admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מיכאל%ספיר (שיחה | תרומות) מ (←בית ב': מחיקת רווח אחד מיותר) |
(←בית א') |
||
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 51: | שורה 51: | ||
כמו בשאר הבתים, השורה הראשונה והאחרונה סוגרות את הבית.<BR> מעין קיבעון של הדוברת שנבע מהאירוע הטראומטי.<BR> תיאור של חדר מלא עשן, כשהאב מכה על כף ידה של הדוברת ולכולם עומדים מסביב וצוחקים, וודאי שלא מרוע –לב, אלא שבמבט של ילדה, כאשר היא מקבלת מכת-ענישה מצד האב והאחרים צוחקים, זה מעליב, זה משפיל.<BR> והחזרה הזאת של השורה האחרונה: "מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב." ניתן לפרש בכמה מובנים, למשל ההסבר הפשוט: שהאירוע אכן קרה, האב הכה והשפיל.<BR> הסבר אחר - הזיכרון שהשפיע על חייה בהמשך, אכן נבע מאותו אירוע, וגם כעת בהתבגרותה, הזכרון אינו מרפה.<BR> הוא חי תוסס ומשפיע על חייה עד עצם היום הזה.<BR> האב בבית זה הוא "אבא שלי", ביטוי של התייחסות של ילדה קטנה לאביה.<BR> | כמו בשאר הבתים, השורה הראשונה והאחרונה סוגרות את הבית.<BR> מעין קיבעון של הדוברת שנבע מהאירוע הטראומטי.<BR> תיאור של חדר מלא עשן, כשהאב מכה על כף ידה של הדוברת ולכולם עומדים מסביב וצוחקים, וודאי שלא מרוע –לב, אלא שבמבט של ילדה, כאשר היא מקבלת מכת-ענישה מצד האב והאחרים צוחקים, זה מעליב, זה משפיל.<BR> והחזרה הזאת של השורה האחרונה: "מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב." ניתן לפרש בכמה מובנים, למשל ההסבר הפשוט: שהאירוע אכן קרה, האב הכה והשפיל.<BR> הסבר אחר - הזיכרון שהשפיע על חייה בהמשך, אכן נבע מאותו אירוע, וגם כעת בהתבגרותה, הזכרון אינו מרפה.<BR> הוא חי תוסס ומשפיע על חייה עד עצם היום הזה.<BR> האב בבית זה הוא "אבא שלי", ביטוי של התייחסות של ילדה קטנה לאביה.<BR> | ||
בת הנותנת אימון, אהבה בלתי מסוייגת לאביה.<BR> וכן גם תלות והערצה, והנה הוא במחי מכה על כף היד, שבר את האימון, ביטל ומוסס את האהבה וניטרל את הערצה של הבת לאביה.<BR> כי בהמשך האב כבר אינו "אבא שלי" אלא רק "אבא".<BR> וכשבגרה הוא חדל מהכות אותה, אבל זה כבר לא אותו אבא נערץ ואהוב.<BR> העלבון וההשפלה עשו את שלהם.<BR> | בת הנותנת אימון, אהבה בלתי מסוייגת לאביה.<BR> וכן גם תלות והערצה, והנה הוא במחי מכה על כף היד, שבר את האימון, ביטל ומוסס את האהבה וניטרל את הערצה של הבת לאביה.<BR> כי בהמשך האב כבר אינו "אבא שלי" אלא רק "אבא".<BR> וכשבגרה הוא חדל מהכות אותה, אבל זה כבר לא אותו אבא נערץ ואהוב.<BR> העלבון וההשפלה עשו את שלהם. | ||
קיים בשיר תהליך- בית 1 "אבא מכה אותי", בית 2-"אבא היכה על כף ידי", בית 3-"אבא חדל מלהכות אותי", בית 4-"אבא חדל מלהכות אותי אך הפחד שריר וקיים".<BR> | |||
====בית ב'==== | ====בית ב'==== | ||
שורה 63: | שורה 64: | ||
====בית ד'==== | ====בית ד'==== | ||
והנה כאן מתגלית האמת הפנימית של הדוברת.<BR> זיכרון העלבון וההשפלה עשו את שלהם ורבצו על | והנה כאן מתגלית האמת הפנימית של הדוברת.<BR> | ||
