מישהו לרוץ איתו / דוד גרוסמן: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 370: שורה 370:
====תמר והוריה====
====תמר והוריה====
גם במקרה של תמר הוריה בחו"ל בחלק מזמן ההתרחשות. אפשר לראות הבדל ביחסה של תמר אל אביה ואל אמה. מערכת היחסים עם ההורים, בעיקר עם אמה, מתוארת במלים קשות, נוקבות, ואף בדימויים ובמטפורות. לדברי תמר זוהי משפחה דוקרנית, חומצתית (239), אמה מרירה, ומה שמאפיין את היחסים ביניהם אלו מריבות, ויכוחים.  אולי בשל תחושותיה הקשות ואכזבתה, ציפיותיה למשהו אחר, תמר חשה שבית והורים ומשפחה הם אשליה אחת גדולה (251).
גם במקרה של תמר הוריה בחו"ל בחלק מזמן ההתרחשות. אפשר לראות הבדל ביחסה של תמר אל אביה ואל אמה. מערכת היחסים עם ההורים, בעיקר עם אמה, מתוארת במלים קשות, נוקבות, ואף בדימויים ובמטפורות. לדברי תמר זוהי משפחה דוקרנית, חומצתית (239), אמה מרירה, ומה שמאפיין את היחסים ביניהם אלו מריבות, ויכוחים.  אולי בשל תחושותיה הקשות ואכזבתה, ציפיותיה למשהו אחר, תמר חשה שבית והורים ומשפחה הם אשליה אחת גדולה (251).
נראה כי דווקא עם אביה נוצר קשר משמעותי יותר ועמוק. היא מצליחה לדבר איתו (136). ובעת צרה, הזעיקה מטפורית את אבא שלה לעזרה (148). היא מתגעגעת לסצינה המבישה ההיא, כאשר החליטה לעזוב את הלימודים, ואביה הגיע לבית הספר והתגלה כתקיף ונחרץ, ונלחם עליה (60).  
נראה כי דווקא עם אביה נוצר קשר משמעותי יותר ועמוק. היא מצליחה לדבר איתו (136). ובעת צרה, הזעיקה מטפורית את אבא שלה לעזרה (148). היא מתגעגעת לסצינה המבישה ההיא, כאשר החליטה לעזוב את הלימודים, ואביה הגיע לבית הספר והתגלה כתקיף ונחרץ, ונלחם עליה (60).  
כשהיתה קטנה ואמה "הפליקה לה", אביה מיהר להתייצב בינה לבין אמה, והיא מכירה לו תודה בכך שניבה להגן עליה (153).
כשהיתה קטנה ואמה "הפליקה לה", אביה מיהר להתייצב בינה לבין אמה, והיא מכירה לו תודה בכך שניבה להגן עליה (153).
וכשמדובר בגעגועים, כך היא מתייחסת לאמה (לקרוא, 135): " מתי בפעם האחרונה אמא שלה עמדה במטבח? מתי בפעם האחרונה היא אמרה משפט אחד שתמר לא יכלה לנחש אותו מראש...? מתי היא בכלל הייתה שם, הייתה ממש, בלי עטיפות הרחמים העצמיים שלה...(136)
וכשמדובר בגעגועים, כך היא מתייחסת לאמה (לקרוא, 135): " מתי בפעם האחרונה אמא שלה עמדה במטבח? מתי בפעם האחרונה היא אמרה משפט אחד שתמר לא יכלה לנחש אותו מראש...? מתי היא בכלל הייתה שם, הייתה ממש, בלי עטיפות הרחמים העצמיים שלה...(136)
לקרוא עמ' 239: "זכרה את הניסיונות החוזרים ונשנים של אימא שלה לארגן... והכחישה את ההבעה  האטומה שעטה על פניו". (240)  
לקרוא עמ' 239: "זכרה את הניסיונות החוזרים ונשנים של אימא שלה לארגן... והכחישה את ההבעה  האטומה שעטה על פניו". (240)  
מתיאורים אלו אפשר לראות כי שתי האמהות, של אסף ושל תמר, מנוגדות בהתייחסותן לילדיהן – בקרבה, בהתנהגות, ואפילו בהכנת אוכל. (אמו של אסף השאירה סירים גדושים לפני יציאתם לחו"ל, 184).
