אנטיגונה / סופוקלס: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''הגיבור הטרגי'''
===הגיבור הטרגי===


מיהו הגיבור הטרגי? (שימו לב לפרטים המודגשים)
מיהו הגיבור הטרגי? (שימו לב לפרטים המודגשים)
שורה 11: שורה 11:
   
   


'''הגיבור הטרגי ביצירה'''
====הגיבור הטרגי ביצירה====


הטרגדיה "אנטיגונה" היא טרגדיה מאוד מיוחדת שכן יהיו בה שני גיבורים טרגיים – אנטיגונה וההיפך לה – קריאון.
הטרגדיה "אנטיגונה" היא טרגדיה מאוד מיוחדת שכן יהיו בה שני גיבורים טרגיים – אנטיגונה וההיפך לה – קריאון.
שורה 22: שורה 22:


   
   
 
===הדגמת אפיוני הגיבור הטרגי על אנטיגונה===
''''''הדגמת אפיוני הגיבור הטרגי על אנטיגונה'''


הגיבור הטרגי הוא:'''
הגיבור הטרגי הוא:'''
שורה 39: שורה 38:
   
   


'''הדילמה המרכזית ביצירה'''
===הדילמה המרכזית ביצירה===


דילמה – מאבק בין שני ערכים טובים.
דילמה – מאבק בין שני ערכים טובים.
שורה 52: שורה 51:


מבחינה מעשית:
מבחינה מעשית:
קריאון המלך – לא לקבור
*קריאון המלך – לא לקבור
אנטיגונה - לקבור
*אנטיגונה - לקבור
 
   
   
הערכים מאחורי הרצון (מביאים לדילמה):
הערכים מאחורי הרצון (מביאים לדילמה):
- כבוד למדינה.
*כבוד למדינה.
 
*מתן עונש לבוגד למען יראו וירַאו (יזהרו בעתיד).
- מתן עונש לבוגד למען יראו וירַאו (יזהרו בעתיד).
*לא יתכן שגורלו של הבוגד יהיה זהה לגורלו של הנאמן.
 
*שלטון החוק: מי שיפר את צו המלך ויקבור אותו – מות יומת.
- לא יתכן שגורלו של הבוגד יהיה זהה לגורלו של הנאמן.
*ביסוס השלטון: צו ראשון של מלך חדש. המלך עולה לשלטון באופן בלתי צפוי (הוא גיסו ודודה של אדיפוס ולא היה אמור לעלות לשלטון) וזה מצדיק את ביסוס השלטון. הוא חייב לדבוק בצו שהוא הוציא כדי לבסס את שלטונו.
 
*קשר משפחתי.
- שלטון החוק: מי שיפר את צו המלך ויקבור אותו – מות יומת.
*כבוד למת.
 
*היא אומרת שבעל או בן היא לא הייתה קוברת אם היה נאסר עליה (מכיוון שיכול להיות לה בעל חדש או בן אחר), אך אחד מאביה ואמה שמתו – לא יהיה לה אחר.
- ביסוס השלטון: צו ראשון של מלך חדש. המלך עולה לשלטון באופן בלתי צפוי (הוא גיסו ודודה של אדיפוס ולא היה אמור לעלות לשלטון) וזה מצדיק את ביסוס השלטון. הוא חייב לדבוק בצו שהוא הוציא כדי לבסס את שלטונו.
- קשר משפחתי.
 
- כבוד למת.
 
- היא אומרת שבעל או בן היא לא הייתה קוברת אם היה נאסר עליה (מכיוון שיכול להיות לה בעל חדש או בן אחר), אך אחד מאביה ואמה שמתו – לא יהיה לה אחר.
 
   
   


'''האמצעים השונים להצגת הטענות השונות והקונפליקטים ביצירה'''
===האמצעים השונים להצגת הטענות השונות והקונפליקטים ביצירה===


ביצירה זו ישנן דרכים שונות שבהן מובלטות עמדותיהן השונות של הדמויות בסיפור וטענותיהן. הדרכים שבהן מובלטות עמדות הדמויות הן באמצעות הדמויות המשניות ובאמצעות הקונפליקטים שנוצרים ביניהם. העמדתם של צדדים שונים אחד ליד השני מבליטה את קיצוניותם. כאשר שתי דמויות שונות מוצגות ביצירה זו אחת ליד השני, מתפתח ביניהן קונפליקט שמבליט את קיצוניותן של הדמויות וכך מובלטות טענותיהן של הדמויות.
ביצירה זו ישנן דרכים שונות שבהן מובלטות עמדותיהן השונות של הדמויות בסיפור וטענותיהן. הדרכים שבהן מובלטות עמדות הדמויות הן באמצעות הדמויות המשניות ובאמצעות הקונפליקטים שנוצרים ביניהם. העמדתם של צדדים שונים אחד ליד השני מבליטה את קיצוניותם. כאשר שתי דמויות שונות מוצגות ביצירה זו אחת ליד השני, מתפתח ביניהן קונפליקט שמבליט את קיצוניותן של הדמויות וכך מובלטות טענותיהן של הדמויות.
שורה 80: שורה 72:
   
