2,362
עריכות
סיכום כללי בנושא: מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־17:11, 23 בספטמבר 2007
, 23 בספטמבר 2007←השלב הראשון של מלחמת העצמאות
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) |
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
לשם ביצוע הנסיגה הם הגדירו צירי תחבורה החיוניים עבורם לשם הפינוי ואבטחו אותם באופן הדוק, כמו כן שמרו על נוכחות צבאית כבדה במחנות הצבא ובמשרדי הממשל הבריטי. שאר אזורי הארץ ננטשו על ידם באופן הדרגתי, מה שהפך את אותם אזורים פרוצים לאלימות הערבית ולרצון של היהודים להשתלט על כמה שיותר שטחים שננטשו ע"י הבריטים. | לשם ביצוע הנסיגה הם הגדירו צירי תחבורה החיוניים עבורם לשם הפינוי ואבטחו אותם באופן הדוק, כמו כן שמרו על נוכחות צבאית כבדה במחנות הצבא ובמשרדי הממשל הבריטי. שאר אזורי הארץ ננטשו על ידם באופן הדרגתי, מה שהפך את אותם אזורים פרוצים לאלימות הערבית ולרצון של היהודים להשתלט על כמה שיותר שטחים שננטשו ע"י הבריטים. | ||
3) '''מוקדי הלחימה העיקריים בארבעת החודשים הראשונים''' (30 בנובמבר 1947 עד 15 באפריל 1948) | 3) '''מוקדי הלחימה העיקריים בארבעת החודשים הראשונים''' (30 בנובמבר 1947 עד 15 באפריל 1948). | ||
1. בערים המעורבות (ירושלים, חיפה, יפו, צפת וטבריה) – פעולות טרור שפגעו במסחר, בלימודים ובתנועה בתוך הערים ואליהן. עד תום התקופה השתלטו כוחות ההגנה בסיוע אצ"ל ולח"י על חלקים מהערים: טבריה חיפה צפת ויפו וירושלים (על רוב חלקה המערבי של העיר). | 1. בערים המעורבות (ירושלים, חיפה, יפו, צפת וטבריה) – פעולות טרור שפגעו במסחר, בלימודים ובתנועה בתוך הערים ואליהן. עד תום התקופה השתלטו כוחות ההגנה בסיוע אצ"ל ולח"י על חלקים מהערים: טבריה חיפה צפת ויפו וירושלים (על רוב חלקה המערבי של העיר). | ||
2. באזורים הכפריים - הכוחות הערבים ניסו לכבוש ישובים וקיבוצים מבודדים, כל נסיונותיהם עלו בתוהו, הישוב היהודי דבק בעקרון של אי נטישת ישובים בכל מחיר. הכפרים הערבים סבלו מהתקפות נגד של הכוחות היהודיים שהיו עדיפים עליהם מבחינה כמותית ואיכות כלי הנשק שהיתה ברשותם. | 2. באזורים הכפריים - הכוחות הערבים ניסו לכבוש ישובים וקיבוצים מבודדים, כל נסיונותיהם עלו בתוהו, הישוב היהודי דבק בעקרון של אי נטישת ישובים בכל מחיר. הכפרים הערבים סבלו מהתקפות נגד של הכוחות היהודיים שהיו עדיפים עליהם מבחינה כמותית ואיכות כלי הנשק שהיתה ברשותם. | ||
3. '''המלחמה בדרכים''' – כאן היו הערבים בעדיפות, שיירות וכלי רכב יהודיים הותקפו בדרכים ע"י כנופיות, הם הצליחו לפגוע בהם (כמות הנפגעים הייתה גדולה) וכמעט שיתקו לחלוטין תנועה על צירים מסוימים. לכוחות הערביים הייתה עדיפות בשל שיטת לוחמת הגרילה שנקטו, בשל הכרותם את השטח ובגלל הסיוע שקבלו מהכפרים בסביבה. רוב הנסיונות להעביר שיירות לירושלים, לגוש עציון וליחיעם שבגליל המערבי נכשלו והישובים הללו הושמו במצור. | 3. '''המלחמה בדרכים''' – כאן היו הערבים בעדיפות, שיירות וכלי רכב יהודיים הותקפו בדרכים ע"י כנופיות, הם הצליחו לפגוע בהם (כמות הנפגעים הייתה גדולה) וכמעט שיתקו לחלוטין תנועה על צירים מסוימים. לכוחות הערביים הייתה עדיפות בשל שיטת לוחמת הגרילה שנקטו, בשל הכרותם את השטח ובגלל הסיוע שקבלו מהכפרים בסביבה. רוב הנסיונות להעביר שיירות לירושלים, לגוש עציון וליחיעם שבגליל המערבי נכשלו והישובים הללו הושמו במצור. | ||
