עריכה אחת
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאורך הסיפור אנו עדים לאופיו של בעלה השונה ממנה כל כך .<BR> | לאורך הסיפור אנו עדים לאופיו של בעלה השונה ממנה כל כך .<BR> | ||
הוא מתפעל מהמרק שהיא מכינה " | הוא מתפעל מהמרק שהיא מכינה "פשטידת בשר אין טוב ממנו" והוא אוהב אותה עד אין סוף.<BR> | ||
הם חיים חיי שגרה עד אשר יום אחד מגיע בעלה מן המשרד עם הזמנה שחשב כי תשמח את אשתו- הזמנה לנשף בבית השר לחינוך.<BR> | הם חיים חיי שגרה עד אשר יום אחד מגיע בעלה מן המשרד עם הזמנה שחשב כי תשמח את אשתו- הזמנה לנשף בבית השר לחינוך.<BR> | ||
והנה היא לא רק שאינה מתלהבת היא גם פורצת בבכי ופונה אליו בכעס : | והנה היא לא רק שאינה מתלהבת היא גם פורצת בבכי ופונה אליו בכעס : | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
הוא מוותר על קניית הרובה למענה והיא קונה שמלה.<BR> | הוא מוותר על קניית הרובה למענה והיא קונה שמלה.<BR> | ||
כשלושה ימים לפני הנשף הוא רואה אותה מדוכאת ושואל מה קרה היא משיבה כי עדיף שלא תלך היות ואין לה תכשיט הוא מציע פרחים אולם היא טוענת כי היא תיראה ענייה עוד יותר ועדיף שלא תלך.<BR> | כשלושה ימים לפני הנשף הוא רואה אותה מדוכאת ושואל מה קרה היא משיבה כי עדיף שלא תלך היות ואין לה תכשיט הוא מציע פרחים אולם היא טוענת כי היא תיראה ענייה עוד יותר ועדיף שלא תלך.<BR> | ||
אז הוא מציע לה ללוות תכשיט מחברתה העשירה והיא מתרצה והולכת אליה. חברתה מציגה בפניה את התכשיטים ואומרת "בחרי לך יקירתי" והיא לא מוצאת דבר.<BR> עד שבמקרה היא פותחת קופסה ממשי שחור ובה מחרוזת | אז הוא מציע לה ללוות תכשיט מחברתה העשירה והיא מתרצה והולכת אליה. חברתה מציגה בפניה את התכשיטים ואומרת "בחרי לך יקירתי" והיא לא מוצאת דבר.<BR> עד שבמקרה היא פותחת קופסה ממשי שחור ובה מחרוזת יהלומים היא נפעמת ושואלת האם תוכל ללוות את זו וחברתה משיבה- כמובן.<BR> | ||
היא מחבקת אותה והולכת לביתה מרוצה.<BR> | היא מחבקת אותה והולכת לביתה מרוצה.<BR> | ||
היא מגיעה לנשף והיא האישה היפה ביותר היא רוקדת עם כל הגברים החשובים וכולם מתעניינים בה.<BR> | היא מגיעה לנשף והיא האישה היפה ביותר היא רוקדת עם כל הגברים החשובים וכולם מתעניינים בה.<BR> | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
הוא ניסה להניח עליה את מעיל הישן עליה אולם היא התנערה ממנו כדי שלא ייראו כיצד העוני מולבש על הזוהר.<BR> | הוא ניסה להניח עליה את מעיל הישן עליה אולם היא התנערה ממנו כדי שלא ייראו כיצד העוני מולבש על הזוהר.<BR> | ||
היא רצה מהר במדרגות והם צועדים זמן רב עד שהם מוצאים כרכרה שתסיע אותם לביתם.<BR> | היא רצה מהר במדרגות והם צועדים זמן רב עד שהם מוצאים כרכרה שתסיע אותם לביתם.<BR> | ||
הם מגיעים לביתם והיא מביטה פעם אחרונה במראה לפני שתפשוט את בגדי הנשף והתכשיט אולם המחרוזת לא עוד על צווארה הם מחפשים אותה בבית ומשלא מצאו אותה מר | הם מגיעים לביתם והיא מביטה פעם אחרונה במראה לפני שתפשוט את בגדי הנשף והתכשיט אולם המחרוזת לא עוד על צווארה הם מחפשים אותה בבית ומשלא מצאו אותה מר לואזל יוצא בדרך שבאו כדי לחפש אותה הם תולים מודעות עם הצעה לפרס,<BR> | ||