מתיאורים אלו אפשר לראות כי שתי האמהות, של אסף ושל תמר, מנוגדות בהתייחסותן לילדיהן – בקרבה, בהתנהגות, ואפילו בהכנת אוכל. (אמו של אסף השאירה סירים גדושים לפני יציאתם לחו"ל, 184).
ניגוד נוסף: לעומת הכנות והאמון ההדדי בין אסף להוריו, תמר מבקשת ביומניה מהוריה שיכבדו פעם אחת את פרטיותה (216). נראה שהיא לא סומכת עליהם, והיא מוצאת לנכון לבקש שיכבדו את פרטיותה, דבר שאסף כנראה לא היה חש צורך לעשות.
ניגוד נוסף: לעומת הכנות והאמון ההדדי בין אסף להוריו, תמר מבקשת ביומניה מהוריה שיכבדו פעם אחת את פרטיותה (216). נראה שהיא לא סומכת עליהם, והיא מוצאת לנכון לבקש שיכבדו את פרטיותה, דבר שאסף כנראה לא היה חש צורך לעשות.
תמר לא לוקחת כסף מהוריה (214)
תמר לא לוקחת כסף מהוריה (214)
בסופו של דבר, כפועל יוצא מיחסי המשפחה הכעורים והמשובשים, מלאי המרירות והבדידות, שולחת תמר את אסף לדבר עם הוריה.  לקרוא: 319, 320 "כשהסתיימה הפגישה אתם...בחינה מינימלית".
בסופו של דבר, כפועל יוצא מיחסי המשפחה הכעורים והמשובשים, מלאי המרירות והבדידות, שולחת תמר את אסף לדבר עם הוריה.  לקרוא: 319, 320 "כשהסתיימה הפגישה אתם...בחינה מינימלית".
בפגישה שלו אתם, מתוארים ההורים בצבעים לא מחמיאים גם בעיני אסף, וכאן ניכרת עמדתו הברורה של המספר. הביקורת של תמר ותחושותיה הקשות מעוגנות גם במציאות שנראית לא רק דרך עיניה שלה.
בפגישה שלו אתם, מתוארים ההורים בצבעים לא מחמיאים גם בעיני אסף, וכאן ניכרת עמדתו הברורה של המספר. הביקורת של תמר ותחושותיה הקשות מעוגנות גם במציאות שנראית לא רק דרך עיניה שלה.
גם בפגישה זו עולה השוואה עם הוריו של אסף.
גם בפגישה זו עולה השוואה עם הוריו של אסף.
פן נוסף ביחסי הורים –ילדים הוא יחסם לשי. בשיחה של אסף ותמר בעקבות הפגישה עם ההורים, כואבת תמר את כאבה שלה ואת כאבו של אחיה, איך היו הוריהם מסוגלים לוותר כך על שי. ובשיחה זו, שוב עולה ההשוואה הבלתי נמנעת עם הורי אסף. לקרוא עמ' 328, 329: "היא סיפרה לו את אירועי השנה האחרונה... שהיו שם מאז שהיה בן עשר".
פן נוסף ביחסי הורים –ילדים הוא יחסם לשי. בשיחה של אסף ותמר בעקבות הפגישה עם ההורים, כואבת תמר את כאבה שלה ואת כאבו של אחיה, איך היו הוריהם מסוגלים לוותר כך על שי. ובשיחה זו, שוב עולה ההשוואה הבלתי נמנעת עם הורי אסף. לקרוא עמ' 328, 329: "היא סיפרה לו את אירועי השנה האחרונה... שהיו שם מאז שהיה בן עשר".
 
===נספחים===
===נספחים===
====המבנה====
====המבנה====