'''4)תוכנית ד' ותוצאותיה''' | '''4)תוכנית ד' ותוצאותיה''' | ||
ב 10 במרץ 1948 החליטה הנהגת הישוב להפעיל את "תוכנית ד". לישוב היה ברור שעם עזיבת הבריטים את הארץ יפלשו מדינות ערב ותפתח מלחמה כוללת נגד הישוב, כדי להגן על הישובים היהודיים היה צורך ליצור רצף טריטוריאלי בין הישובים. תוכנית ד, פקדה לכבוש את אותם שטחים וגם להשתלט על מחנות צבא ותחנות משטרה בריטיות, כמו גם תחנות רכבת ונמלי ים ואויר. | ב 10 במרץ 1948 החליטה הנהגת הישוב להפעיל את "[http://www.sikumuna.co.il/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%93%27_%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תוכנית ד]". לישוב היה ברור שעם עזיבת הבריטים את הארץ יפלשו מדינות ערב ותפתח מלחמה כוללת נגד הישוב, כדי להגן על הישובים היהודיים היה צורך ליצור רצף טריטוריאלי בין הישובים. תוכנית ד, פקדה לכבוש את אותם שטחים וגם להשתלט על מחנות צבא ותחנות משטרה בריטיות, כמו גם תחנות רכבת ונמלי ים ואויר. | ||
התוכנית יצאה לפועל באפריל 1948 במבצע נחשון (15 באפריל) ובמבצעים שאחריו. המטרת מבצע נחשון היתה: "פריצת הדרך לירושלים" והסרת המצור על העיר, במסגרת המבצע נכבש הקסטל ומפקד הכוח הערבי בירושלים, עבד אל קאדר אל חוסני, נהרג. במסגרת מבצע זה ובמבצע "הראל" אחריו נפתחה זמנית הדרך לירושלים ואספקה הצליחה להגיע לעיר הנצורה. באותה תקופה, כבשו כוחות האצ"ל והלח"י את כפר דיר יאסין ליד ירושלים (כיום גבעת שאול, מעט אחרי מאפיית אנג'ל), לאחר כיבושה הם רצחו כ 250 מתושבי הכפר (שלא היו חמושים). נפילת חיפה בידי הכוחות היהודים ואח"כ טבריה, צפת, יפו, עכו והגליל המערבי כולו מסמלות את המפנה שנוצר בעקבות תוכנית ד. ערב סיום המנדט (14 במאי 1948), נוצר רצף טריטוריאלי יהודי ממטולה בצפון ועד באר טוביה בדרום (הרובע היהודי בירושלים, ישובי גוש עציון וישובי ים המלח נותרו מנותקים). היה זה בין הגורמים המכריעים בהחלטה להכריז על מדינת ישראל, מיד עם עזיבת הבריטים את הארץ ב 14 במאי 1945. | התוכנית יצאה לפועל באפריל 1948 במבצע נחשון (15 באפריל) ובמבצעים שאחריו. המטרת מבצע נחשון היתה: "פריצת הדרך לירושלים" והסרת המצור על העיר, במסגרת המבצע נכבש הקסטל ומפקד הכוח הערבי בירושלים, עבד אל קאדר אל חוסני, נהרג. במסגרת מבצע זה ובמבצע "הראל" אחריו נפתחה זמנית הדרך לירושלים ואספקה הצליחה להגיע לעיר הנצורה. באותה תקופה, כבשו כוחות האצ"ל והלח"י את כפר דיר יאסין ליד ירושלים (כיום גבעת שאול, מעט אחרי מאפיית אנג'ל), לאחר כיבושה הם רצחו כ 250 מתושבי הכפר (שלא היו חמושים). נפילת חיפה בידי הכוחות היהודים ואח"כ טבריה, צפת, יפו, עכו והגליל המערבי כולו מסמלות את המפנה שנוצר בעקבות תוכנית ד. ערב סיום המנדט (14 במאי 1948), נוצר רצף טריטוריאלי יהודי ממטולה בצפון ועד באר טוביה בדרום (הרובע היהודי בירושלים, ישובי גוש עציון וישובי ים המלח נותרו מנותקים). היה זה בין הגורמים המכריעים בהחלטה להכריז על מדינת ישראל, מיד עם עזיבת הבריטים את הארץ ב 14 במאי 1945. | ||
ב. | ב. | ||
===ההכרזה על הקמת המדינה=== | ===ההכרזה על הקמת המדינה=== | ||
השיקולים, הסיכויים והסיכונים בהכרזה על הקמת מדינת ישראל | השיקולים, הסיכויים והסיכונים בהכרזה על הקמת מדינת ישראל | ||