השיר

כּאֵבִי רַב וּמַכָתִי אֲנוּשָה / וְכחִי סָר וְעַצְמוּתִי חֲלוּשָה,

וְאֵין מִבְרָח וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִי, / וְאֵין מָקוֹם תְהִי לִי בוֹ נְפִישׁה.

שְלשָה אֻסְפוּ עָלַי לְכַלוֹת / שְאֵר גּוּפִי וְרוּחִי הָעֲנוּשָה:

גְדל עָוֹן וְרב מַכְאוֹב וּפֵרוּד- / וּמִי יוּכַל עֲמד לִפְנֵי שְלשָה?

הֲיָם אָנִי וְאִם תַנִין, אֱלהַי, / וְכִי בַרְזֵל עֲצָמַי אוֹ נְחוּשָה?

אֲשֶר כל עֵת יְסֻבּוּנִי תְלָאוֹת, / כְאִלוּ הֵם מְסוּרִים לִי יְרֻשָה,

וְתִדְרשׁ לַעֲוֹנִי רַק, כְאִלּוּ / לְךָ אֵין עַל בְנֵי אָדָם דְרִישָה!

רְאֵה נָא בַעֲמַל עַבְדָךְ וְעָנְיוֹ / וְכִי נַפְשׁוֹ כְמוֹ דָאָה יְקוּשָה –

וְאֶהְיֶה לָךְ לְעוֹלָמִים לְעֶבֶד / וְלא אֶשְאַל עֲדֵי נֶצַח חֲפִישָה.

שיר תלונה. המשורר סובל מייסורי הגוף והנפש, והוא לא עומד בהם. הוא מתחנן לאלוהים שיחלץ אותו מייסוריו.

בית 1: הכאב של המשורר רב והמחלה שלו חסרת מרפא. הכוח שלו אזל ועצמותיו נחלשו.
בית 2: אין לנפש שלו לאן לברוח, אין מקום בו היא יכול להיות (נפישה).
בתים 3-4: שלושה גורמים נאספו כדי להשמיד את גופו ורוחו שנענשו-
- עוונות הגורמים לייסורים נפשיים.
- רב מכאוב- כאבים גופניים.
- פרוד- ניכור מהסביבה.

מי יוכל להחזיק מעמד מול שלושה גורמים?

בית 5: האם אני הים או תנין? האם העצמות שלי עשויות ברזל או נחושת?- המשורר שואל האם הוא כל כך חזק שהוא יוכל לעמוד בכאב. המשורר משווה את עצמו לאיוב- גם הוא חולה וחושב שאלוהים מעמיד אותו במצב לא הוגן.

המילה אלוהי מחלקת את השיר לשני חלקים (כל אחד מכיל 9 צלעות): עד אליה מדבר המשורר על הכאב שלו, ואחריה הוא פונה לאלוהים בתחינה לחילוץ מהם.

בית 6: הצרות האלה מקיפות אותי כל הזמן, כאילו הוא קיבל אותם בירושה.
בית 7: אתה מחפש רק את החטאים שלי, כאילו אין לך דרישות מאחרים.
בית 8: מבקש מאלוהים שישים לב לסבלו ולמצוקתו, ושנפשו ממולכדת.
בית 9: הוא אומר שאם אלוהים יעזור לו, הוא יוותר על החופש של נפשו ויהיה לו עבד לעולמים. למרות תלונות רשב"ג, השיר מסתיים בבקשה.