הקונצ'רטו בבארוק

הקונצ'רטו הוא יצירה לסולן (או קבוצת סולנים) ותזמורת - אפשר לכנותו "תחרות בין שני כוחות לא שווים". הקונצ'רטו נועד להצגתם של נגנים וירטואוזים, בדומה לאריה באופרה.

המילה קונצ'רטו מגיעה מהמילה הלטינית cobcertare שמשמעותה להתווכח (באיטלקית לעומת זאת המשמעות היא להסכים), אך המשמעות עדיין ברורה - דיאלוג בין שתי דמויות.

הקונצ'רטו התפתח רק בבארוק המאוחר (סוף המאה ה17) והמלחין הראשון הכתב מוסיקה בסגנון החדש היה המלחין האיטלקי ארקנג'לו קורלי (1653-1714) המבנה הסטנדרטי שהתבסס לקונצ'רטו הוא מבנה של 3 פרקים.

הראשון מהיר, השני איטי והשלישי שוב מהיר.

קונצ'רטו גרוסו

קונצ'רטו המיועד לקבוצה של כלים סולניים אל מול התזמורת.
הסולנים נקראים קונצ'רטינו ואילו התזמורת נקראת ריפינו.
הסולנים מנגנים קטעים סולניים וגם מצטרפים לתזמורת בקטעי הטוטי.

קונצ'רטו סולו

קונצ'רטו המיועד לנגן סולן והרכב תזמורתי מלווה.
בדומה לאריות באופרה, לנגן תינתן הזדמנות לקראת סוף היצירה לאלתר לבד בלי התזמורת. קטע זה נקרא קדנצה. כיום רוב הנגנים אינם מאלתרים את הקדנצות כי אם מנגנים קדנצות שנכתבו מראש על ידם או ע"י נגן\מלחין מהעבר.
כמו באריה גם בקונצ'רטו ירבו להשתמש בריטורנלו תזמורתי אשר יפתח את פרקי הקונצ'רטו ולרוב יתחום בין קטעי הסולו השונים של הנגן