פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב: הבדלים בין גרסאות בדף

פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב (הצגת מקור)

גרסה מ־21:32, 4 במאי 2008

נוספו 5,770 בתים , 4 במאי 2008

מ

שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי גיא

גיא

admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor

2,792

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{תנ"ך כרמל זבולון}}
 ===מסע סנחריב – 701 לפנה"ס===
+[[Category:תנ"ך]]
+'''יש קשר בין רפורמה דתית לפעילות מדינית''' - פוליטית.
+כאשר אשור הייתה בשיא כוחה והשפעתה על האזור הייתה לה גם השפעה תרבותית - דתית על המדינות הכבושות, שתושביהן אמצו לעצמם מנהגים דתיים, חברתיים ותפיסות עולם שאפיינו את הכובש.
+'''המרד של חזקיהו כנגד אשור לא היה אפוא רק פוליטי''' - מדיני אלא גם תרבותי - דתי.
+למרות שחזקיהו לא מרד בצורה בוטה, אלא רק ע"י סיפוח זוחל של ערי מדינה שכנות, התגובה האשורית לא אחרה לבוא.
+חזקיהו, שצפה שתגובה כזו תגיע, ערך הכנות נרחבות לפני שהחל במרד, הן בשטח הצבאי והן באגירת מזון והבאה בהסתר של מים לעיר  (מלכים ב' כ' 20, דברי הימים ב' ל"ב 3).
 בשנת 701 יצא סנחריב, מלך אשור, למסע לארצות המערב.
@@ שורה 44: / שורה 50: @@
 .הביא בהסתר מי שתייה לירושלים, במבצע הנדסי מפואר, ע"י חציבת נקבת השילוח (פס' 30).
+'''אמצעים רטוריים בנאומי רבשקה:'''
+הנאום הוא "סוג ספרותי" המופיע לעתים בתנ"ך. מטרת הנואם היא לשכנע את שומעיו בצדקת דבריו. על כן הוא משתמש ב"אמצעים רטוריים" שונים. בעולם העתיק, וגם בימינו, אנשים לומדים במיוחד את אמנות הנאום - רטוריקה. נואמים מפורסמים, שמם נשאר חקוק בזיכרון האנושי עד ימינו כמו ציצרו (קיקרו) ברומא ודמוסתנס ביון. בין האמצעים הרטוריים ששם המחבר המקראי בפיו של רבשקה :
+.מלים מנחות. בחלק הראשון: השורש ב.ט.ח. - כדי לערער את בטחון העם. בחלק השני: ה. צ. ל. - צדקיהו
+לא יוכל להציל את העם מידי מלך אשור.
+.הבאת טענת היריב וסתירתה: "אמרת אך דבר שפתיים.."  "..וכי תאמרון אלי.." "..כי יסית אתכם לאמור".
+.שאלות רטוריות: "מה הביטחון הזה אשר בטחת"?, "...ההצל הצילו..."?
+.השאלה: "משענת הקנה הרצוץ..".
+.הקנטה והשפלה: "..אלפיים סוסים", לאכול צואה ולשתות שתן.
+.אירוניה: "איה אלוהי ספרוים", "...מי בכל הארצות אשר הצילו את ארצם...".
+.תקיעת טריז בין העם ובין מלכו וערעור הביטחון במלך:"אל תשמעו אל חזקיהו...".
+.פיתוי. העתיד הורוד המובטח לאותם אלה שייכנעו ללא קרב, בניגוד לאלה שיצטרכו לאכול את הפרשותיהם.
+.פניה מזלזלת אל המלך, ופנייה בגוף שני (מרמז על קרבה) אל העם, השומע אותו מעל החומות.
+.ניגודים: "המלך הגדול, מלך אשור" לעומת "חזקיהו", ללא שם תואר. כך מושפל חזקיהו.
+.השוואה בין ה' אלוהי ישראל לאלי הארצות השכנות - כמוהם ייכשל בהצלת עמו.
 '''פרק י"ט 1 – 7, 32 – 37'''
@@ שורה 67: / שורה 101: @@
 פס' 35 – 37 – בפסוקים הללו מסופר על נס אלוהי שארע בסופו של דבר.
 עם אור הבוקר נמצאו מאה שמונים וחמישה אלף מחיילי אשור "פגרים מתים", כתוצאה מכך שמלאך ה' הכה בהם. סנחריב שב לארצו, ותוך כדי שהוא מתפלל לאלוהיו הוא נרצח על ידי שניים מבניו, שנמלטו לארץ אררט, ואילו בנו השלישי עלה למלוך תחתיו.
+אין ספק שמספר החיילים האשורים שמתו "בלילה ההוא" הוא מוגזם ביותר, וגם התערבות האל במלחמות בני האדם היא עניין למאמינים אדוקים.
+מה באמת ארע בירושלים שגרם למלך אשור לשוב לארצו? כמה חוקרים משערים כי צבאו של סנחריב הוכה במגפת דבר, וזאת בגלל תנאי התברואה הלקויים שנגרמו מחמת מחסור במים (כזכור, סתם חזקיהו את מימי המעיינות מסביב לעיר, כהכנה למרד נגד אשור).
+חיזוק להשערה זו אנו מוצאים בדברי הרודוטוס, היסטוריון יווני של העולם העתיק.
+בדרך אגב, תוך כדי שהוא מתאר קרב שנערך במצרים בין צבא יון לצבא המצרי, הוא מספר כי לצבא היוני ארע בדיוק מה שקרה כמה מאות שנים קודם לכן לצבא סנחריב שצר על ירושלים: המגינים של הלוחמים, שהיו עשויים מעור של בעלי חיים, משכו אליהם חולדות, והללו הפיצו בצבא את מחלת הדבר וגרמו למגפה.
+קשה לדעת מה היו מקורותיו של הרודוטוס לידיעה זו, אבל אפשר בהחלט לקבל את דבריו כסבירים, ובכל מקרה הם אינם סותרים את חוקי הטבע, ואינם בגדר נס אלוהי.
+על-פי דברי המספר המקראי סנחריב מצא את מותו מיד לאחר שחזר לאשור, או במילים אחרות המחבר המקראי קושר בין פגיעתו של סנחריב בתושבי יהודה לבין מותו מידי בניו. על-פי מקורות אשוריים הרצח המתואר במקדש האשורי הוא אכן מאורע היסטורי, שקרה לא מיד לאחר המצור, אלא כעשרים שנה מאוחר יותר, בשנת 680 לפנה"ס.
+דברי הימים ב', ל"ב 21 – מסע סנחריב מתואר במקביל הן בישעיהו ל"ו – ל"ז, שם התיאור מקביל כמעט במלואו לזה שבספר מלכים, והן בדברי הימים ב', ל"ב. פס' 21 במקור זה מתאר גם הוא את סוף המצור. גם כאן מדובר בנס פלאי שעשה מלאך ה' ,אך אין אזכור למספר החיילים של צבא אשור שמתו, ונאמר כי מלך אשור שב בבושת פנים לארצו.
 שתי הערות לסיכום הנושא "מסע סנחריב":