   


'''איסמנה מבליטה את אנטיגונה'''
===איסמנה מבליטה את אנטיגונה===


בפרולוג מוצגות שתי דמויות, אחיות – אנטיגונה ואיסמנה. שתי הדמויות נמצאות במעמד שווה, אך בכל זאת ישנה אנלוגיה ניגודית (מבליטה קשר של ניגוד) ביניהן בשאלת קבורת פוליניקס:
בפרולוג מוצגות שתי דמויות, אחיות – אנטיגונה ואיסמנה. שתי הדמויות נמצאות במעמד שווה, אך בכל זאת ישנה אנלוגיה ניגודית (מבליטה קשר של ניגוד) ביניהן בשאלת קבורת פוליניקס:


====איסמנה====
*פחדנית וריאליסטית – יודעת שזה יגמר לא טוב.
*הגיונית.
*מייצגת את "שביל הזהב".


איסמנה
====אנטיגונה====
אנטיגונה
*נאמנה למשפחתה.
*מביעה אמירה מאוד אידיאליסטית ורגשית.
- פחדנית וריאליסטית – יודעת שזה יגמר לא טוב.
*מציגה פתרון קיצוני.
 
- הגיונית.
 
- מייצגת את "שביל הזהב".
- נאמנה למשפחתה.
 
- מביעה אמירה מאוד אידיאליסטית ורגשית.
 
- מציגה פתרון קיצוני.
   
   


שורה 107: שורה 93:
   
   


הימון מבליט את קריאון
===הימון מבליט את קריאון===


בתמונה 3 ישנו וויכוח בין הימון לקריאון בשאלת החלטתו של קריאון על גזר דין מוות שהטיל על אנטיגונה בגלל הפרת צו המלך.
בתמונה 3 ישנו וויכוח בין הימון לקריאון בשאלת החלטתו של קריאון על גזר דין מוות שהטיל על אנטיגונה בגלל הפרת צו המלך.
דעותיהם:


====קריאון – תפיסה שמרנית====
 
*נאמנות בן לאביו.
קריאון – תפיסה שמרנית
*צו המלך קדוש – משמעת היא ערך עליון.
הימון – תפיסה ליברלית
*חובה לשמור על החוק והסדר.
*אסור לוותר לבני משפחה.
- נאמנות בן לאביו.
*שליטה ביצרים וברגשות.
 
*עליונות הגבר על האישה.
- צו המלך קדוש – משמעת היא ערך עליון.
 
- חובה לשמור על החוק והסדר.
 
- אסור לוותר לבני משפחה.
 
- שליטה ביצרים וברגשות.
 
- עליונות הגבר על האישה.
- שליט צריך להקשיב לעמו.
 
- אנטיגונה פעלה למען ערך נעלה יותר מערך השלטון.
 
- אדם צריך להבין ולהכיר בטעויותיו. כולם טועים ומותר לטעות.
 
- אהבת בן לאביו.


- צעיר, אך רואה את המציאות.
====הימון – תפיסה ליברלית====
*שליט צריך להקשיב לעמו.
*אנטיגונה פעלה למען ערך נעלה יותר מערך השלטון.
*אדם צריך להבין ולהכיר בטעויותיו. כולם טועים ומותר לטעות.
*אהבת בן לאביו.
*צעיר, אך רואה את המציאות.
   
   


שורה 142: שורה 118:
   
   


השומר מבליט את קריאון
===השומר מבליט את קריאון===


בתמונה הראשונה מגיע שומר אל קריאון ומבשר לו על כך שגופתו של פוליניקס נמצאה קבורה. קריאון מיד מגלה התנהגות מובהקת של עריץ בכך שהוא מאשים את השומר במעשה, הוא אגרסיבי ומאיים על השומר למרות שהוא לא האשם במעשה. קריאון משתנה מאדם חיובי לאדם אחר וישנו כאן מסר אוניברסאלי (מסר שבו אין חשיבות לזמן ולמקום) – השלטון משנה את השליט.
בתמונה הראשונה מגיע שומר אל קריאון ומבשר לו על כך שגופתו של פוליניקס נמצאה קבורה. קריאון מיד מגלה התנהגות מובהקת של עריץ בכך שהוא מאשים את השומר במעשה, הוא אגרסיבי ומאיים על השומר למרות שהוא לא האשם במעשה. קריאון משתנה מאדם חיובי לאדם אחר וישנו כאן מסר אוניברסאלי (מסר שבו אין חשיבות לזמן ולמקום) – השלטון משנה את השליט.
שורה 148: שורה 124:
   
