admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת
4,938
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
3. קִשְרוּ עֲטֶרֶת עַל רֹאשָהּ וְהָכִינוּ / עֶדְיָהּ וְשִימוּ עַל יָדָהּ בְּכוֹס חָמָר.<BR> | 3. קִשְרוּ עֲטֶרֶת עַל רֹאשָהּ וְהָכִינוּ / עֶדְיָהּ וְשִימוּ עַל יָדָהּ בְּכוֹס חָמָר.<BR> | ||
4. תָּבוֹא וְתַשְקֵנִי, אוּלַי תְּכַבֶּה אֵש / לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה בְּשָרִי אֲשֶר סָמָר.<BR> | 4. תָּבוֹא וְתַשְקֵנִי, אוּלַי תְּכַבֶּה אֵש / לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה בְּשָרִי אֲשֶר סָמָר.<BR> | ||
השיר מסוּוג כשיר "חשק" – שיר אהבה. | |||
''' | |||
המצויות בסוג שיר כזה:''' הנערה הבתולה (למרות שאין | |||
בשיר איזכור ממשי שהנערה בתולה, אבל יש רמיזות וקונוטציות מקראיות ברורות שמדובר | בשיר איזכור ממשי שהנערה בתולה, אבל יש רמיזות וקונוטציות מקראיות ברורות שמדובר | ||
בנערה בתולה, ועל כך בהמשך) הידידים והרֵעִים, שבאים לעזרתו של האוהב המיוסר ונותנים לו | בנערה בתולה, ועל כך בהמשך) הידידים והרֵעִים, שבאים לעזרתו של האוהב המיוסר ונותנים לו | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
"חשק". כמו כן העדיים והתכשיטים שעל ידי הנערה, וכמובן, ראשית לכל; ייסורי-האוהב, עד | "חשק". כמו כן העדיים והתכשיטים שעל ידי הנערה, וכמובן, ראשית לכל; ייסורי-האוהב, עד | ||
שנחלתה נפשו מרוב אהבתו לאהובה, שאינה נענית. מחלה שסופה מוות. אימת-המוות מרחפת | שנחלתה נפשו מרוב אהבתו לאהובה, שאינה נענית. מחלה שסופה מוות. אימת-המוות מרחפת | ||
מעל ראשו של החולה האוהב, אם לא תיענה אהבתו. | מעל ראשו של החולה האוהב, אם לא תיענה אהבתו. | ||
נושא השיר | ===נושא השיר=== | ||
הנושא הוא פשוט וברור ואינו "מסתתר" מאחורי ביטויים נעלמים: מעשה בדובר שנפשו יוצאת אל אהובתו, | |||
ובגלל שהיא אינה נענית במהרה לקריאתו הוא נעשה חולה, ומי שירפא את חוליו היא כוס היין, שתשכיח | הנושא הוא פשוט וברור ואינו "מסתתר" מאחורי ביטויים נעלמים: מעשה בדובר שנפשו יוצאת אל אהובתו,ובגלל שהיא אינה נענית במהרה לקריאתו הוא נעשה חולה, ומי שירפא את חוליו היא כוס היין, שתשכיח ותשקיט (תְּכַבֶּה, כלשון השיר) את לבו מייסורי-אהבתו. הדובר מבקש מרעיו ומיודעיו, החברים הקרובים ביותר, שיעשו את מבוקשו: '''לקרא לה לתמר, שתבוא אליו, כי הוא, אמנון הדובר, חולה'''. | ||
ותשקיט (תְּכַבֶּה, כלשון השיר) את לבו מייסורי-אהבתו. הדובר מבקש מרעיו ומיודעיו, החברים הקרובים | |||
