|
|
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{אסנת ארליכמן}}
| |
| ===מלכים
| |
| ב' פרק ב' - אליהו עולה בסערה השמיימה===
| |
|
| |
|
| פרק ב' פותח בסדרת סיפורים הנקראים מחזור סיפורי אלישע ומתמקד בהקדשת
| |
| אלישע לנביא. החלק הראשון של הפרק הוא סיום מחזור הסיפורים על אליהו. הפרק
| |
| מתחלק ל-3 יחידות: היחידה הראשונה, פסוקים 11-1, עוסקת בעליית אליהו
| |
| השמיימה והקדשת אלישע לנביא. החלק השני, פסוקים 18-12, מתמקד באלישע היורש
| |
| את תפקידו הנבואי של אליהו. היחידה השלישית, פסוקים 22-19, מתארת נס שעשה
| |
| אלישע כשריפא את מי יריחו.
| |
| פסוק 1 פותח בתיאור זמן הדברים "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים".
| |
| המטרה היא לציין את המאורע החשוב כמסמן את זמן התרחשות האירוע החשבו בפרק
| |
| והוא הקדשת אלישע לנביא. בפסוק 2 מבקש אליהו בפעם הראשונה מאלישע שלא
| |
| להתלוות אליו בלכתו לבית אל, אלישע מסרב בכל תוקף משום שהוא חושש מהעלמות
| |
| אליהו, אליהו כפי הנראה בודק את נאמנותו של אלישע. בני הנביאים המוזכרים
| |
| בפסוק 3 מודעים לכך שאליהו עומד להעלם ואלישע משתיקם, בסוקים 5-4 חוזרת
| |
| שוב הנוסחה של בקשת אליהו מאלישע --> סירוב אלישע --> דברי בני
| |
| הנביאים --> השתקתם על ידי אלישע.
| |
| בפסוק 6 חוזרת הנוסחה בחלקה. אליהו מבקש מאלישע לעוזבו, אלישע מסרב ושוב
| |
| מופיעה חבורת בני הנביאים. הפעם בני הנביאים צופים באליהו ואלישע והפעם
| |
| אליהו עושה נס. הוא מקפל את מעלו, מכה את מי הירדן ונוצר מעבר יבש. הנס
| |
| שעשה אליהו מתקשר אסוציאטיבית לנס שעשה משה בזמן יציאת מצרים ומעלה כמובן
| |
| את חשיבותו של אלישהו. אליהו מציא לאלישע לבקש בקשה לפני פרידתם הסופית
| |
| ובפסוק 9 מבקש אלישע "ויהי נא פי שניים ברוחך אלי".
| |
| את הביטוי "פי שניים" ניתן לפרש במספר דרכים:
| |
| # כפליים.
| |
| # כפול מאשר כל נביא אחר.
| |
| # שני שליש.
| |
| קשה להניח שאלישע שהעריץ את אליהו ביקש לקבל כפול ברוח הנבואה מרבו. בפסר
| |
| דברים כ"א 17 בחוק ירושת הכור נאמר כי הבן הבכור יורש כפליים מכל בן אחר
| |
| במשפחה. בספר זכריה פירוש המלה כפליים היא שני שלישים.
| |
| אליהו עונה לאלישע שיש לו קושי במילוי בקשתו, שאת משום שאדוני הוא האחראי
| |
| על הענקת הרוח הנבואית, אולם הוא מבטיח לו שאם יהיה לו כוח נבואי לראות את
| |
| אליהו נלקח ממנו - בקשתו תתמלא. בפסוק 11 עולה אליהו בסערה השמיימה ברכב
| |
| אש עם פרשי אש.
| |
| היחידה השניה של הפרק מתמקדת באלישע שיורש את תפקיד אליהו כמנהיג נבואי.
| |
| תגובתו של אלישע להעלמות אליהו מתבטאת במילים ובמעשה: "אבי אבי רכב ישראל
| |
| ופרשיו", הפנייה אל אליהו כאב מורה ורב. אלישע קורע את בגדיו לאות אבל
| |
| ולאחר מכן מרים את אדרתו של אליהו שנפלה. האדרת מסמלת את מעמדו של הנביא
| |
| ותפקידו, את משיחתו של אלישע לנביא במקום אליהו. אלישע מכה על מי הירדן
| |
| כדי לחצותם כפי שעשה אליהו ונעשה לו נס כמו לאליהו. מטרת הנס היא לוודא
| |
| שהוא יורשו של אליהו ובני הביאים הצופים במעשיו מאשרים את מנהיגותו הבואית
| |
| במילים ובמעשה: "נחה רוח אליהו על אלישע", "וישתחוו לו ארצה". בני הנביאים
| |
| מבחינים שאליהו איננו, הם חושבים שאליהו נפטר. הם מבקשים לשלוח 50 אנשים
| |
| שיחפשו את גופתו, שאולי רוח אדוני השליכה אותה. לאחר הפצרות רבות אלישע
| |
| נותן את הסכמתו. הם מחפשים את גופת אליהו אך לא מוצאים אותה.
| |
| פסוקים 18-16 מהווים קושי מסויים, בפסוק 5 נאמר שבני הנביאים יודעים
| |
| שאדוני עמוד לקחת את אליהו מדוע לפיכך הם מחפשים את גופתו?
| |
| יש חוקרים החושבים שפסוקים 18-16 אינם שייכים לסיפור והם הוכנסו על ידי
| |
| עורך הפרק. אולם נראה שבני הנביאים יודעים שאדוני ייקח את אליהו, אולם לא
| |
| יודעים על הצורה בה נלקח השמיימה ולכן הם חושבים שרוח סערה נשאה אותו
| |
| ממקום למקום כפי שהיה ידוע על העלמויות אליהו בעבר. כאשר מתברר להם שאלישע
| |
| הוא יורשו של אליהו הם סבורים שאליהו נפטר.
| |
| היחידה השלישית בפרק, פסוקים 22-19, מתמקדת בהוכחת יכולתו של אלישע לעשות
| |
| ניסים. בני העיר מעלים בפני אלישע בעה. ירחיו, בה יושב אלישע, נמצאת במקום
| |
| בו האדמה טובה אבל המים אינם ראויים לשתיה ולכן רבים מתושבי העיר מתים.
| |
| אלישע מבקש צלוחית חדשה ומלח ויוצא אל מקור המעיין. הוא השליך מלח
| |
| מהצלוחית, אמר דברים בשם אדוני והמים נרפאו. ריפי המים היה בעצם מאין
| |
| אמצעי כישוף
| |
| [[קטגוריה:תנ"ך]]
| |