   


אנטיגונה וקריאון מבליטים אחד את השני
===אנטיגונה וקריאון מבליטים אחד את השני===


בתמונה השנייה ישנו המפגש הראשון בין אנטיגונה לבין קריאון בארמון המלך. כאן אנו נכנסים ללב העימות ואנטיגונה מודה במעשה בלב שלם בעוד שקריאון שואל אותה איך היא לא מתביישת לעשות מה שעשתה ואף לחזור על המעשה (הרי אנטיגונה הובאה לארמון רק אחרי הפעם השנייה שבה קברה את פוליניקס ובחרה לא לברוח מעונש). כאן מתנגשים חוק המלך וחוק הרגש –שתי תפיסות עקרוניות שמתנגשות זו בזו.  
בתמונה השנייה ישנו המפגש הראשון בין אנטיגונה לבין קריאון בארמון המלך. כאן אנו נכנסים ללב העימות ואנטיגונה מודה במעשה בלב שלם בעוד שקריאון שואל אותה איך היא לא מתביישת לעשות מה שעשתה ואף לחזור על המעשה (הרי אנטיגונה הובאה לארמון רק אחרי הפעם השנייה שבה קברה את פוליניקס ובחרה לא לברוח מעונש). כאן מתנגשים חוק המלך וחוק הרגש –שתי תפיסות עקרוניות שמתנגשות זו בזו.  
שורה 156: שורה 132:
   
   


'''תפקיד המקהלה ביצירה'''
===תפקיד המקהלה ביצירה===


תפקיד המקהלה בטרגדיה היוונית
====תפקיד המקהלה בטרגדיה היוונית====


בכל הטרגדיות היווניות, מלבד הגיבורים הראשיים ומלבד הדמויות המשניות, ישנו גיבור נוסף שיופיע תמיד – המקהלה. למקהלה יש תפקיד חשוב בדרמה היוונית. בתחילה היה אדם אחד ואח"כ התרחבה והפכה לקבוצה שבראשה עמד ראש המקהלה.
בכל הטרגדיות היווניות, מלבד הגיבורים הראשיים ומלבד הדמויות המשניות, ישנו גיבור נוסף שיופיע תמיד – המקהלה. למקהלה יש תפקיד חשוב בדרמה היוונית. בתחילה היה אדם אחד ואח"כ התרחבה והפכה לקבוצה שבראשה עמד ראש המקהלה.
שורה 170: שורה 146:
   
   


הדגמת תפקיד המקהלה מתוך היצירה "אנטיגונה"
====הדגמת תפקיד המקהלה מתוך היצירה "אנטיגונה"====
 
*המקהלה עוזרת לנו לשמור על אחדות המקום ביצירה. פעמים רבות מגיע ראש המקהלה ומדבר עם המלך קריאון ומספר לו על המתרחש במקום אחר. כך נשמרת אחדות המקום.
-          המקהלה עוזרת לנו לשמור על אחדות המקום ביצירה. פעמים רבות מגיע ראש המקהלה ומדבר עם המלך קריאון ומספר לו על המתרחש במקום אחר. כך נשמרת אחדות המקום.
*המקהלה מבצעת קטעי מעבר ביצירה וכמו כן מבצעת גם את האודות שעליהן ידובר בהמשך הסיכום. כמו כן המקהלה גם מתארת את המתרחש על הבמה.
 
*המקהלה גם מייצגת דמויות משניות שאין צורך בשחקנים נוספים בשבילן, כמו למשל זקני העם בתמונה הראשונה.
-          המקהלה מבצעת קטעי מעבר ביצירה וכמו כן מבצעת גם את האודות שעליהן ידובר בהמשך הסיכום. כמו כן המקהלה גם מתארת את המתרחש על הבמה.
*תפקידה החשוב ביותר של המקהלה ביצירה הוא להביע את דעת האמצע – "שביל הזהב" שהוא למעשה המסר הדידקטי של היצירה. כך, בתמונה הראשונה, מסתייגת המקהלה במעט מדבריו הקיצוניים של קריאון.
 
-          המקהלה גם מייצגת דמויות משניות שאין צורך בשחקנים נוספים בשבילן, כמו למשל זקני העם בתמונה הראשונה.
 
