תולדות הסכסוך הישראלי-ערבי: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 88: שורה 88:




2.11.04======
בשנת 1889 היו חילופי מכתבים בין יוסף זיאד חאלידי לבין הרצל.<BR> יוסף אמר שאין מי שיערער על זכויות היהודים בפלשתינה אבל לא כל מה שנכון מבחינת עובדות, טוב גם למציאות.<BR> כלומר, הציונות חייבת לבוא לקיצה – לוותר על ציון.<BR> הרצל הבהיר שהציונות היא לא סיוט לערבים, ושהידע וההון של היהודים יכולים לסייע מאוד לערבים שבציון.<BR>
בשנת 1889 היו חילופי מכתבים בין יוסף זיאד חאלידי לבין הרצל.<BR> יוסף אמר שאין מי שיערער על זכויות היהודים בפלשתינה אבל לא כל מה שנכון מבחינת עובדות, טוב גם למציאות.<BR> כלומר, הציונות חייבת לבוא לקיצה – לוותר על ציון.<BR> הרצל הבהיר שהציונות היא לא סיוט לערבים, ושהידע וההון של היהודים יכולים לסייע מאוד לערבים שבציון.<BR>
מראשית דרכם הציונים ידעו מהי מטרתם, גם אם הם הסתירו זאת מהבריטים.<BR> הציונים נזהרו משימוש במילה מדינה כי הם הבינו ששימוש כזה והבהרת הכוונה המפורשת תגרום לעויינות ותעורר חשד.<BR> ובכל זאת הם ידעו בדיוק מה הם רוצים.<BR> גם נג'יב עזורי, אחד ממבשרי הלאומנות הערבית המחודשת, הבין את התפיסה של הציונים ואת הרצון שלהם להקים מדינה.<BR>
מראשית דרכם הציונים ידעו מהי מטרתם, גם אם הם הסתירו זאת מהבריטים.<BR> הציונים נזהרו משימוש במילה מדינה כי הם הבינו ששימוש כזה והבהרת הכוונה המפורשת תגרום לעויינות ותעורר חשד.<BR> ובכל זאת הם ידעו בדיוק מה הם רוצים.<BR> גם נג'יב עזורי, אחד ממבשרי הלאומנות הערבית המחודשת, הבין את התפיסה של הציונים ואת הרצון שלהם להקים מדינה.<BR>