העת העתיקה

אומנות פרהיסטורית

הפרהיסטוריה היא התקופה הקדומה ביותר בתלדות האנושות אשר קדמה להמצאת הכתב. כל הידיעות על תקופה זו הן מ-ממצאים ארכיאולוגיים בלבד. את הפרהיסטוריה מונים מהופעת ההומוספיאנס בערך 100,000 או 200,000 לפנה"ס. אחרים מתחילים למנות אותה מהופעת הכלים( בערךלפני 2.5 מיליון שנה). יש המונים אותה מהופעת האדם הזקוף (הומו ארקטוס) בערך לפני 1.5 מיליון שנה. התקופה הפרהיסטורית נמשכת עד להופעת הכתב בשומר.

התרבויות שבהן נוצרה האמנות לראשונה הן תרבויות לא מפותחות של ליקוט מזון וציד, שאנשיהן ידעו להתקין להם כלי עבודה וכלי נשק עשויים אבן, עץ או עצם. האדם הקדמון היה נווד ואמצעי מזונו היחידי היה ציד. השבטים הנודדים חיו מציד והם האמינו שטקסי פולחן יעזרו להם להצליח בציד.

אמנות האדם הקדמון מכונה אמנות פרהיסטורית וזמנה מוערך בין 10,000 ל-30,000 שנים לפני הספירה. מערות האדם הקדמון נתגלו במקרה לפני כ-150 שנה.נמצאו מערות ובהן שרידים של האדם הקדמון במקומות שונים בעולם: ברחבי אירופה ישנן מערות ובהן ציורי האדם הקדמון, נמצו שרידי ארכיטקטורה – מנהירים ודולמנים. ישנן מערות גם בארץ ישראל ובאפריקה. המערות החשובות הן לסקו בדרום צרפת ואלטמירה בדרום ספרד.

אמנות האדם הקדמון היא אמנות מגויסת.. האמנות היא אמנות פולחנית ונעשתה מתוך אמונה מאגית. האמנות הפרהיסטורית היא אומנות פונקציונאלית – אומנות למען מטרה ברורה ומדויקת. הפולחן והמאגיה הם שני המניעים הנמצאים מאחורי האמנות הפרהיסטורית.

ציור פרהיסטורי

ציורי הפרהיסטוריה נקראו ציורי מערות. הציורים צוירו על קירות המערה במעבה האדמה מה שמרמז שמטרתם לא הייתה לקישוט. הדעה הרווחת היא שהציורים צוירו לקראת צאתם לציד כיוון שהציורים מתארים חיות בר אותם רצו לצוד. האדם הקדמון האמין אמונה מאגית בכוחם של הציורים האלה להשפיע על המציאות, כלומר, יכולת הציורים להשפיע על הצלחה בציד או על ריבוי הולדת חיות. לפני היציאה לציד היה טקס פולחן וציורי המערות היו חלק ממנו.לאחר ההצלחה בציד אבדו הציורים מערכם המאגיוהיה צורך לציר על גבם ציורים חדשים על מנת שהציד הבא גם הוא יהיה מוצלח. השערה זו מסבירה את התופעה שהציורים צוירו זה על גבי זה. ציורי המערות היו יותר רישומיים. הצבעים בהם השתמשו היו צבעי אדמה ולכן הם נשתמרו עד היום.סיבה נוספת להשתמרות הציורים היא שהם נתגלו זמן רב לאחר יצירתם. הפרטים והדקויות בציורי האדם הקדמון אינם חשובים כמו הצגת החיה באופן אמיתי ומשכנע ככל האפשר. החיות היו מצוירות באופן ריאליסטי בעוד שהאנשים צוירו באופן לא ריאליסטי. למרות שמות האדם הייתה סכמתית, דמות החיה הייתה אמיתית . היה מאוד חשוב בגלל האפקט המאגי. פני הקיר הטבעיים שומשו בתוך הציורים החיות המצוירות הן חיות בר של אותה תקופה, לדוגמה ביזונים, חזירי בר ואיילות.

