התמורות שחלו בחיי היהודים בתחומים:דמוגרפיה,חברה,כלכלה וחינוך: הבדלים בין גרסאות בדף

התמורות שחלו בחיי היהודים בתחומים:דמוגרפיה,חברה,כלכלה וחינוך (הצגת מקור)

גרסה מ־10:42, 8 במאי 2006

נוספו 3,195 בתים , 8 במאי 2006

ארגונים יהודיים אמריקאים

Haviv

עריכה אחת

@@ שורה 138: / שורה 138: @@
 '''
-== תמורות בכלכלה: ==
-''' רוב המהגרים היהודים היו חסרי כל בבואם ונלחמו מלחמת קיום קשה.
-בשנות ה – 20 השתלבו יהודים רבים בתעשיית הטכסטיל
-רובם היו פועלים מקצועיים או מקצועיים למחצה בענף התפירה / חייטות.
-תעשיית הטכסטיל צמחה  במהירות בערים הגדולות בתחילת המאה ה- 20 ולכן יכלו יהודים למצוא בה עבודה ללא קושי. הם עבדו בתנאים קשים, 15-18 שעות עבודה ביום,  הפסקות קצרות, שכר נמוך.
-המתפרות נקראו "בתי היזע"   בשל תנאי העבודה הקשים.
-המהגרים היהודים ראו את עבודתם בבתי היזע כשלב זמני בלבד והשתדלו ללמוד ולהתקדם מבחינה מקצועית כדי לשפר את מצבם הכלכלי –חברתי.
-המהגרים היהודים הפנימו את הערכים האמריקאים לפיהם כל אחד יכול להתקדם ולהצליח אם יגלה חריצות והתמדה.
-בבתי היזע החלו היהודים, שהיו לרוב משכילים ופתוחים לרעיונות של צדק סוציאלי, להתארגן ולהיאבק למען תנאי עבודתם.
-הוקמו ארגוני פועלים יהודים, נערכו שביתות בדרישה לשיפור תנאי העבודה.
-בשנות ה – 30 החל מעבר של יהודים רבים מתעשיית הטכסטיל למקצועות חופשיים
-עלה מספר היהודים הלומדים באוניברסיטאות וכתוצאה מכך עלה מספר האקדמאים היהודים שעסקו ברפואה, עריכת דין, כלכלה, הוראה..
+ב. גילויי אמריקניזציה /השתלבות :
-יהודים רבים הפכו ליזמים בתחום התעשייה החדשה בקולנוע ובתקשורת.
-חלק גדול מן הזמרים והבדרנים היו יהודים.. אולפני קולנוע גדולים היו בבעלות יהודית. [זה גרם להתגברות האנטישמיות.]
-בתקופת המשבר הכלכלי הגדול היה מצב היהודים בארה"ב קשה מאד. אלפי עסקים של יהודים התמוטטו, חלק גדול מן היהודים הפכו למובטלים חסרי כל, מוסדות צדקה רבים נסגרו. בתי כנסת רבים התקשו לנהל את פעילותם.
-רוזוולט שתמך במיעוטים, נתן במסגרת הניו דיל תפקידים רבים ליהודים אקדמאים במערך הניו דיל ובממשל.
-היהודים התמודדו עם המשבר הכלכלי יותר טוב מכל קבוצה אתנית אחרת בארה"ב . רובם דאגו שילדיהם ימשיכו ללמוד  בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה גם בזמן המשבר.
-היו לכך השלכות, מספר שנים מאוחר יותר, על הצלחתם הכלכלית –חברתית של היהודים.
+החוקים שהגבילו כניסת מהגרים ממזרח אירופה השפיעו על דמותה של הקהילה היהודית בארה"ב. הניתוק מן היהודים האורתודוכסים הדתיים תרם לאמריקניזציה מהירה, להשתלבות. זה בא לביטוי בשמות אמריקאים, בהחלפת הלבוש המסורתי במודרני. מעמדה של האידיש ירד. בני הדור הראשון למהגרים עדיין פרסמו עיתונים באידיש ספרות והצגות, אך בני הדור השני למהגרים כבר השתלבו בחיי התרבות האמריקאים ודיברו אנגלית בבית ומחוץ לבית. התגברו נישואי התערובת. התגברה ההשתלבות והטמיעה בחברה. חדירה למקצועות מודרניים – קולנוע, בידור [חברות סרטים – פוקס, ורנר] עזיבת מקום המגורים הקודם השתלבות באוכלוסיה האמריקאית יש חשש להתבוללות והיא מתגברת מאד בתקופה שבין שתי מח"ע.
+עם ההשתלבות בחברה האמריקאית איבדו היהודים חלק מן הערכים שהביאו אתם לא ניתקו את הקשר עם בני עמם ולכן מילאו תפקיד חשוב בתהליך התחייה הלאומי