לבה, עד כי הפחד הוא מה שמוביל את התנהלותה בחיים.<BR> האב חדל כבר מזמן להכות אותה, אבל מעשיו משכבר הימים החדירו בה את הפחד. | זיכרון העלבון וההשפלה עשו את שלהם ורבצו על לבה, עד כי הפחד הוא מה שמוביל את התנהלותה בחיים.<BR> | ||
ביטוי מטאפורי, הנותן תחושה | האב חדל כבר מזמן להכות אותה, אבל מעשיו משכבר הימים החדירו בה את הפחד. הפחד הזה אינו סתם מתקיים, הוא "מלחך את כף היד" - ביטוי מטאפורי, הנותן תחושה שהפחד אופף ועוטף את כף היד, כלומר הפחד חדר ועטף את נשמתה של הדוברת עד הלום והוא שריר וקיים עד עצם היום הזה. | ||
=====דרכי העיצוב בשיר===== | |||
#'''מיסגור הבתים''' באופן קבוע וכמעט סימטרי בין השורה הראשונה והאחרונה, והחזרות הקבועות של המסגרת והשורות, זהו מבנה טכני שיוצר תחושה של קיבעון. | |||
הקבועות של המסגרת והשורות, זהו מבנה טכני שיוצר תחושה של קיבעון.<BR> | #'''הלשון הציורית''' של תיאור המיקום והאירוע הטראומטי מתקדמים יחד עם תיאור התבגרותה של הדוברת.<BR>בתחילה הלשון היא ילדותית משהו ("אבא שלי הכה אותי ; כף יד רשעה ; כולם צחקו"), אולם בהמשך כשהיא בוגרת, הלשון והתיאורים נעשים יותר שיריים, ביטויים ציוריים ומטאפוריים ("קוים של עשן"- מצב נפשי ; "שריר וקיים/אמת ויציב" ; "צימחה אצבעות") זוהי כבר לשון של אדם בוגר, ומתאימים לתיאור הנפשי שלה בשיר- חוויה שקיבעה אותה ולא נתנה לה להתבגר (היא מתבגרת פיזית אך מהבחינה הנפשית היא "תקועה" כילדה).<BR> | ||
#'''כותרת השיר''' היא הנושא, לא הכף עצמה אלא בעיקר מה שהיא מסמלת. הכף היא הדוברת והיא עדיין | |||
חיה בתחושת העלבון שהעליב אותה האב לעיני כולם. | |||
#מראה השיר- | |||
נראה כשיר קלאסי, מאורגן מבחינת בתים ושורות, מחולק ל-4 בתים, 4 שורות.בכל בית שורה ארוכה יותר | |||
שורה קצרה יותר- אחידות. אין חרוזים, קיימים סימני פיסוק-נקודות ופסיקים רק בסוף שורה אך | |||
לא בכל השורות. | |||
#אמצעים אומנותיים- | |||
1.חזרה מדויקת "קווים של עשן נטו במלוכסן" | |||
קו האלכסון מבטא חוסר יציבותשמביע חוסר ביטחון, העשן מערפל את הדברים. והעשן גם נימוג-בר, | |||
שמבטא עמימות, חוסר יציבות, וחוסר ביטחון. | |||
השירה חוזרת בכל ביתולכן המצב קבועבשיר- הסבירות היא שהעשן יוצר חציצה בין הדוברת לאביה. | |||
משפט זה ממשיך את רגשות הדוברת שעדיין חשה פחד מאוימת מהכף יד של האב שהיכה בכף ידה. | |||
הקווים של העשן יוצרים ערפל, מחיצה הדבר ממחיש את חוסר הביטחון של הילדה שלא מאמינים לה , | |||
דבר שמשפיל את הדוברת. | |||
2.חזרה מדויקת- "מה שסיפרתי אמת ויציב" | |||
משפט זה מופיע בסוף הבית הראשון ובסוף הבית השני, יש המשך למגמה זאת בחזרה לא מדויקת בבית שלישי "וכל מעשה שריר וקיים" והופך בבית רביעילמשפט "אך הפחד שריר וקיים". | |||
אמת ויציב- זה נורא חזק מדגישים את זה חוזרים כמה פעמים לזרה לא מדויקת, כמה שדיברתי לעומ ת הקווים | |||
באלכסון שזהו קו שעומד ליפול, חוסר וודאות, האיום נורא גדול עלי!!! | |||
[[קטגוריה:ספרות]] | [[קטגוריה:ספרות]] |