היסטוריה ב' - מדיניות השלטון כלפי היהודים: המאבק בשנים הראשונות נגד גילויי אנטישמיות ואפליית יהודים, "היבסקציה" מטרות ופעולות איסור פעילויות: הבדלים בין גרסאות בדף

בעת מלחמת האזרחים , שפרצה מייד לאחר המהפכה הקומוניסטית ונמשכה כשלוש שנים בוצעו מעשי טבח ביהודים מצד מתנגדי המהפכה הקומוניסטית – "הלבנים ". בתקופה זו נטבחו כ-100 אלף יהודים !! (הפוגרומים האלו היו אחת מהסיבות לעליה השלישית לא"י )

השלטון הקומוניסטי , שהיה בהנהגת לנין פרסם פקודה (יולי 1918)האוסרת על גילויים של אנטישמיות והקובעת שכל אזרח שייחשד בפעילות אנטישמית ובהשתתפות במעשי טבח ביהודים יוענש בחומרה ע"י השלטון . על פי חוק היהודים היו זכאים לשיויון זכויות מלא .לנין קיווה בכך להשיג את אהדת הציבור היהודי וכן להביא לשיכוך המהומות והאנרכיה שהשתוללה במדינה . מעבר לכך השלטון הקומוניסטי התנגד אידיאולוגית לפגיעה באדם על רקע מוצאו . לנין טען שאין להפלות אדם על בסיס לאומי ולכן אסור לפגוע ביהודים.סיסמתם של הקומוניסטים הייתה (כדברי קרל מרכס-אבי הקומוניזם המהפכני )"פועלי כל העולם התאחדו". <BR>