הקשר בין תחילת ההשמדה למלחמה בברית המועצות

עם פלישתו של צבא גרמניה לברה"מ צעדו בעקבות הכוחות הלוחמים יחידות אינזצגרופן. על יחידות אלה הוטל לאתר משתפי פעולה בשטחים הכבושים וכן יסודות אזרחיים הנחשבים לאויבי המשטר הנאצי - ולהוציאם להורג. מטבע הדברים התייחסה הוראה זו אל היהודים. האינזצגרופן פעלו נגד היהודים בשיטות של הרג ורצח המוני. ברציחות ההמוניות השתתפו לצד האינזצגרופן גם משתפי פעולה אוקראינים, רומנים, ליטאים, לטבים, אסטונים ועוד. עם השתלטותה של גרמניה על שטחי ברה"מ, נלכדו תחת השלטון הגרמני יותר משני מיליון וחצי יהודים, מתוך כחמישה מליון היהודים שחיו בברה"מ באותה תקופה. מאות אלפי יהודים הצליחו להמלט אל עומק השטח הרוסי שלא נכבש. האינזצגרופן, שצעדו כאמור בעקבות הצבא הלוחם, אתרו את היהודים בעזרת משתפי הפעולה. הם טבחו את היהודים בעשרות יישובים, ערים, ערי שדה וכפרים. עשרות אלפי יהודים בקהילות וילנה, קובנה, ריגה, ביאליסטוק, וכן בערי השדה הקטנות, אותרו והוצאו להורג אל תוך בורות ירי שבמקרים רבים נצטוו לחפור בעצמם. חוסלו קהילות יהודיות שלמות בערי השדה ובכפרים. רבים אחרים נלכדו ונשלחו לגטאות לקראת העברתם למחנות ההשמדה, או שנלקחו לעבודות כפייה ומתו עקב העבודה הקשה ותנאי הרעב.

הצעדים שנקטו הנאצים כלפי היהודים עם כיבוש שטחי ברה"מ מלמדים על רציחות שיטתיות, מתוכננות מראש, של מאות אלפי יהודים. מדובר בתכנון מדוקדק שנעשה עוד בטרם כניסתו של הצבא הגרמני לברה"מ. השיטתיות שבאיתור היהודים, באיסופם וברציחתם מלמדת על "השמדה שיטתית" - שהיא הבסיס של "הפתרון הסופי".