מתחים, והאל רצה לגונן עליהם. | 1. ידיעה מוסרית- באכילה מהעץ יקבל יכולת הבחנה בין טוב ורע. בגן הם חיו חיי תמימות , ללא סבל, ללא מתחים, והאל רצה לגונן עליהם. | ||
2. ידיעה מינית- האכילה תעניק להם תודעה מינית ומתחים מיניים. לפני האכילה היו ערומים ולא התביישו, לאחר מכן נפקחו עיניהם לראות | 2. ידיעה מינית- האכילה תעניק להם תודעה מינית ומתחים מיניים. לפני האכילה היו ערומים ולא התביישו, לאחר מכן נפקחו עיניהם לראות את ההבדלים שבין המינים, ומכסים את מערומיהם. | ||
3. יכולת הבחירה החופשית- על האדם הוטל איסור לאכול מפרי העץ והוא ידע את התוצאה מראש- מות יומת- האדם מבחירתו החופשית יבחר בין חיי נצח חסרי דאגות ובין הרע, מוות וסבל בעולם. | 3. יכולת הבחירה החופשית- על האדם הוטל איסור לאכול מפרי העץ והוא ידע את התוצאה מראש- מות יומת- האדם מבחירתו החופשית יבחר בין חיי נצח חסרי דאגות ובין הרע, מוות וסבל בעולם. | ||
| שורה 135: | שורה 135: | ||
יצירת האישה – פס' 18-25. | יצירת האישה – פס' 18-25. | ||
העולם שהוצג בפרק א' אינו טוב לאדם כי הוא לא יכול להגשים לבדו את ברכת "פרו ורבו", וכן הוא סובל מבדידות.האל הרגיש בצערו ולכן הוא מחפש לאדם "עזר כנגדו". | העולם שהוצג בפרק א' אינו טוב לאדם כי הוא לא יכול להגשים לבדו את ברכת "פרו ורבו", וכן הוא סובל מבדידות. האל הרגיש בצערו ולכן הוא מחפש לאדם "עזר כנגדו". | ||
המלה "כנגדו" יוצרת קושי.כיום יש לה משמעות שלילית. | המלה "כנגדו" יוצרת קושי.כיום יש לה משמעות שלילית. | ||
פרשנים מסבירים כנגדו- עזר דומה לו, נאה לו, מתאים לו. | פרשנים מסבירים כנגדו- עזר דומה לו, נאה לו, מתאים לו. | ||
| שורה 143: | שורה 143: | ||
האל מוצג כאן כאנושי ואינו מצליח למצוא פתרון לאי הפריון של האדם ולבדידותו. | האל מוצג כאן כאנושי ואינו מצליח למצוא פתרון לאי הפריון של האדם ולבדידותו. | ||
פרשנים מסבירים שאין כאן כשלון. האל ניסה על ידי יצירת החיות, לעורר באדם חשק לחיות ליד יצור שיסייע לו בעולם. האדם יתבונן במעשי החיות וירגיש בבדידותו ולכן יוקיר תודה לאל על המתנה , הקרויה אישה. האדם ילמד שהיחסים בין החיות הם רק מיניים ואילו האדם זקוק | פרשנים מסבירים שאין כאן כשלון. האל ניסה על ידי יצירת החיות, לעורר באדם חשק לחיות ליד יצור שיסייע לו בעולם. האדם יתבונן במעשי החיות וירגיש בבדידותו ולכן יוקיר תודה לאל על המתנה , הקרויה אישה. האדם ילמד שהיחסים בין החיות הם רק מיניים ואילו האדם זקוק גם לקשר של קרבה ונאמנות. | ||
האל מפיל תרדמה על האדם ובונה מצלעו את האישה. | האל מפיל תרדמה על האדם ובונה מצלעו את האישה. | ||
ביצירת האישה | ביצירת האישה יש רצף פעלים המלמדים על חשיבות הופעת האישה:" ויפל...תרדמה...וישן ויקח..ויבן...ויביאה" 21-22. | ||
