2
עריכות
←פסוקים 11 - 13 - העונש
| שורה 18: | שורה 18: | ||
===פסוקים 11 - 13 - העונש=== | ===פסוקים 11 - 13 - העונש=== | ||
ה' אומר לשלמה שבגלל שהוא לא קיים את חוקיו הוא יקרע מעליו את הממלכה. אבל ה' מציג שני סייגים: | ה' אומר לשלמה שבגלל שהוא לא קיים את חוקיו הוא יקרע מעליו את הממלכה. אבל ה' מציג שני סייגים: | ||
# '''הסייג הראשון''' - פסוק 12: הסייג הראשון הוא דחיית מועד העונש. ה' מודיע לשלמה שהוא יקרע את | # '''הסייג הראשון''' - פסוק 12: הסייג הראשון הוא דחיית מועד העונש. ה' מודיע לשלמה שהוא יקרע את הממלכה בזמן שלטון בנו. | ||
# '''סייג שני''' - פסוק 13: קריעת רק חלק מהממלכה. ה' מתכוון להשאיר לשושלתו של שלמה שבט אחד. | # '''סייג שני''' - פסוק 13: קריעת רק חלק מהממלכה. ה' מתכוון להשאיר לשושלתו של שלמה שבט אחד. | ||
שני הסייגים קיימים בזכות דוד. בזכות דוד הוא ידחה את העונש. בזכות דוד הוא יקרע רק חלק מהממלכה. הספר נכתב אחרי חורבן בית ראשון. המחבר מתייחס אל העונש וכותב עליו בצורה היסטוריוגרפית מזווית ראיה תיאולוגית. הוא יודע שהממלכה התפלגה בימי בנו של שלמה. הוא נותן לכך הסבר תיאולוגי: התנהגותו הדתית השלילית של שלמה כפי שהמחבר מציג זאת. המחבר מאמץ תפיסה הנקראת "גמול דורות". הזכות של דוד עוברת לבנו הישיר ובכך מונעת את קריעת הממלכה בימיו. היא עוברת גם לשאר שושלתו | שני הסייגים קיימים בזכות דוד. בזכות דוד הוא ידחה את העונש. בזכות דוד הוא יקרע רק חלק מהממלכה. הספר נכתב אחרי חורבן בית ראשון. המחבר מתייחס אל העונש וכותב עליו בצורה היסטוריוגרפית מזווית ראיה תיאולוגית. הוא יודע שהממלכה התפלגה בימי בנו של שלמה. הוא נותן לכך הסבר תיאולוגי: התנהגותו הדתית השלילית של שלמה כפי שהמחבר מציג זאת. המחבר מאמץ תפיסה הנקראת "גמול דורות". הזכות של דוד עוברת לבנו הישיר ובכך מונעת את קריעת הממלכה בימיו. היא עוברת גם לשאר שושלתו בכך שה' משאיר לנכדיו וניניו לשלוט על שבט אחד ובכך בעצם הזכות של דוד עוברת לשושלתו. | ||
===פסוקים 14 - 25=== | ===פסוקים 14 - 25=== | ||