אולם דבר לא נמצא אז מציע בעלה שתכתוב לידידתה כי האבזם התקלקל והיא בתיקון וכך ירוויחו זמן חיפוש.<BR> היא מסכימה ובינתיים הם עוברים מחנות לחנות לחפש את השרשרת ולא מוצאים אלא רק איפה נקנתה הקופסה.<BR> | |||
מר | הם מוצאים חנות אחת בא יש שרשרת שניראת להם זהה לשרשרת שעבדה, אך, השרשרת עולה 40000 פרנק ואין להם סכום כזה ,אך המוכנהים למכור אותה ב-36000 פרנק. | ||
מר לואזל נותן את הירושה שלו מאביו 18 אלף פרנק ומלווה בריבית את היתרה ומביא לחנות סכום של 36000 פראנקים.<BR> | |||
הוא מתחייב לשלוש עבודות של תרגום עמודים, לניהול חשבונות, המשך עבודתו במיניסטריון לחינוך.<BR> | הוא מתחייב לשלוש עבודות של תרגום עמודים, לניהול חשבונות, המשך עבודתו במיניסטריון לחינוך.<BR> | ||
אשתו נאלצה לפטר את העוזרת, ולשאת בכל עבודות הבית כגון שטיפת כלים וכביסה, הבאת דליי מים מן הבאר ברחוב ובנוסף לכל זאת הם מכרו את ביתם ועברו לגור בשכירות בעליית גג.<BR> | אשתו נאלצה לפטר את העוזרת, ולשאת בכל עבודות הבית כגון שטיפת כלים וכביסה, הבאת דליי מים מן הבאר ברחוב ובנוסף לכל זאת הם מכרו את ביתם ועברו לגור בשכירות בעליית גג.<BR> | ||
חיים אלה נמשכו עשר שנים לאחר עשר שנים הם פרעו את חובם כלפי כולם.<BR> | חיים אלה נמשכו עשר שנים לאחר עשר שנים הם פרעו את חובם כלפי כולם.<BR> | ||
יש לציין כי בכל אותן עשר שנים קשות הגב' | יש לציין כי בכל אותן עשר שנים קשות הגב' לואזל בכל רגע פנוי הייתה יושבת ליד החלון ונזכרת באותו ערב נפלא שחוותה.<BR> | ||
לאחר זמן מה באחד מימי ראשון היא פגשה בחברתה הגב' | לאחר זמן מה באחד מימי ראשון היא פגשה בחברתה הגב' פורסטייה, היא התלבטה אם לגשת או לא ולבסוף ניגשה הגב' פורסטייה לא זיהתה אותה כי נראתה ענייה ובלויה אולם זו הזכירה לה ואמרה לה על גורלה בגלל המחרוזת.<BR> | ||
חברתה הנפעמת שאלה האם קנתה לה מחרוזת | חברתה הנפעמת שאלה האם קנתה לה מחרוזת יהלומים אמיתית והיא ענתה- כן. גב' פורסטייה הסבירה לה כי השרשרת שהשאילה לה הייתה מזויפת.<BR> | ||
הסיפור מסתיים עם שלוש נקודות כלומר סוף פתוח. כל אחד יכול להעלות בדעתו סוף אחר וכולם אפשריים מבחינת הסופר.<BR> | הסיפור מסתיים עם שלוש נקודות כלומר סוף פתוח. כל אחד יכול להעלות בדעתו סוף אחר וכולם אפשריים מבחינת הסופר.<BR> | ||
| שורה 47: | שורה 48: | ||
כל אלה היו בסיפור אולם אנו נתנו להם הסברים שגויים כגון להצעה הנדיבה חשבנו כי היא עשירה ככורח ולכן אין מפריע לה להלוות חפץ כה יקר.<BR> | כל אלה היו בסיפור אולם אנו נתנו להם הסברים שגויים כגון להצעה הנדיבה חשבנו כי היא עשירה ככורח ולכן אין מפריע לה להלוות חפץ כה יקר.<BR> | ||
לעובדה שהשרשרת לא נמצאה באף חנות מכובדת פרט לאחרונה לא היה הסבר וכך גם לחוסר האכפתיות שלאחר התיקון, כביכול.<BR> | לעובדה שהשרשרת לא נמצאה באף חנות מכובדת פרט לאחרונה לא היה הסבר וכך גם לחוסר האכפתיות שלאחר התיקון, כביכול.<BR> | ||
כאשר השרשרת נפלה לא שמעו (יהלומים אמיתיים היו שומעים כאשר הם נופלים) | |||
[[קטגוריה:ספרות]] | [[קטגוריה:ספרות]] | ||
{{ULR}} | {{ULR}} | ||