28
עריכות
←מוטיב הראיה ועיוורון
(←הקדמה) |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
חזרזיר אמנם קצר ראיה, אך הוא "רואה" את המציאות החברתית והפוליטית ממנה נפלטו הנערים: עולם לאחר שהוטלה עליו פצצה אטומית. לכן מטיל חזרזיר ספק כי אכן ינצלו, מכיוון שאיננו יודע אם עדיין קיים עולם מעבר להם. | חזרזיר אמנם קצר ראיה, אך הוא "רואה" את המציאות החברתית והפוליטית ממנה נפלטו הנערים: עולם לאחר שהוטלה עליו פצצה אטומית. לכן מטיל חזרזיר ספק כי אכן ינצלו, מכיוון שאיננו יודע אם עדיין קיים עולם מעבר להם. | ||
במהלך היצירה מאבד חזרזיר את בטחונו העצמי בכל פעם שמשקפיו ניזוקות או נלקחות: הוא טוען שללא המשקפיים הוא רואה רק כתמים מטושטשים ובקושי יכול לראות את כף ידו שלו (עמ' 40), חוסר היכולת לראות את כף ידו מעיד על חוסר הבהירות בעולמו (הביטוי: "ברור כמו כף היד" מתייחס להתמצאות בעולם). | במהלך היצירה מאבד חזרזיר את בטחונו העצמי בכל פעם שמשקפיו ניזוקות או נלקחות: הוא טוען שללא המשקפיים הוא רואה רק כתמים מטושטשים ובקושי יכול לראות את כף ידו שלו (עמ' 40), חוסר היכולת לראות את כף ידו מעיד על חוסר הבהירות בעולמו (הביטוי: "ברור כמו כף היד" מתייחס להתמצאות בעולם). | ||
למרות היות חזרזיר עוור למחצה לעולם הפיזי, ואולי דווקא בשל כך – הוא נשאר נאמן לעקרונות העולם המרוסק שפלט את הנערים – בכל פעם, כאשר הוא מטיף מוסר הוא ניזוק. תחילה, כאשר הוא נוזף בחבורה של ג'ק | למרות היות חזרזיר עוור למחצה לעולם הפיזי, ואולי דווקא בשל כך – הוא נשאר נאמן לעקרונות העולם המרוסק שפלט את הנערים – בכל פעם, כאשר הוא מטיף מוסר הוא ניזוק. תחילה, כאשר הוא נוזף בחבורה של ג'ק על כך שהפקירו את האש הם שוברים את משקפיו (עמ' 70) והוא מתלונן "אני לא רואה כלום בלי משקפיים. ועכשיו יש לי רק עין אחת" (עמ' 71). עוורונו למחצה של חזרזיר, הוא עוורונה של התרבות המערבית המוכרת, עוורונו של הסדר, עוורונם של הצדק והחוקים. | ||
לאחר שנגנבים משקפיו של חזרזיר (עמ' 171), כאשר האנרכיה משתלטת, יושב חזרזיר נטול משקפיו "נטול מבע מאחורי הקיר הבוהק של קוצר ראיתו", הוא נאחז חסר אונים בשרידים המוכרים של הסדר החברתי – הקונכיה, על מנת לתבוע את המגיע לו. עיוורונו, יותר משהוא פיזי הוא נפשי, שכן הוא משלה עצמו שבעולם כאוטי זה, | לאחר שנגנבים משקפיו של חזרזיר (עמ' 171), כאשר האנרכיה משתלטת, יושב חזרזיר נטול משקפיו "נטול מבע מאחורי הקיר הבוהק של קוצר ראיתו", הוא נאחז חסר אונים בשרידים המוכרים של הסדר החברתי – הקונכיה, על מנת לתבוע את המגיע לו. עיוורונו, יותר משהוא פיזי הוא נפשי, שכן הוא משלה עצמו שבעולם כאוטי זה, הצדק הוא עדיין צדק (עמ' 174). | ||
בעוורונו מעז חזרזיר לקרוא תגר על ג'ק (עמ' 183): "מה יותר טוב – סדר, משטר והצלה, או ציד והפקרות". העונש על קראת התגר הינו נפוץ הקונכיה, הסמל לסדר החברתי, ורצח חזרזיר. | בעוורונו מעז חזרזיר לקרוא תגר על ג'ק (עמ' 183): "מה יותר טוב – סדר, משטר והצלה, או ציד והפקרות". העונש על קראת התגר הינו נפוץ הקונכיה, הסמל לסדר החברתי, ורצח חזרזיר. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
החשיכה- הלילה והיער האפל פוגעים אף הם ביכולת הראיה ומעוותים את שיקול הדעת של האדם, עד לשלב הסופי בו לא ניתן עוד להציל דבר- האש שהאירה את דרכם של המצילים, שרפה את האי כולו על עציו וחזיריו. | החשיכה- הלילה והיער האפל פוגעים אף הם ביכולת הראיה ומעוותים את שיקול הדעת של האדם, עד לשלב הסופי בו לא ניתן עוד להציל דבר- האש שהאירה את דרכם של המצילים, שרפה את האי כולו על עציו וחזיריו. | ||
===הפחד מהלא נודע=== | ===הפחד מהלא נודע=== | ||