פיסול פרהיסטורי

ישנם מעט מאוד פסלים מהתקופה הפרהיסטורית. הפסלונים קטנים מאוד ונוצרו מחומרים שונים: חלוקי נחל, בוץ, גרניט ואף עצמות. הפסלונים שיצר האדם הקדמון נעשו אף הם מתוך אמונה מאגית. היו אלה פסלוני נשים (אלות פיריון) אשר מכונים "פסלי ונוס" בהם הוגדלו והודגשו האברים הנשיים לדוגמת החזה, הבטן והירכיים.הפסלון טופל באופן כללי בלבד ללא התייחסות יתרה לאברי בגוף האחרים כגון הראש, הידיים והרגליים. ההדגשה בפסלון היא על אברי הרבייה היא כיוון שתפקיד האישה ויעודה, על פי האמונה הפרהיסטורית, הוא ללדת ילדים. כיוון שהאברים האחרים אינם חיוניים אינם חיוניים למטרה זאת אין האדם הקדמון טורח לתארם.לפי אמנותו האגית של האדם הקדמון פסלים אלה יגרמו להגברת הפוריות. אחד הפסלוני המפורסמים ביותר שנשתמרו הוא "ונוס מוילנדורף"העשוי אבן גיר ונמצא במוזיאון לתולדות האומנות בוינה.

אדריכלות פרהיסטורית

אדם הקדמון היה נווד ולכן אין הרבה ממצאי אדריכלות. ייתכן שנבנו מבנים זמניים כמו סככות אך הם לא השתמרו. האדריכלות הפרהיסטורית מסתכמת בבנייה באבן למטרות פולחן . ישנם שני ממצאיים אדריכליים מתקופת הפרהיסטוריה: דולמן ומנהיר. דולמן דולמן הינו מבנה הבנוי מאבנים גדולות הערוכות במבנה – לעיתים מבנה פשוט של שתי אבנים מאונכות ועליהן מונחת אבן ראשה מאוזנת , ולעיתים מבנים מורכבים בהרבה. במקור הדולמנים היו מכוסים באבנים נוספות ובאדמה ושימשו כבתי קבורה. עם מעבר השנים נותרו רק המבנים המגליתיים(מבנים הבנויים מאבנים גדולות). בעולם מצויים אלפי דולמנים ובמיוחד בארצות צפון אירופה לדוגמת גרמניה, הולנד ואירלנד. הדוגמה המפורסמת ביותר לדולמנים הוא הסטונהנג' באנגליה. מנהיר מנהיר הוא מגלית(אבן גדולה) גדול וניצב ממקור אירופאי פרהיסטורי. צורתו ל המנהיר היא לרוב מלבנית כשקצהו העליון מחודד בצורה גסה. למנהיר צורה פאלית, לכן חוקרים רבים מתייחסים אליו כמייצג את דמות הזכר. המנהיר הגדול ביותר כיום בלוקמריקה בברטוניה(צפון צרפת), והוא נקרא "המנהיר השבור הגדול". גובהו היה בעבר 20 מטר וכיום הוא מפרק ל-4 שברים. משקלם הכולל ש השברים הוא 330 טון והמנהיר- כשהיה שלם- נחשבלעצם הכבד ביותר שהועבר על ידי אדם ללא מכונות. באזורים אחרים הושחתו המנהירים בשיטתיות על ידי הנוצרים – בגרמניה שהייתה בעבר שופעת מנהירים קיים היום אחד בלבד. בקארנק בברטוניה קיים מערך מנהירים של למעלה מ-3000 פרטים המסודרים בשורות ב-3 קבוצות. כיום, אין ידע אודות ההקשר התרבותי בו נוצרו המנהירים.

אמצעים אומנותיים בציורי המערות

קו

הוא האמצעי הבולט ביותר בציורי המערות. רוב ציורי החיות נעשו בעיקר בקו או רק בקו. הקו הוא מאוג אורגני (ההפך מגאומטרי) – קו מתפתל המשנה את עוביו לצורך הצללה ולתחושת עומק.

אור וצל

הקו מתפקד כאור וצל – היכן שהקו עבה יותר הוא יותר צל. כך גם עם הצבע – היכן שהצבע כהה יותר זהו הצל ולהפך – היכן שהקו דק יותר או נעלם לגמרי זהו אור.

תנועה

החיות צוירו בתנועה – אלכסונים.

צבע

הצבעים היו צבעים חמים כיוון שהם היו צבעי אדמה. הפלטה הצבעונית היתה מאוד מצומצמת.

דרכי ביטוי

נטורליסטי הציורים היו טבעיים – תאורי טבע.

סכמטיות

ציור המתאר בצורה תבניתית וכללית את המאפיינים העיקריים, ללא פרטים מיותרים ו/או ספציפיים.