ביותר, שיעשו את מבוקשו: לקרא לה לתמר, שתבוא אליו, כי הוא, אמנון הדובר, חולה. | יש לקרוא את הדלת כך: "אמנון אני, חולה". בדלת מסביר הדובר, מדוע הוא נפל לחולי? מפני שנפל ברשת שטמנה לו תמר האהובה. רשת ומכמר; זוהי כפילות לשון (לשתי המילים אותה משמעות – רשת) הכפילות באה להסביר את העומק של נפילתו ברשת. יש בשיר כמובן, *קונוטציה מקראית ברורה מהספור התנכ"י של אמנון ותמר. | ||
הדלת כך: "אמנון אני, חולה". בדלת מסביר הדובר, מדוע הוא נפל לחולי? מפני שנפל ברשת שטמנה לו תמר | אמנון המקראי מבקש את נפשו למות בגלל אהבתו לאחותו החורגת. | ||
האהובה. רשת ומכמר; זוהי כפילות לשון (לשתי המילים אותה משמעות – רשת) הכפילות באה להסביר את | |||
העומק של נפילתו ברשת. יש בשיר כמובן, *קונוטציה מקראית | שם, במקרא, הוא מִתְחלֶה ואינו חולה ממש, (ואילו כאן בשיר הוא חולה). במקרא ידידו מייעץ לו | ||
להביא את תמר אל חדרו בעורמה: שיבקש ממנה להכין לביבות ושתאכיל אותו מהן וכך יבריא. | |||
החורגת. שם, במקרא, הוא מִתְחלֶה ואינו חולה ממש, (ואילו כאן בשיר הוא חולה). במקרא ידידו מייעץ לו | היא מגיעה לחדרו של אמנון כמצוותו, ומביאה לו לביבות לאכול, כדי שיבריא מידהּ. הוא סוגר עליה את הדלתות,ונאנסת על ידו. | ||
להביא את תמר אל חדרו בעורמה: שיבקש ממנה להכין לביבות ושתאכיל אותו מהן וכך יבריא. היא מגיעה | |||
לחדרו של אמנון כמצוותו, ומביאה לו לביבות לאכול, כדי שיבריא מידהּ. הוא סוגר עליה את הדלתות, | זהו הסיפור המקראי. בשיר שלפנינו יש שינוי. הדובר חולה ממש, ואינו מבקש שתמר תבריא | ||
ונאנסת על ידו. זהו הסיפור המקראי. בשיר שלפנינו יש שינוי. הדובר חולה ממש, ואינו מבקש שתמר תבריא | |||
אותו, אלא שיכינו אותה לקראתו ושיביאוה אליו, כדי שתשקה אותו מכוס התרעלה. | אותו, אלא שיכינו אותה לקראתו ושיביאוה אליו, כדי שתשקה אותו מכוס התרעלה. | ||
טור 1: "אַמְנוֹן אֲנִי חוֹלֶה קִרְאוּ אֱלֵי תָּמָר / כִּי חוֹשְקָהּ נָפַל בְּרֶשֶת וְגַם מִכְמָר." | |||
'''טור 1:''' "''אַמְנוֹן אֲנִי חוֹלֶה קִרְאוּ אֱלֵי תָּמָר / כִּי חוֹשְקָהּ נָפַל בְּרֶשֶת וְגַם מִכְמָר.''" | |||
אמנון האוהב חולה, מבקש לקרוא לתמר אהובתו, כי חושקָהּ (החושק, האוהב שלה) נפל | אמנון האוהב חולה, מבקש לקרוא לתמר אהובתו, כי חושקָהּ (החושק, האוהב שלה) נפל | ||
ברשת אהבתה. בטור הראשון – תפארת הפתיחה, הנושאת את הרעיון המרכזי והנושא | ברשת אהבתה. בטור הראשון – תפארת הפתיחה, הנושאת את הרעיון המרכזי והנושא | ||
של השיר. ולהלן הפרמטרים של הקבועים של הקונבנציה לקישוט "תפארת הפתיחה": | של השיר. ולהלן הפרמטרים של הקבועים של הקונבנציה לקישוט "תפארת הפתיחה": | ||
א. נושא השיר מובע כבר בראשיתו; אהבתו של אמנון לאהובתו תמר, אהבה קשה | א. '''נושא השיר מובע כבר בראשיתו'''; אהבתו של אמנון לאהובתו תמר, אהבה קשה | ||
שמביאה אותו לידי חולי, שמצריך "תרופה בדוקה" לעניין זה, והיא כוס היין. | שמביאה אותו לידי חולי, שמצריך "תרופה בדוקה" לעניין זה, והיא כוס היין. | ||
