admin
664
עריכות
←2.דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים:
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
# '''התחזקות התנועה הלאומית הערבית'''<BR>מאורעות תרפ"ט חיזקו את מעמדו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני. בשנות ה-30 חלה הקצנה בקרב צעירים קיצוניים יחסית ל"זקני העדה" שנהגו במתינות יחסית. "אגרת מקדונלד" גרמה לרבים בתנועה הערבית-לאומית לראות באנגלים אוייבים, וב-1932 קמה מפלגת "העצמאות", שדרשה עצמאות לפלסטין הערבית, עודדה את הערבים לא להכנע לפשרות ולפתוח במרד. | # '''התחזקות התנועה הלאומית הערבית'''<BR>מאורעות תרפ"ט חיזקו את מעמדו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני. בשנות ה-30 חלה הקצנה בקרב צעירים קיצוניים יחסית ל"זקני העדה" שנהגו במתינות יחסית. "אגרת מקדונלד" גרמה לרבים בתנועה הערבית-לאומית לראות באנגלים אוייבים, וב-1932 קמה מפלגת "העצמאות", שדרשה עצמאות לפלסטין הערבית, עודדה את הערבים לא להכנע לפשרות ולפתוח במרד. | ||
===2.דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים: === | ===2. דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים:=== | ||
הערבים פתחו במאבק צבאי,שמטרתו הייתה לחסל את התוכנית להקים בארץ מדינה יהודית. | הערבים פתחו במאבק צבאי, שמטרתו הייתה לחסל את התוכנית להקים בארץ מדינה יהודית. ב-19 באפריל 1936 החלו התקפות ורציחות יהודים ביפו. 9 יהודים נהרגו ו-54 נפצעו. המהומות פשטו בכל הארץ ונמשכו 3 שנים. כשבוע לאחר פרוץ המהומות נערך כינוס חירום ערבי בו הוקם "הוועד הערבי העליון" בראשותו של חאג' אמין אל חוסייני ובו הוחלט על שביתה כללית עד שימלאו את דרישות הערבים: | ||
#הפסקה כללית של העלייה היהודית לארץ-ישראל. | # הפסקה כללית של העלייה היהודית לארץ-ישראל. | ||
#איסור מכירת קרקעות ליהודים. | # איסור מכירת קרקעות ליהודים. | ||
#הקמת ממשלה ייצוגית לפי יחס מספרי של האוכלוסייה בארץ. | # הקמת ממשלה ייצוגית לפי יחס מספרי של האוכלוסייה בארץ. | ||
השביתה נמשכה 175 יום ונועדה לפגוע ביישוב היהודי שהיה תלוי במשק הערבי. סוחרים ובעלי מלאכה סגרו את | |||
השביתה נמשכה 175 יום ונועדה לפגוע ביישוב היהודי שהיה תלוי במשק הערבי. סוחרים ובעלי מלאכה סגרו את חנויותיהם, ואספקת מזון ומוצרי חקלאות ליהודים נפסקה. פועלים ערבים לא התייצבו לעבודה אצל היהודים ונמל יפו הושבת. במקביל נמשכו הפרעות ביהודים. בשנה הראשונה של המרד נהרגו 91 יהודים וכ-400 נפצעו. מאות בתים פרטיים ובתי מלאכה נהרסו, והושמדו עצים וגידולים חקלאיים רבים. למרות זאת, המשיכו הבריטים לתת רשיונות עלייה ליהודים בעקבות זאת החלו הערבים להתקיף מוסדות בריטים בארץ (תחנות משטרה) וירו בשוטרים ובחיילים בריטים. המרד הערבי ידוע "מאורעות תרצ"ו-1936. | |||
==ד.היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936.== | ==ד.היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936.== | ||