|
|
| שורה 57: |
שורה 57: |
| ==ג. "הצהרת בלפור"- תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה== | | ==ג. "הצהרת בלפור"- תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה== |
|
| |
|
| ==הקשיים של המדינות הדמוקרטיות הותיקות באירופה בין שתי מלחמות העולם בתחומי הפוליטיקה ,חברה כלכלה ובטחון==
| |
|
| |
|
| ===צרפת ===
| |
| #'''בתחום החברה''' - למרות שצרפת נמנתה על המעצמות המנצחות, החברה הצרפתית יצאה מן המלחמה מאוכזבת, שבורה ומוחלשת. מחיר הניצחון היה כבד מדי - 1.4 מיליון חללים וכמיליון וחצי נכים - מתוך אוכלוסייה של כ- 40 מיליון נפש. צרפת ספגה יתר קורבנות ונפגעים מאשר כל מדינה לוחמת אחרת. גם צרפת כמו האחרות, סבלה מתיסכול רב של הלוחמים ששבו ולא מצאו תעסוקה עקב האבטלה הגואה. בצרפת היו מהגרים רבים ובעיקר מעל מיליון רוסים שעזבו את ארצם עקב המהפכה ומלחמת האזרחים שהתחוללה שם. כמו כן ספגה נזקים כבדים ברכוש ובתשתיות כלכליות, בעיקר בחלק הצפון מזרחי שלה (אזורי מכרות ותעשייה) ששם התרחשו קרבות רבים וקשים.
| |
| #'''בתחום הכלכלה''' - בעקבות המלחמה עמדה צרפת בפני בעיות כלכליות חמורות. עקב המלחמה הפסידה צרפת 25% ממשאביה הכלכליים. בצפון ובמזרח המדינה נהרסו אזורים בהם היתה מרוכזת תעשייה כבדה, ועקב כך פחת באופן משמעותי כושר היצור של התעשייה בצרפת (ב-1919 היצור היה נמוך ב-50% מאשר ב-1913). צרפת איבדה רבות מהשקעותיה במפעלים ברוסיה, שירדו לטמיון לאחר המהפיכה הבולשביקית כאשר הולאמו מפעלים אלו. עלויות המלחמה הכבידו על המשק הצרפתי ויצרו מצב של חוב לאומי גדול, תקציבים בלתי מאוזנים והגברת קצב האינפלציה והסתמכות על מקורות מימון מבחוץ כמו בריטניה וארה"ב. ממשלותיה של צרפת בשנות ה-20 וה-30 נאלצו להתמודד עם הבעיה הכלכלית. הן סברו שסכומי הפיצויים שיקבלו מגרמניה יכסו את נזקי המלחמה ואף ישמשו לצורכי השיקום, אך הנחה זו הסתברה כמוטעית.
| |
| #'''בתחום הפוליטי''' - צרפת סבלה מאי-יציבות פוליטית. הפרלמנט הצרפתי היה מפוצל ל-17 מפלגות, דבר שהקשה מאד על תיפקוד הממשלה ומנע קבלת החלטות ומימוש דרכי פעולה. מאז 1917 היה בשלטון הנשיא ז'ורז' קלמנסו הישיש, עם סיום המלחמה נמתחה עליו ביקורת על שנכנע לבריטניה וארה"ב בועידת השלום ולא דרש מספיק עבור צרפת. הוא סולק מהנשיאות. בעקבות מחלוקות שונות התחלפו ממשלות בתדירות רבה. ב-1919 עלה לשלטון הימין, שקיבל את התמיכה מהרוב שתבע מדיניות חוץ נוקשה כלפי גרמניה וכלפי רוסיה הקומוניסטית. אולם עקב משבר כלכלי וירידת ערך הפרנק ב-1924 ירד הימין ועלה השמאל.
| |
| #'''בתחום הביטחון''' - לנוכח הניסיון במלחמת העולם הראשונה, עלתה בדיוני הצבא שאלת הבטחון וכיצד תיראה הגנת גבולות המדינה. ההצעה שהועלתה היתה ליצור קו רצוף וקבוע של מעוזים בנויים ומבוצרים עמוק בקרקע. המפקדים במטה הכללי של צרפת סברו שיש ליצור חזית רצופה של מעוזי הגנה סטטיים, שיוכלו להגן על חיי החיילים וימנעו חדירת כוחות אויב לצרפת. הנחת היסוד שלהם נבעה מהמחיר הכבד בנפש אותו שילמה צרפת במלחמה, ולכן הקו המנחה בתפיסת הבטחון היה מניעת קורבנות נוספים, הנחה נוספת היתה כי התוקף פגיע יותר מהמותקף. את האסטרטגיה ההגנתית הזו אימצו מפקדי צבא צרפת ולכן המליצו לבנות קו ביצורים חזק לאורך הגבול הגרמני משוויץ ועד לוכסמבורג. ב-1930 החלו לבנות את קו הביצורים בפיקוחו של שר ההגנה מאז'ינו שעל שמו נקרא הקו. לטענת היסטוריונים אחדים לקו מאז'ינו היתה השפעה שלילית על צרפת, משום שנוצרה אשליה שהקו יגן על צרפת בעת מלחמה וניתן לשבת מאחורי ביצוריו. בשל כך לא השקיעו בשיטות לחימה חדשות בתחומי השיריון והאוויר וצבא צרפת נותר מיושן. עלויות הבנייה היו עצומות, וגם זה מנע פיתוח חילות ושיטות לחימה והגנה חלופיות לקו מאז'ינו. הטעות בתפיסה של קו הגנה הוכחה במלחה"ע השניה.