ב. חריזה פנימית בין הדלת והסוגר; תָמָר = מִכְמָר. | ב. חריזה פנימית בין הדלת והסוגר; תָמָר = מִכְמָר. | ||
ג. קישוט בולט המפאר את הטור: השיבוץ מהמקרא של שני שמות האוהבים הידועים | ג. קישוט בולט המפאר את הטור: השיבוץ מהמקרא של שני שמות האוהבים הידועים | ||
במקרא: אמנון ותמר. כסמל לזוג רומנטי ולאהבה "שורפת" עד כדי חולי. | במקרא: אמנון ותמר. כסמל לזוג רומנטי ולאהבה "שורפת" עד כדי חולי. | ||
טור 2 : "רֵעַי מְיֻדָּעַי אֵלַי הֲבִיאוּהָ, / אַחַת שְאֵלָתִי מִכֶּם אֲשֶר אֹמַר:" | |||
'''טור 2 :''' "''רֵעַי מְיֻדָּעַי אֵלַי הֲבִיאוּהָ, / אַחַת שְאֵלָתִי מִכֶּם אֲשֶר אֹמַר:''" | |||
הדובר פונה לרעֵיו ומיודעיו שיביאו אליו את תמר, כי הוא חולה ועל כן הוא מבקש | הדובר פונה לרעֵיו ומיודעיו שיביאו אליו את תמר, כי הוא חולה ועל כן הוא מבקש | ||
מהם, שיביאו אותה אליו. עד כדי כך הוא חולה עד שהוא מבקש את נפשו למות. שיבוץ | מהם, שיביאו אותה אליו. עד כדי כך הוא חולה עד שהוא מבקש את נפשו למות. שיבוץ | ||
מספר "איוב". כפי שידוע לנו, הרשב"ג הרבה להביא סמלים ושיבוצים מספר איוב, בגלל | מספר "איוב". כפי שידוע לנו, הרשב"ג הרבה להביא סמלים ושיבוצים מספר איוב, בגלל | ||
ההקשרים שהוא עושה עם דמותו של איוב לדמותו שלו. והשיבוץ הוא: "מִי יִתֵּן תָּבֹוא | ההקשרים שהוא עושה עם דמותו של איוב לדמותו שלו. והשיבוץ הוא: "מִי יִתֵּן תָּבֹוא | ||
שֶאֱלָתִי[...] וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ וִידַכְּאֵנִי יַתֵּר יָדֹו וִיבַצְּעֵנִי" | שֶאֱלָתִי[...] וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ וִידַכְּאֵנִי יַתֵּר יָדֹו וִיבַצְּעֵנִי" בפסוקים אלה מבטא איוב את משאלתו למות בעקבות ייסוריו ומחלת העור שלו. | ||
איוב את משאלתו למות בעקבות ייסוריו ומחלת העור שלו. | '''טור 3:''' "''קִשְרוּ עֲטֶרֶת עַל רֹאשָהּ וְהָכִינוּ / עֶדְיָהּ וְשִימוּ עַל יָדָהּ בְּכוֹס חָמָר.''" | ||
טור 3: "קִשְרוּ עֲטֶרֶת עַל רֹאשָהּ וְהָכִינוּ / עֶדְיָהּ וְשִימוּ עַל יָדָהּ בְּכוֹס חָמָר." | |||
בקשתו מהידידים ומחבריו לא רק להביא את האהובה תמר אליו, אלא "להכין" אותה | בקשתו מהידידים ומחבריו לא רק להביא את האהובה תמר אליו, אלא "להכין" אותה | ||
וליַפּות אותה לקראתו. לקשור על ראשה עטרת (כתר-מלכות) זכר לספור המקרא של | וליַפּות אותה לקראתו. לקשור על ראשה עטרת (כתר-מלכות) זכר לספור המקרא של | ||
בת-המלך שלמה הנסיכה תמר. בדלת מסביר ומבקש הדובר; לא רק לשים כתר על | בת-המלך שלמה הנסיכה תמר. | ||
ראשה, אלא גם "לקשט" אותה בעדיים כיאה לאהובה שבאה לחדרו של האהוב. ויש עוד | בדלת מסביר ומבקש הדובר; לא רק לשים כתר על ראשה, אלא גם "לקשט" אותה בעדיים כיאה לאהובה שבאה לחדרו של האהוב. | ||
