4
עריכות
←הסיבות למדיניות הפיוס הבריטית:
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
===הסיבות למדיניות הפיוס הבריטית:=== | ===הסיבות למדיניות הפיוס הבריטית:=== | ||
1. החשש ממלחמה עולמית שניה, ממשלת צ'מברלין היתה מושפעת מחוגים פציפיסטיים שטענו שיש לעשות הכל כדי למנוע מלחמה עולמית נוספת. | 1. החשש ממלחמה עולמית שניה, ממשלת צ'מברלין היתה מושפעת מחוגים פציפיסטיים שטענו שיש לעשות הכל כדי למנוע מלחמה עולמית נוספת. | ||
2. הצבא הבריטי עדין לא היה מוכן למלחמה וזאת בשל "תוכנית 10 השנים" (1919), בה נקבע שאין צפי למלחמה בעשר השנים הקרובות ולכן קוצץ תקציב הביטחון באופן משמעותי. | 2. הצבא הבריטי עדין לא היה מוכן למלחמה וזאת בשל "תוכנית 10 השנים" (1919), בה נקבע שאין צפי למלחמה בעשר השנים הקרובות ולכן קוצץ תקציב הביטחון באופן משמעותי. | ||
3. האמונה שמדיניות פייסנית כלפי היטלר תגרום להפסקת התוקפנות הנאצית. בריטניה האמינה, שהיטלר מסוכן ויש להרגיעו, כדי למנוע מלחמה גם במחיר וויתורים. | 3. האמונה שמדיניות פייסנית כלפי היטלר תגרום להפסקת התוקפנות הנאצית. בריטניה האמינה, שהיטלר מסוכן ויש להרגיעו, כדי למנוע מלחמה גם במחיר וויתורים. | ||
4. ההבנה לרגשות הקיפוח של גרמניה. בריטניה הסכימה, שתנאי חוזה ורסאי פגעו בגרמניה, לכן יש להתייחס בסלחנות לדרישות גרמניה. | 4. ההבנה לרגשות הקיפוח של גרמניה. בריטניה הסכימה, שתנאי חוזה ורסאי פגעו בגרמניה, לכן יש להתייחס בסלחנות לדרישות גרמניה. | ||
5. הכוח הבעייתי באירופה הוא הקומוניזם של רוסיה ולא גרמניה. בריטניה חשבה, שלרוסיה יש כוונות השתלטות על אזורים במזרח אירופה. המשטר הסובייטי עריץ ומסוכן לדמוקרטיות של המערב ולכן הוא מסוכן יותר מגרמניה. בריטניה בעצם דחקה את ברה"מ לזרועותיה של גרמניה הנאצית. היטלר ניצל זאת היטב, וחתם עם ברה"מ הסכם הגנה (ריבנטרוב מולוטוב). | 5. הכוח הבעייתי באירופה הוא הקומוניזם של רוסיה ולא גרמניה. בריטניה חשבה, שלרוסיה יש כוונות השתלטות על אזורים במזרח אירופה. המשטר הסובייטי עריץ ומסוכן לדמוקרטיות של המערב ולכן הוא מסוכן יותר מגרמניה. בריטניה בעצם דחקה את ברה"מ לזרועותיה של גרמניה הנאצית. היטלר ניצל זאת היטב, וחתם עם ברה"מ הסכם הגנה (ריבנטרוב מולוטוב). | ||
6. אינטרס של בריטניה באירופה היה מאזן כוחות בין גרמניה וברה"מ, התחזקות גרמניה ע"ח ברה"מ יכולה להועיל ליצירת מאזן כוחות. בנוסף, בריטניה היתה חשדנית כלפי צרפת, ולכן התחזקות של גרמניה מחלישה את צרפת, נראתה אז כאינטרס של בריטניה. | 6. אינטרס של בריטניה באירופה היה מאזן כוחות בין גרמניה וברה"מ, התחזקות גרמניה ע"ח ברה"מ יכולה להועיל ליצירת מאזן כוחות. בנוסף, בריטניה היתה חשדנית כלפי צרפת, ולכן התחזקות של גרמניה מחלישה את צרפת, נראתה אז כאינטרס של בריטניה. | ||
המפלגה השמרנית בבריטניה חזקה את דעתו של צ'מברליין ואילו ויסטון צ'רציל (שהיה באופוזיציה בשנות השלושים) היה היחיד שהתריע על הסכנה שבכניעה לדרישותיו של היטלר. בספטמבר 1939, עם תחילת מלחמת העולם השנייה, מונה צ'רצ'יל לשר הימייה. במאי 1940, כאשר גרמניה פלשה להולנד ובלגיה, צ'מברלין התפטר, וצ'רצ'יל הקים ממשלה חדשה. ב 13 במאי 1940 נשא את נאומו המפורסם בפרלמנט, בו הבטיח ניצחון במלחמה במחיר של "דם יזע ודמעות". מרגע זה הסתיימה מדיניות הפיוס הבריטית, ובריטניה בראשותו של צ'רצ'יל הובילה את המלחמה בנאצים עד לניצחון במאי 1945. | המפלגה השמרנית בבריטניה חזקה את דעתו של צ'מברליין ואילו ויסטון צ'רציל (שהיה באופוזיציה בשנות השלושים) היה היחיד שהתריע על הסכנה שבכניעה לדרישותיו של היטלר. בספטמבר 1939, עם תחילת מלחמת העולם השנייה, מונה צ'רצ'יל לשר הימייה. במאי 1940, כאשר גרמניה פלשה להולנד ובלגיה, צ'מברלין התפטר, וצ'רצ'יל הקים ממשלה חדשה. ב 13 במאי 1940 נשא את נאומו המפורסם בפרלמנט, בו הבטיח ניצחון במלחמה במחיר של "דם יזע ודמעות". מרגע זה הסתיימה מדיניות הפיוס הבריטית, ובריטניה בראשותו של צ'רצ'יל הובילה את המלחמה בנאצים עד לניצחון במאי 1945. | ||
עוד על צ'רצ'יל אפשר לקרוא: ג'ון לוקץ', צ'רצ'יל איש חזון. מדינאי. היסטוריון, הוצאת שוקן, ירושלים ותל-אביב 2003. | עוד על צ'רצ'יל אפשר לקרוא: ג'ון לוקץ', צ'רצ'יל איש חזון. מדינאי. היסטוריון, הוצאת שוקן, ירושלים ותל-אביב 2003. | ||