הלכתי -מלכים ב' פרק ו': הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
י' – כ' – קורבנות שמביאים הרשעים אינם רצויים לה'
י' – כ' – קורבנות שמביאים הרשעים אינם רצויים לה'


כ"א – ל"א – קינה על השחיתות, והבטחה לכלות את הפושעים ולהשיב את הצדק בירושלים כפי שהיה
כ"א – ל"א – קינה על השחיתות, והבטחה לכלות את הפושעים ולהשיב את הצדק בירושלים כפי שהיה בהתחלה
                  בהתחלה


===פסוק א' – פתיחה לספר ישעיהו===
===פסוק א' – פתיחה לספר ישעיהו===


<b>פסוק א' – "חזון ישעיהו בן אמוץ, אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיהו, יותם, </b>
<b>פסוק א' – "חזון ישעיהו בן אמוץ, אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיהו, יותם, אחז, יחזקיהו מלכי יהודה." </b>
                <b>אחז, יחזקיהו מלכי יהודה." </b>


חזון (=דבר הנבואה של) ישעיהו בן אמוץ, אשר חזה (אותו) על יהודה וירושלים (=על מלכות יהודה) בימי המלכים עוזיהו, יותם, אחז ויחזקיהו (=וחזקיהו) – כולם היו מלכי יהודה. [<b>מצודת דוד שואל - ישעיהו גם ניבא על בבל ועל מקומות נוספים ולא רק על יהודה וירושלים! לכן, הוא מסביר שאין מוקדם ומאוחר בספר, ואין הכוונה בפתיחה זו לומר שכל נבואותיו של ישעיהו הם רק על יהודה וירושלים אלא פסוק זה בא לומר שהנבואה בפרק זה היא על יהודה וירושלים. אגב, מצודת דוד מציין בנוסף שספר ישעיהו בכלל צריך לפתוח בפרק ו' ולא בפרק זה, כי אז התחיל ישעיהו את שליחותו כנביא, אבל כפי שאמרנו – אין מוקדם ומאוחר בספר</b>.]
חזון (=דבר הנבואה של) ישעיהו בן אמוץ, אשר חזה (אותו) על יהודה וירושלים (=על מלכות יהודה) בימי המלכים עוזיהו, יותם, אחז ויחזקיהו (=וחזקיהו) – כולם היו מלכי יהודה. [<b>מצודת דוד שואל - ישעיהו גם ניבא על בבל ועל מקומות נוספים ולא רק על יהודה וירושלים! לכן, הוא מסביר שאין מוקדם ומאוחר בספר, ואין הכוונה בפתיחה זו לומר שכל נבואותיו של ישעיהו הם רק על יהודה וירושלים אלא פסוק זה בא לומר שהנבואה בפרק זה היא על יהודה וירושלים. אגב, מצודת דוד מציין בנוסף שספר ישעיהו בכלל צריך לפתוח בפרק ו' ולא בפרק זה, כי אז התחיל ישעיהו את שליחותו כנביא, אבל כפי שאמרנו – אין מוקדם ומאוחר בספר</b>.]
שורה 32: שורה 30:
ידע שור קונהו (=השור יודע שבעליו קונה אותו ומגדל אותו ודואג לו לצרכיו), וחמור אבוס בעליו (=והחמור יודע ש האבוס [<b>=כלי בו נותנים אוכל לבהמות</b>] שבעליו מכין לו זה דבר טוב) – <b>אבל לעומת זאת</b>, ישראל (שאני האדון שלהם) לא ידע (=לא ידע שאני הוא זה שמטיב להם), עמי לא התבונן (=העם שלי לא התבונן בדרך הטובה [=דרך התורה] שנתתי להם, אלא עזבו הכל בשביל לחטוא)!
ידע שור קונהו (=השור יודע שבעליו קונה אותו ומגדל אותו ודואג לו לצרכיו), וחמור אבוס בעליו (=והחמור יודע ש האבוס [<b>=כלי בו נותנים אוכל לבהמות</b>] שבעליו מכין לו זה דבר טוב) – <b>אבל לעומת זאת</b>, ישראל (שאני האדון שלהם) לא ידע (=לא ידע שאני הוא זה שמטיב להם), עמי לא התבונן (=העם שלי לא התבונן בדרך הטובה [=דרך התורה] שנתתי להם, אלא עזבו הכל בשביל לחטוא)!


<b>פסוק ד' – "הוי! גוי חוטא, עם כבד עון, זרע מרעים, בנים משחיתים, עזבו את ה', נאצו את קדוש </b>
<b>פסוק ד' – "הוי! גוי חוטא, עם כבד עון, זרע מרעים, בנים משחיתים, עזבו את ה', נאצו את קדוש ישראל, נזרו אחור." </b>
                <b>ישראל, נזרו אחור." </b>


הוי! (=אוי ואבוי לעם הזה!) גוי חוטא (=עם חוטא), עם כבד עון (=עם שעוונותיו כבדים), זרע מרעים (=משפחת אנשים עושי רע), בנים משחיתים (=בני ה' המשחיתים את דרכם), עזבו את ה', נאצו את קדוש ישראל (=ביזו את הא-ל הקדוש אלה-י ישראל), נזרו אחור (=התרחקו מה' והלכו אחורה ממנו).
הוי! (=אוי ואבוי לעם הזה!) גוי חוטא (=עם חוטא), עם כבד עון (=עם שעוונותיו כבדים), זרע מרעים (=משפחת אנשים עושי רע), בנים משחיתים (=בני ה' המשחיתים את דרכם), עזבו את ה', נאצו את קדוש ישראל (=ביזו את הא-ל הקדוש אלה-י ישראל), נזרו אחור (=התרחקו מה' והלכו אחורה ממנו).