בקשה בפיו; לשים בידה את כוס החָמָר, כלומר את כוס היין, חמר = יין, (הביטוי היום | |||
ויש עוד בקשה בפיו; לשים בידה את כוס החָמָר, כלומר את כוס היין, חמר = יין, (הביטוי היום | |||
הוא "חֲמַרְמוֹרֶת", שנגזרה מהמילה חָמָר – יין). ,hang-over - בעברית למילה האנגלית | הוא "חֲמַרְמוֹרֶת", שנגזרה מהמילה חָמָר – יין). ,hang-over - בעברית למילה האנגלית | ||
טור 4 : "תָּבוֹא וְתַשְקֵנִי, אוּלַי תְּכַבֶּה אֵש / לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה בְּשָרִי אֲשֶר סָמָר". | '''טור 4''' : "''תָּבוֹא וְתַשְקֵנִי, אוּלַי תְּכַבֶּה אֵש / לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה בְּשָרִי אֲשֶר סָמָר''". | ||
תבוא בעצמה אל האהוב המיוסר ותשקה אותו את כוס התרעלה, ובמותו אולי תיכבה | ב'''טור זה, כתפארת הסיום, באה לידי ביטוי האהבה הלא מסופקת.''' | ||
אש אהבתו, אשר בִּלָּה (כַּלְתה) את בשרו ואשר בגללה שערו סָמַר. משאלת המוות בגלל | |||
האהבה נרמזת גם בשמות הגיבורים של שיר זה; אמנון ותמר. אהבת אח ואחות, | האישה האהובה תבוא בעצמה אל האהוב המיוסר ותשקה אותו את כוס התרעלה, ובמותו אולי תיכבה | ||
אש אהבתו, אשר בִּלָּה (כַּלְתה) את בשרו ואשר בגללה שערו סָמַר. | |||
משאלת המוות בגלל האהבה נרמזת גם בשמות הגיבורים של שיר זה; אמנון ותמר. אהבת אח ואחות, | |||
האסורים על פי התורה ודינם מוות. זאת אהבה שאינה יכולה להתגשם בגלל האיסור | האסורים על פי התורה ודינם מוות. זאת אהבה שאינה יכולה להתגשם בגלל האיסור | ||
החמור, ועל כן סופה מוות. | החמור, ועל כן סופה מוות. | ||
1. סוג השיר, שיר חשק (אהבה) משולב עם שיר יין. סוג השיר ומשמעותו לגבי נושא השיר. | 1. סוג השיר, שיר חשק (אהבה) משולב עם שיר יין. סוג השיר ומשמעותו לגבי נושא השיר. | ||
2. הקונוטציה המקראית לספור האהבה של אמנון ותמר הנסיכים, בני שלמה המלך. | 2. הקונוטציה המקראית לספור האהבה של אמנון ותמר הנסיכים, בני שלמה המלך. | ||
3. הצימוד המוכפל להדגשת נפילתו של האוהב ברשתה של תמר: "מכמר ורשת". | 3. הצימוד המוכפל להדגשת נפילתו של האוהב ברשתה של תמר: "מכמר ורשת". | ||
4. כוס התרעלה. קונבנציה של שיר היין בשירת ימה"ב. המבטאים את יסוריו של האוהב. | 4. כוס התרעלה. קונבנציה של שיר היין בשירת ימה"ב. המבטאים את יסוריו של האוהב. | ||
5. השיבוץ המקראי מספר איוב: " אַחַת שְאֵלָתִי". | 5. השיבוץ המקראי מספר איוב: " אַחַת שְאֵלָתִי". | ||
6. הצימוד בשיכול האותיות ושינוי משמעות: "לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה". | 6. הצימוד בשיכול האותיות ושינוי משמעות: "לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה". | ||