מאפייני הקפיטליזם
מאפייני הקפיטליזם האמריקאי
עד מחצית המאה ה19 היתה החברה האמריקאית חקלאית בעיקרה, אף החל מאמצע המאה ה19 הפכה החברה למתועשת יותר והמהפכה התעשייתית מאירופה חדרה לתחומי ארה"ב, רוב האוכלוסיה החלה עוברת לערים הגדולות ונוטשת את החוות בדרום ומספקת כח עבודה אדיר לכלכלה האמריקנית. המהפכה התעשייתית הביאה לשינויים רבים בהם:
- שינויים דמוגרפיים: במהלך השנים 1840-1860 הכפילה אוכלוסיית ארה"ב את עצמה ומרבית האוכלוסיה עברה לגור בערים הגדולות.
- שינויים בהגדרת היזם האמריקאי: היזם האמריקאי הטיפוסי הופך מחקלאי,קאובוי,בעל מלאכה או צייד לאיש עסקים עירוני. איש העסקים המצליח הופך למודל לחיקוי.
התפתחויות אלה היו פתיחה להתקדמות המסחררת שחלה ביובל השנים הבאות בין מלחמת האזרחים לבין מלה"ע העולם הII
1. משקלה היחסי של החקלאות נמצא במגמת ירידה ובתחום התעשיה עולה חלקן של התעשיות הכבדות,וענפי הברזל, פלדה ,נפט, פחם הופכים לענפי מפתח בתעשיה האמריקנית.
2. מערכת תחבורה מסועפת ובמיוחד רשת צפופה של רכבות נפרשת על כל חלקי הארץ ומחברת מזרח עם מערב, כך הופכת בפועל היבשת הצפונית למדינה אחת, ונוצר שוק לאומי ענק למוצריה של התעשיה המתפתחת.
3.התעשיה נבנית על שיכלולים טכנולוגים מהמשוכללים ביותר, היא בוררת את הטכנולוגיות המתאימות מאוצר נסיונן של האירופאיות ומוסיפה עליהן המצאות ושכלולים משלה.
4. לא פחות משדאגה לשכלולים טכנולוגיים, שקדה התעשיה על שיפורים בארגון ושיווק. הייצור בסדרות גדולות של מוצרים זהים וטכנולוגיה של חלקי חילוף סטנדרטיים תופסים תאוצה, ומאפשרים יצור המוני בעלויות זולות והרחבה של קהל הצרכנים, ועיקרון שיטת הסרט הנע נהיה לסמל ליעילותה של התעשיה האמריקנית.
5. "היתרונות לגודל", התעשיה מגלה את יתרון המפעל הגדול לעומת המפעל הקטן, שיכול לרכוש ציוד משוכלל ולחסוך בהוצאות, לעמוד בתחרות עם מפעלים יריבים ואף להוציאם מכלל תחרות ע"י הורדה זמנית של מחירים, יש לו "נשימה ארוכה" לעמוד בעתות שפל. כך צומחים העסקים הגדולים והופכים לסימן היכר מובהק של ארה"ב.
6. ע"מ להפוך עסק קטן לגדול, נדרש לגייס הון דרך חברות המניות CORPORATIONS ומסחר בבורסה.
7. בסוך המאה ה19 מתגלה מגמה נוספת : איחוד ומיזוג חברות שונות ע"מ לצמצם את התחרות ולהגביר את השליטה במונופוליסטית בשווקים. תאגידי ענק בשם טראסטים TRUSTS נוצרו ואלה מצליחים לחסל את מתחריהם ולרכז בידיהם כח כלכלי ופוליטי עצום. במהלך המהפכה התעשייתית בארה"ב צמחו מספר בעלי חברות ענק שכונו "הברונים השודדים", אותם הברונים היו מנהלי החברות הגדולות הגדולות ביותר במשק האמריקאי ושלטו במרבית ענפי המסחר בארה"ב. אותן החברות היו מונופלי ענק שדאגו בעצמן לייצור,הובלת ומכירת מוצריהן וחומרי הגלם! מצב זה גרם לכך שמכירי מוצריהם היו נמוכים מאוד, לעיתים נמוכי מדי כך שהם גרמו למתחריהם הקטנים יותר לפשוט את הרגל בעקבות חוסר היכולת להתחרות בהם.
הממשל ודעת הקהל תמכו בעקרון הLAISSEZ FAIRE ולהאמין בברכה של משחק כוחות חופשי בשוק, כלומר: זו השקפת עולם ליברלית המבקשת לצמצם את תפקידי המדינה והתערבותה בחיי הכלכלה והיחסים החברתיים.
נוכח הסכנה, שעלייתם של תאגידים גדולים תשים ץ לאופי התחרותי של השוקותביא לדחיקת רגליהם של יזמים פרטיים , החלו להישמע דרישות ליזמות ממשלתיות להצרת צעדיהם של הטרסטים . ברוח זו נחקקו "החוק להסדרת הסחר הבין מדינתי" ו"חוק שרמן נגד הטרסטים".