-          תפקידה החשוב ביותר של המקהלה ביצירה הוא להביע את דעת האמצע – "שביל הזהב" שהוא למעשה המסר הדידקטי של היצירה. כך, בתמונה הראשונה, מסתייגת המקהלה במעט מדבריו הקיצוניים של קריאון.


   
   


כיצד בא לידי ביטוי מבנה הטרגדיה ביצירה
====מבנה הטרגדיה ביצירה===
 
מבנה הטרגדיה בא לידי ביטוי ב"אנטיגונה"
 
 
   
   
'''
====האודות====
האודות'''


אודה – שיר תהילה. המקהלה מבצעת את האודה בכדי לעשות קטע מעבר בין דמויות וכו'. האודות לא מהללות את הדמויות אלא את האלים, הטבע והאדם. הקטע יוצר חיץ – הפוגה. האודה תדבר על נושאים ניטרליים שכולם מסכימים עליהם.
אודה – שיר תהילה. המקהלה מבצעת את האודה בכדי לעשות קטע מעבר בין דמויות וכו'. האודות לא מהללות את הדמויות אלא את האלים, הטבע והאדם. הקטע יוצר חיץ – הפוגה. האודה תדבר על נושאים ניטרליים שכולם מסכימים עליהם.
שורה 202: שורה 169:


האודה הרביעית – כדרכן של אודות, כך גם אודה זו מסכמת את האירוע כולו בצורה פילוסופית יותר. האודה מזכירה לאנטיגונה דמויות אחרות שהגורל התנכל אליהן והן "זכו" לעונשים כבדים (מאסר, גלות – אך לא מוות). האלים מעורבים במקרים שמוזכרים, אך בניגוד אליהם – אנטיגונה מוענשת ע"י האדם. לא הכל בשליטתו של האדם וכנגד גזרות הגורל – האדם לא יכול להילחם. אנטיגונה לא יכולה לצאת נגד גורל בית אדיפוס – זה גורלה ואין מה לעשות בנדון. הטרגיות נובעת מבחירה, לא מגורל – אם אין בחירה, אין טרגיות ואין גיבור טרגי.
האודה הרביעית – כדרכן של אודות, כך גם אודה זו מסכמת את האירוע כולו בצורה פילוסופית יותר. האודה מזכירה לאנטיגונה דמויות אחרות שהגורל התנכל אליהן והן "זכו" לעונשים כבדים (מאסר, גלות – אך לא מוות). האלים מעורבים במקרים שמוזכרים, אך בניגוד אליהם – אנטיגונה מוענשת ע"י האדם. לא הכל בשליטתו של האדם וכנגד גזרות הגורל – האדם לא יכול להילחם. אנטיגונה לא יכולה לצאת נגד גורל בית אדיפוס – זה גורלה ואין מה לעשות בנדון. הטרגיות נובעת מבחירה, לא מגורל – אם אין בחירה, אין טרגיות ואין גיבור טרגי.
   
   
 
===שיא היצירה – התמונה הרביעית===
'''שיא היצירה – התמונה הרביעית'''


לראשונה ביצירה, בתחילת התמונה אנטיגונה מרגישה חלשה. היא עוברת מהפך מאישה נחושה וחזקה לאישה חלשה המבכה את מה שלא תספיק לעשות בחייה. מגלים פן אחר באישיותה – רך, נוגע ללב ואנושי. היא מדברת על משפחתה – בית אדיפוס. היא מדבר במשפטים קטועים – קשה לה פתאום לדבר למרות שהייתה נחושה ובעלת כושר דיבור.
לראשונה ביצירה, בתחילת התמונה אנטיגונה מרגישה חלשה. היא עוברת מהפך מאישה נחושה וחזקה לאישה חלשה המבכה את מה שלא תספיק לעשות בחייה. מגלים פן אחר באישיותה – רך, נוגע ללב ואנושי. היא מדברת על משפחתה – בית אדיפוס. היא מדבר במשפטים קטועים – קשה לה פתאום לדבר למרות שהייתה נחושה ובעלת כושר דיבור.
שורה 217: שורה 182:
   
   


ההשהיה – התמונה החמישית
===ההשהיה – התמונה החמישית===


מטרתה של ההשהיה בטרגדיה היוונית היא מתן תחושת תקווה – שקיים סיכוי לפתרון ומצד שני העצמת הטרגיות והאסון שעתידים לבוא.
מטרתה של ההשהיה בטרגדיה היוונית היא מתן תחושת תקווה – שקיים סיכוי לפתרון ומצד שני העצמת הטרגיות והאסון שעתידים לבוא.
3

עריכות