| |
|
| |
| ===בריטניה===
| |
| בתום מלחה"ע ה-1 הגיעה בריטניה לשיא העוצמה וההשפעה המדינית, אך גם היא הגיעה לניצחון עייפה ומדוללת כוחות.
| |
| #'''בתחום הכלכלי''' - בחודשים הראשונים שלאחר המלחמה היה נדמה שבריטניה חוזרת באופן נורמלי לכלכלה של ימי שלום - הביקוש לסחורות רבות גבר ובעקבותיו עלייה ביצור ומיליוני חיילים ששבו לביתם נקלטו בכלכלת המדינה. אולם בשנת 1920 החל בבריטניה משבר כלכלי.
| |
| ##עליית חשיבות הנפט וצריכתו בעקבות המלחמה, הביאה לירידה בביקוש לפחם הבריטי.
| |
| ##''האבטלה החמירה'' - מספר המובטלים הגיע לשני מיליון. שיטות היצור של בריטניה בבתי החרושת ובמכרות היו מיושנות מה שגרם להתפתחות הטכנולוגיה שלה לפגר אחרי זו של ארה"ב ואף של גרמניה. באביב 1926 פרצה שביתה כללית של כורי הפחם שנמשכה חודשים רבים. לשביתה זו היתה השפעה על גידול במספר המובטלים ולהחמרת הבעייה הכלכלית שכן, המדינות פנו לשווקים אחרים, כי בריטניה לא סיפקה את הסחורה, בעיקר פחם, כך מצאה עצמה בריטניה סוגרת מכרות, מספנות, משביתה אוניות ונכנסת לדרדור נוסף של המצב הכלכלי, מה שגרם בסופו של דבר לנפילת הממשלה השמרנית ולעליית ממשלה חדשה של מפלגת הלייבור. לאורך כל שנות ה-20 וה-30 נאלצו ממשלות בריטניה להתמודד עם הקשיים הכלכליים המתמשכים.
| |
| #'''בתחום החברתי''' - בשנת 1918 התקבל בבריטניה חוק שנקרא "חוק יצוג העם". על-פי חוק זה הבחירות תהיינה כלליות. זכות הבחירה ניתנה לגברים מעל גיל 21 ולנשים מעל גיל 30, וכך נוספו מיליוני אזרחים בבריטניה לציבור בעלי זכות הבחירה. בשנת 1928 הורד גיל הבחירה לנשים והושווה לגיל הגברים.
| |
| #'''בתחום הפוליטי''' - בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ירד כוחה של המפלגה הליברלית בבריטניה ועלה כוחה של מפלגת הלייבור (העבודה) ככוח פוליטי מול המפלגה השמרנית. מפלגת הלייבור שמה לה למטרה לטפל בבעיות של מעמד הפועלים והעובדים בבריטניה. בבחירות של 1923 זכה הלייבור ל-191 מושבים בפרלמנט ויחד עם הליברלים הקים ממשלת קואליציה בראשותו של ראמזי מקדונלד. ממשלה זו הגדילה את שיעור התמיכה למובטלים, עודדה פעולות בנייה והבטיחה שכר מינימום לפועלים חקלאים. בתחום מדיניות החוץ הכירה ממשלת הלייבור בברית המועצות וחדשה עמה את היחסים הדיפלומטים. בעקבות צעד זה חדלו הליברלים לתמוך בממשלה וכך היתה תקופת כהונתה קצרה מאד. באוקטובר 1924 שוב נבחרו השמרנים. הלייבור חזר לשלטון ב-1929 ונתמך על-ידי הליברלים. ממשלה זו נפלה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ואת מקומה תפסו השמרנים שהחזיקו בשלטון עד 1945.
| |
| #*'''שינוי במבנה האימפריה הבריטית''' - לאחר המלחמה השתנה יחס השליטה בין בריטניה לבין מושבותיה (הדומיניונים) באימפריה. המושבות הבריטיות ביקשו לאחר המלחמה להיות מדינות עצמאיות וכשנוסד חבר הלאומים הם ביקשו יצוג עצמאי בנפרד מבריטניה. בשנת 1926 נקבע חוק שנקרא "התקנון של וסטמינסטר" על-פיו בריטניה והמושבות יהיו שוות במעמדן. המושבות תהיינה קהילות אוטונומיות בתוך האימפריה. כך למעשה חדלה להתקיים האימפריה הבריטית ובמקומה נוצר איגוד חופשי של מדינות שמאוחדות בזיקתן לכתר - איגוד זה נקרא מאז "חבר העמים הבריטי".
| |
|
| |
|
| |
| למרות בעיותיהן הכלכליות של בריטניה וצרפת ותחושת אי- נחת בציבור מן השלטון, שרד המשטר הדמוקרטי בשתי ארצות אלו ואף יצא מן המשברים מחוזק.
| |
|
| |
|
| ==הקשיים של המדינות הדמוקרטיות החדשות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה== | | ==הקשיים של המדינות הדמוקרטיות החדשות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה== |