הנשיא ווילסון אמר כי התעשיה איננה חופשית כפי שהייתה בעבר, בעל ההון הקטן נתקל בקשיים כשהוא מנסה להיכנס לעסקים ואינו מסוגל להתחרות עם המפעלים הגדולים.חוקי הארץ מאפשרים לחזקים לשבור את החלשים והראשונים שולטים בכל החיים הכלכליים.אדם שמנסה להיכנס לתחרות בענף כלשהו ככל הנראה יאלץ להיפלט החוצה או למכור את עסקיו ולהתמזג עם החברות הגדולות... התאגידים בעיני ההמונים סימלו סוג חדש של עבדות, בעלי ההון מרוחקים ומרויחים הון תועפות בעוד שהפועלים מריחים גרושים ואין מי שיגן עליהם.
הרצון של בעלי החברות להגדיל את רווחיהם ככל האפשר ולמנוע תחרות שתפגע בהם, פעלו פעמים רבות בדרכים לא כשרות או חוקיות, כך רווחה התופעה של "קניית" מחוקקים ושופטים שעזרו לקדם את רצונות בעלי החברות הגדולות(פלוטוקרטיה - שלטון ההון, בעלי החברות דאגו שבקונגרס יועברו חקיקות שמקדמות את מטרותיהם ולא של מרבית הציבור האמריקאי). התפיסה שהעניקה לגיטימציה לתופעות אלו היא ה"דרוויניזם חברתי", ע"פ תפיסה זו מדובר במצב הטבעי שבו החזק "טורף" את החלש ולכן זוהי זכותם של העשירים לדרוס את האדם הקטן.
התנועה הפרוגרסיבית ותיקוניה
לקראת סוף המאה ה19 החלו תנועות מחאה נגד התופעות של הקפיטליזם הקיצוני. התנועה הפרוגרסיבית צמחה בסוף המאה ה19, תקופה של שפע רב בחברה האמריקאית. התנועה התבססה על שפע של רעיונות אינטלקטואליים וליברליים של סופרים ועיתונאים ששאפו לתקן את התחלואות של הקפיטליזם והאינדיבדואליזם הקיצוניים שהבאי להשחתת המידות של הדמוקרטיה האמריקאית. הוגי דעות אלו כונו "זורקי הבוץ" או "גורפי האשפה" כי הם "קלקלו את החגיגה" של עשירי ארה"ב וחשפו את המכוער שבתקופה.
מטרות התנועה הפרוגרסיבית
- בתחום הכלכלי - ריסון התאגידים הגדולים.
- בתחום החברתי -
- הגנה על ההמון מפני ניצול התאגידים.
- השלטת מערכת יחסים הגונה בין העובדים למעסיקים.
- תיקון מוסרי של החברה - פעלה לטובת חוק האוסר מכירת משקאות אלכוהוליים.
- בתחום הפוליטי -
- מאבק בהשפעה המופרזת של בעלי הההון.
- מאבק בשחיתות.
רעיונות התנועה זכו להצלחה בימי תקופת כהונתם של תאודור רוזוולט(1909-1901) ווודרו ווליסון(1921-1913):
| תיקונים במישור הפדראלי | תיקונים במישור המקומי |
| 1887 - החוק להסדרת הסחר בין המדינות.
צעד זה נועד למנוע השתלטות של חברות גדולות על תחום התובלה הבין יבשתית. |
1900 - הכרה של המדינות בזכות הפועלים להתאגד ולדרוש תנאי עבודה. |
| 1890 - חוק שרמן נגד התאגידים.
חוק זה אסר התאגדות שעלולה ליצור מונופול. חוק זה לא תמיד מומש מכיוון שעורכי הדין של החברות מצאו דרכים לעוקפו או להקטין את השפעתו.
|
תיקונים שבוצעו בתקופת נשיאותו של תאודור רוזוולט:
| 1902-הנשיא נטל על עצמו את התפקיד כבורר בסכסוך עבודה של פועלי מכרות בפנסילבניה. | 1906 - 1901 - מדינת וויסקונסין בשנים אלה הופכת לחלוצה בתחום החקיקה הפרוגרסיבית, המושל החל נלחם בשחיתות ופעל לדמוקרטיזציה של המדינה בכל תחומי החיים. |
| 1903 - הקמת המשרד למסחר ועבודה. משרד זה היה אחאי לקידום רווחת העובדים. | 1909 - ברוב המדינות מונהג ביטוח במקרה של תאונת עבודה. |
תיקונים במישור הפדראלי בתקופתו של וודרו ווילסון:
1913 - התיקון ה16 לחוקה, הנהגת מס פדראלי ע"פ מדרגות מס(מס פרוגרסיבי).
1919 - התיקון ה18 לחוקה, "חוק היובש".
1920 - התיקון ה19 לחוקה, הענקת זכות הצבעה לנשים.
כמו כן בתקופת של ווילסון נחקקו חוקים כנגד עבודת ילדים וכן חוקים שמגנים על תנאי העבודה של הפועלים.
קישורים נוספים:
סיכום על הנושא (בחסות איתמר לוי ורן בן שמואל)