|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| == פעילותן ותרומתן של תנועות הנוער בגטו עד 1942 ==
| |
| תנועות הנוער היהודיות שפעלו בגטאות נוסדו כשני עשורים לאחר ראשית הופעתן של תנועות הנוער באירופה. תנועות הנוער היהודיות הראשונות הופיעו במרכז אירופה בראשית המאה העשרים, וכעבור מספר שנים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הגיעו גם למזרח אירופה - ולפולין בפרט.
| |
|
| |
| במזרח אירופה תפסו עד מהרה תנועות הנוער, הן עצמאיות והן מסונפות למפלגות הפוליטיות השונות, מקום חשוב בציבור היהודי. בתקופה זו שבה פנה הרוב היהודי למגוון פתרונות אידאולוגיים, כגון הציונות, הסוציאליזם והקומוניזם, הקים לעצמו הנוער מסגרות משלו.
| |
|
| |
| הרעיונות המשותפים לתנועות הנוער השונות ביטאו את שאיפתן לשינוי פני המציאות - אם בדרך של עלייה לארץ ישראל והתיישבות בקיבוץ, ואם באמצעות תיקון פני החברה המקומית.
| |
|
| |
| תנועות הנוער קיימו פעילות ענפה: הרצאות, עיתונים תנועתיים, טקסים, וטיולים, שאורגנו כולם בידי בני הנוער עצמם.
| |
|
| |
| עם פרוץ המלחמה וראשית הכיבוש הגרמני בפולין החלה תקופה חדשה בתולדותיהן של תנועות הנוער היהודיות. בשלב הראשון סבלו תנועות הנוער - כמו הארגונים הקהילתיים והמפלגות הפוליטיות - ממבוכה, מבלבול, ומהתפרקות של המסגרות הקיימות. רבים ממנהיגיהן נמלטו למזרח, לאזורים שכבשו הסובייטים. גם השליחים שהגיעו מארץ ישראל להדריך את חברי תנועות הנוער הציוניות חזרו כולם לארץ. עד מהרה הוטל על אחדים מן המדריכים הבכירים, שנמלטו למזרח, לחזור לאזור הכיבוש הגרמני, כדי שלא להפקיר את חניכיהם ללא הנהגה.
| |
|
| |
| חברים אלה יצרו לאחר מכן את גרעין ההנהגה של מחתרת תנועות הנוער שנלחמה בגטאות. המשימה הראשונה שבה החלו ראשי התנועות עם שובם היתה שיקום המסגרות של תנועות הנוער וארגונן מחדש בתנאי כיבוש ומחתרת.
| |
|
| |
| משימה נוספת היתה ההישרדות הרוחנית. תנועות הנוער ניסו להמשיך את עולם הרעיונות ואת ההוויי התנועתי בתוך מציאות רוויית אימה, פחד וחרדות. במצב זה הפך קן התנועה למקלט היחיד שבו ניתן היה לשוחח באופן חופשי, ולהשתחרר מן המועקות והחרדות ששררו בגטו. אך תנועות הנוער לא הסתפקו ביצירת מפלט מן המציאות של הקדרות והמחסור. תנועות הנוער קיימו פעולות חינוכיות ופרסמו עיתוני מחתרת - בפרט בגטו ורשה. הן ארגנו מסגרות חינוך מחתרתיות, סמינרים וספריות חשאיות, ואף עלה בידן להמשיך ולקיים את קיבוצי ההכשרה. חברי תנועות הנוער מילאו תפקיד חשוב ביותר כאנשי קשר בין הגטאות היהודיים המנותקים. שליחים עשו את דרכם בין הגטאות, תוך סיכון רב, והעבירו ידיעות על מצב היהודים במקומות השונים. הודות לשליחים אלה הועבר מידע ממקום למקום והופצה עיתונות חשאית, במציאות שבה נאסר על היהודים לקרוא עיתונים חיצוניים או להאזין לרדיו.
| |
|
| |
| == הסיבות להתארגנות למרד ומטרות המרד == | | == הסיבות להתארגנות למרד ומטרות המרד == |
| ללוחמים בגטאות לא היו אשליות בדבר יכולתם להציל את עצמם או את יהודי הגטו האחרים באמצעות מרד. ביסוד החלטתם למרוד עמדה התחושה הבסיסית, שעליהם להיאבק נגד הנאצים גם אם הסוף ידוע ובלתי נמנע. לתחושה זו היו שותפים חברי תנועות שונות מאוד בתפיסת עולמן - הקומוניסטים וחברי תנועת ה“בונד“ לצד חברי התנועות הציוניות. בקרב חברי התנועות הציוניות רווחה התחושה, שמאבקם זה הוא מעין שליחות לאומית למען העם היהודי, ולמען היישוב ההולך ונבנה בארץ ישראל. כל הלוחמים ראו בלחימתם מעין גשר, המחבר בינם לבין העולם הנאבק נגד הגרמנים. | | ללוחמים בגטאות לא היו אשליות בדבר יכולתם להציל את עצמם או את יהודי הגטו האחרים באמצעות מרד. ביסוד החלטתם למרוד עמדה התחושה הבסיסית, שעליהם להיאבק נגד הנאצים גם אם הסוף ידוע ובלתי נמנע. לתחושה זו היו שותפים חברי תנועות שונות מאוד בתפיסת עולמן - הקומוניסטים וחברי תנועת ה“בונד“ לצד חברי התנועות הציוניות. בקרב חברי התנועות הציוניות רווחה התחושה, שמאבקם זה הוא מעין שליחות לאומית למען העם היהודי, ולמען היישוב ההולך ונבנה בארץ ישראל. כל הלוחמים ראו בלחימתם מעין גשר, המחבר בינם לבין העולם הנאבק נגד הגרמנים. |