admin
664
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
אין תקציר עריכה |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Amihai) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 6: | שורה 6: | ||
'''תגובת היהודים הזרים:''' | '''תגובת היהודים הזרים:''' | ||
לא הסכימו לטענתם של הצרפתים בני דת משה שיש להפריד בין אנטישמיות ופוליטיקה, וחלקו את דעתם בקשר בין התחדשות האנטישמיות בצרפת ונוכחותם בארץ זו. המהגרים רצו לפעול באמצעות מוסדותיהם כדי לטפל במצבם הכלכלי המידרדר, לבוא לעזרת הפליטים ולמחות כנגד האנטישמיות.<BR> גם בקרב המהגרים, לא שררה אחדות דעות כיוון שכל אחד מהיסודות העיקריים של קהילות המהגרים (הקומוניסטים והפדרציה) ביקש לשלוט ולארגן את אוכלוסיית המהגרים. למרות הקשיים הכלכליים והפוליטיים עסקו המהגרים בפעולות מחאה פומביות, דחו את המדיניות השקטה והניטרליות של הקונסיסטואר של אליאנס ותמכו בגאווה בפעילות הפוליטית, החוקית לדעתם, של היהודים להגנה על ענייניהם. | לא הסכימו לטענתם של הצרפתים בני דת משה שיש להפריד בין אנטישמיות ופוליטיקה, וחלקו את דעתם בקשר בין התחדשות האנטישמיות בצרפת ונוכחותם בארץ זו. המהגרים רצו לפעול באמצעות מוסדותיהם כדי לטפל במצבם הכלכלי המידרדר, לבוא לעזרת הפליטים ולמחות כנגד האנטישמיות.<BR> גם בקרב המהגרים, לא שררה אחדות דעות כיוון שכל אחד מהיסודות העיקריים של קהילות המהגרים (הקומוניסטים והפדרציה) ביקש לשלוט ולארגן את אוכלוסיית המהגרים. למרות הקשיים הכלכליים והפוליטיים עסקו המהגרים בפעולות מחאה פומביות, דחו את המדיניות השקטה והניטרליות של הקונסיסטואר של אליאנס ותמכו בגאווה בפעילות הפוליטית, החוקית לדעתם, של היהודים להגנה על ענייניהם. | ||
[[category:היסטוריה ב']] |