-'''
+ג. הקמת ארגונים יהודיים : הקמת הארגונים היהודיים מסוגים שונים ממחישה את השתלבותם של היהודים בחברה האמריקאית . הם מסייעים בפיתוח הרעיון של דו-תרבותיות , לפיו על היהודי להכיר את תרבותו וגם את התרבות האמריקאית. הקמת הארגונים גם עונה על הצרכים של היהודים בארה"ב ובעולם כולו. הוקמו מאות מוסדות פילנטרופיים וארגונים ארציים ועולמיים. בהתחלה הקימו היהודים ארגונים לעזרה הדדית לפי עיר המוצא שלהם באירופה, מאוחר יותר הוקמו ארגונים על פי ארצות המוצא. בתחילת המאה ה – 20 הוקמו ארגוני פועלים יהודים כדי להיאבק לשיפור תנאי העבודה של הפועלים. בהדרגה התחזקה המגמה להקים ליהודי ארה"ב מוסדות על, שיאגדו בתוכם את הארגונים הקטנים , יהיו בעלי כוח והשפעה רבים יותר וינהיגו את יהדות ארה"ב.
+הועד היהודי האמריקאי : הוקם ב – 1906, היה מעוניין לייצג את יהדות ארה"ב, בראשו עמדו יהודים מבוססים כלכלית , ותיקים בארה"ב. ארגון זה הוקם על רקע הפוגרומים והמדיניות האנטישמית הרשמית ברוסיה הצארית. מטרתו העיקרית היתה להאבק לטובת זכויות היהודים בארה"ב ובעולם כולו. להלחם באנטישמיות ובאפליית היהודים . חברי הועד היהודי האמריקאי ראו את עצמם כאמריקאים ופעולותיהם נעשו על בסיס סולידריות של מוצא ודת. הועד היהודי האמריקאי התנגד לתנועה הציונית. הוא ייצג בעיקר את היהודים הותיקים בארה"ב. המהגרים היהודים החדשים לא הזדהו אתו ולא יכלו לראות בו גוף שמייצג אותם. הם גם תמכו מאד בציונות ולכן הקימו ארגונים נפרדים – הג'וינט והקונגרס היהודי האמריקאי.
+הג'וינט: הוקם ב – 1914, על ידי מהגרים חדשים ממזרח אירופה שרצו להשתלב במוסדות ההנהגה של יהודי אירופה. התפתח כמוסד סיוע המגייס כספים מיהדות ארה"ב ליהדות העולם. הג'וינט גייס 17 מיליון דולר ליהודים נפגעי מח"ע ראשונה.
+הקונגרס היהודי האמריקאי : הוקם ב – 1918 בכדי להביא לדמוקרטיזציה בהנהגת יהדות ארה"ב, וכדי לבחור ולשלוח נציגות יהודית לוועידת השלום שנפתחה בפריס בסיום מח"ע ראשונה. [הם רוצים ייצוג במשלחת זו]. הקונגרס היהודי האמריקאי פעל לאישור זכויות המיעוטים בועידת השלום בפריס, מתוך דאגה למיעוטים היהודיים הסובלים במדינות מזרח אירופה. מיוצגים בו המהגרים החדשים ממזרח אירופה. הם דואגים לגורל משפותיהם במזרח אירופה ורוצים לסייע להם וכן הם תומכים בתנועה הציונית. הקונגרס היהודי האמריקאי התפרק לאחר ועידת פריס.
+ב – 1920 הוקם קונגרס יהודי אמריקאי חדש שאיחד ארגונים יהודיים רבים, הוא פעל בנושאי פנימיים של יהדות ארה"ב , בנושאים הקשורים למפעל הציוני בא"י ובנושאים הקשורים ליהדות העולם.
+פעולות שונות של הארגונים היהודיים : ארגון אורט ארגן קורסים להכשרה מקצועית עבו צעירים יהודים במזרח אירופה שרצו לעלות לא"י. ארגון הג'וינט סייע להתיישבות חקלאית של יהודים במזרח בריה"מ. ארגון "הדסה" סייע בהקמת מערכת בריאות ליהודי א"י. ב – 1933 הטילו ארגוני היהודי בארה"ב חרם על סחורות גרמניות בגלל מדיניותו של היטלר.
+אוזלת היד של הארגונים היהודיים התגלתה בסוף שנות ה – 30 כאשר לא הצליחו לשכנע את הנשיא רוזוולט להתערב לטובת יהודי גרמניה, ולסייע לפליטים היהודיים ולפתוח את שערי ארה"ב בפניהם.
 == תמורות בתחום החינוך והתרבות : ==