האם מעמד האישה נחות או שווה. | האם מעמד האישה נחות או שווה. | ||
יש סבורים שהאישה נחותה כי נוצרה מצלעו של האדם. אחת מעצמות בית החזה שלו. וכן כי נוצרה אחריו. | יש סבורים שהאישה נחותה כי נוצרה מצלעו של האדם. אחת מעצמות בית החזה שלו. וכן כי נוצרה אחריו. | ||
| שורה 166: | שורה 166: | ||
3. חטא אכילת הצמחים והעונש על כך. | 3. חטא אכילת הצמחים והעונש על כך. | ||
אבל במיתוס זה הגיבורים הם אלים ולא בני אדם, ותכלית המיתוס להסביר את התהוותם של כמה אלים ויסודות טבע ותרבות בדרך של הולדה וריבוי טבעי. | אבל במיתוס זה הגיבורים הם אלים ולא בני אדם, ותכלית המיתוס להסביר את התהוותם של כמה אלים ויסודות טבע ותרבות בדרך של הולדה וריבוי טבעי. | ||
סיפורנו בא להציג אמיתות על טבע האדם גורלו ומקומו בעולם.האדם נברא טוב ומושלם ביסודו ישר ותמים, ניתן לו חופש הבחירה והוטלה עליו אחריות | סיפורנו בא להציג אמיתות על טבע האדם גורלו ומקומו בעולם.האדם נברא טוב ומושלם ביסודו ישר ותמים, ניתן לו חופש הבחירה והוטלה עליו אחריות למעשיו, אך הוא קלקל את העולם והביא על עצמו רעה כתוצאה מהתנהגותו המרדנית. | ||
''מיתוס שומרי נוסף "עלילות גלגמש"'' | ''מיתוס שומרי נוסף "עלילות גלגמש"'' | ||
| שורה 172: | שורה 172: | ||
במיתוס זה מסופר על גן אלוהי מופלא- שם יושב האל, ובו נמצאים עצים ועליהם אבנים יקרות. | במיתוס זה מסופר על גן אלוהי מופלא- שם יושב האל, ובו נמצאים עצים ועליהם אבנים יקרות. | ||
גלגמש הוא גיבור שומרי קדמון מהעיר ארך. הוא חיפש כל הזמן את סוד חיי הנצח. הוא הגיע בחיפושיו אל נוח השומרי ששמו "אותנפישתים". הוא גר בגן האלוהי. | גלגמש הוא גיבור שומרי קדמון מהעיר ארך. הוא חיפש כל הזמן את סוד חיי הנצח. הוא הגיע בחיפושיו אל נוח השומרי ששמו "אותנפישתים". הוא גר בגן האלוהי. | ||
אותנפישתים סיפר לגלגמש שאחרי המבול ברך האל אנליל אותו ואת זוגתו | אותנפישתים סיפר לגלגמש שאחרי המבול ברך האל אנליל אותו ואת זוגתו בחיי אלמוות. הייתה זו מחווה שאף אדם לא יכול לזכות בה. אותנפישתים ראה שגלגמש אפוף צער רב ולכן גילה לו שבתחתית הים מצוי צמח חיים, שבכוחו לחדש את הנעורים. גלגמש הלך לחפשו וצלל למעמקי הים וקטף את הצמח המבוקש. אך בדרכו חזרה פגש בנחש שחטף ממנו את הצמח ואכלו. כתוצאה מכך השיל הנחש את עורו והיה לבן אלמוות, ואילו גלגמש נשאר בן תמותה. | ||
לפי התפיסה המסופוטמית נגזר על האדם להיות בן תמותה ונסיונותיהם של יחידי סגולה לזכות בחיי נצח נידונו לכשלון. | לפי התפיסה המסופוטמית נגזר על האדם להיות בן תמותה ונסיונותיהם של יחידי סגולה לזכות בחיי נצח נידונו לכשלון. | ||