ירח / נתן אלתרמן
גַּם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת.
שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר
זָרִים וּמְבֻצָּרִים.
בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת
עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצִּרְצָרִים.
וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶּרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ
וְהַיָּרֵחַ
עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ
אִתָּהּ אוֹמֵר- אֵלִי, הַעוֹד יֶשְׁנָם כָּל אֵלֶּה?
הַעוֹד מֻתָּר בְּלַחַשׁ בִּשְׁלוֹמָם לִדְרֹשׁ?
מֵאַגְמֵיהֶם הַמַּיִם נִבָּטִים אֵלֵינוּ.
שׁוֹקֵט הָעֵץ
בְּאֹדֶם עֲגִילִים.
לָעַד לֹא תֵעָקֵר מִמֶּנִּי, אֱלֹהֵינוּ,
תּוּגַת צַעֲצוּעֶיךָ הַגְּדוֹלִים.
השיר ירח של נתן אלתרמן מתאר הסתכלות של הדובר במראות טבע בסייסים: ציפור, שמיים, לילה, ירח, עץ, אגם, ברוש. וההתבוננות בהם יוצרת אצלו תחושה של רגע של הולדת כלומר הבנה מחודשת, התרגשות ראשונית.
- הרגע הבנאלי, ההתבוננות בטבע, לפעמים גורמת לנו לתחושה של רגע ייחודי- חד פעמי.
- השיר פונה אל הקורא או למתבונני הטבע ומבקש ממנו להסתכל על הדברים המוכרים בצורה בלתי שיגרתית וככה לזכות בחוויה מיוחדת של קשר מיוחד בין האדם לטבע.
בית ראשון
"גם למראה נושן יש רגע של הולדת"-המילה גם פותחת את השיר , זהו ביטוי להמשכיות , רצף. הכרזה על רעיון.
המילה נושן יכולה להתפרש במובן של עתיק ושל מוכר- יש אפשרות לרגע של הולדת.
- הרגע של הולדת תלויה בצורת ההתבוננות ורק אז יזכה לחוויה החד פעמית הזו.
"שמיים בלי ציפור, זרים ומבוצרים"- חלק מתיאור העיר שמתוארת בהמשך הבית. אווירה של חסר, עיר חסרת חיים. הזרים ומבוצרים הוא שדה סמנטי של קרב , מלחמה. העיר כמו שדה קרב, מבוצרת.
"בלילה הסהור"- מלשון סהר- ירח, העיר שהירח עומד מעליה היא עיר ששקועה בקולות בכי של צרצרים ( "עיר טבולה בבכי הצרצרים") מטפורה לעיר חסרת כל, מטפורה לקולות הבכי הטורדניות, מסמל את הבכי של בני האדם המיוסרים. עיר מנוכרת שלבני האדם אין אפילו מקום בה (כי הם לא מוזכרים). העיר מתוארת בתוך לילה סהרורי, בית סוהר.
- התיאור של העיר בא להמחיש תיאור קשה של עיר מנוכרת, אך למרות זאת הוא מבקש מהקורא לנסות לראות את הדברים באור אחר.