גיאוגרפיה
אזור השרון
אזור השרון – יצחק גורן
1) אזור השרון מאופיין בארבעה פרמטרים פיזיים עיקריים:מבנה פיסי, צורות התיישבות, אקלים, ותחבורה. המבנה הפיסי של השרון נמצא במישור החוף המרכזי. גבולותיו: הר הכרמל ונחל תנינים בצפון, נחל ירקון בדרום, הרי שומרון במזרח. אורכו מגיע ל-50 ק"מ, שטחו ל-710 קמ"ר. אזור השרון מתחלק ל-3 רצועות אורך והם: במערב – שלושה רכסי כורכר מקבילים בכיוון צפון-דרום ומקבילים אל החוף. בין הרכסים ישנם עמקים, בהם עוברים הכבישים ומסילת הברזל, בחלק מן העמקים היו בעבר ביצות. במרכז – גבעות חול אדום (חמרה) המגיעות לגובה 50-90 מ'. החול גרם לסתימת הנחלים והטייתם, חסימת המעבר של הנחלים לים והניקוז הגרוע של המקומות הנמוכים יצרו ביצות. במזרח – הרצועה במזרח קרויה בשם "המרזבה" (או מישור פנימי), יש בה קרקעות סחף פוריות שמקורן מהרי השומרון. השרון מאופיין בקרקעת חמרה, שהיא קרקע חקלאית טובה (לפרי הדר), ואדמות סחף שיצרו ביצות.
צורת ההתיישבות הבולטת בשרון הן מועצות אזוריות,מועצות מקומיות וכמובן ערים. ישנם סך הכול ארבע מועצות אזוריות, שנים עשר ערים ומספר רב של מועצות מקומיות. ארבעת המועצות המקומיות בשרון הן: מועצה אזורית עמק חפר, מועצה אזורית לב השרון, חוף השרון ודרום השרון. כמו כן השרון כולל את הערים: נתניה חדרה, רעננה,כפר סבא, הוד השרון, רמת השרון, הרצלייה, פתח תקווה, ראש העין, טייבה,טירה קלנסווה. בנוסף ישנם המועצות המקומיות כגון: אבן יהודה, כפר קאסם, כפר יונה, פרדסיה, קדימה-צורן, רמות השבים, תל מונד, וכפר שמריהו.
האקלים באזור השרון הוא ים-תיכוני (סובטרופי). טמפרטורות ממוזגות (קירבה לים), היעדר קרה (כמעט לחלוטין). כמות המשקעים ממוצעת הן בין 400 מ"מ ל- 600 מ"מ בממוצע רב שנתי. מקורות המים – אקויפר החוף (מי תהום)- אופק מי תהום גבוה, אם זאת השרון אינו עשיר במקורות מים.
התחבורה. לשרון יש חשיבות רבה בתחבורה הארצית. בזמנים אלה מסתיימת בנית כביש 6, הנקרא גם כביש חוצה ישראל שנחשב לכביש אורך הגדול בארץ. לכביש יש 12 מחלפים שביניהם 7 נמצאים באזור השרון והם: מחלף עירון, מחלף בקה/ג'ת, מחלף ניצני עוז, מחלף אייל, מחלף חורשים והגדול מכולן מחלף קסם. כמו כן, באזור עובר כביש מספר 2 (כביש החוף), וכביש אורך מקביל אליו כביש 4 (הכביש הישן)
2) בתוצאה מהמאפיינים הללו, אזור השרון עבר שיונים כלכלים והתיישבותיים. רבים מן היישובים בשרון היו מושבות: הרצלייה, חדרה, רעננה, נתניה, כפר-סבא, קדימה, אבן יהודה. המושבות עברו תהליך של עיור בזכות התחבורה שהתפתחה באזור, האוכלוסייה ביישובים חקלאיים עברה לתעסוקות עירוניות. הקיבוצים והמושבות עברו גם הם שינויים בעיקר בתחום התעסוקה, בזכות הטכנולוגיה הצטמצם מס' החקלאים הנדרש ולכן חיפשו מקורות תעסוקה חלופיים: תעשייה ותיירות. כל הקיבוצים הקימו מפעלי תיירות ומסחר: געש, שפיים וכו'. מפעלי תעשייה רבים הוקמו בקיבוצים. דוגמאות: שדות ים- בניין, רהיטים. רמת הכובש- פלסטיק וגומי. עינת- מזון. אייל- מוצרי חשמל, אופטיקה. גן שמואל- מזון, משתלות. שפיים- פלסטיק וגומי, כימיקלים.
עקב ריבוי האוכלוסייה והתפתחותה של התעשייה באזור תהליך העיור התחזק, הערים גדלו והתרחבו על חשבון שטחים חקלאיים. קרקעות חקלאיות הוסבו לבינוי (ענף ההדרים נדד דרומה לנגב הצפוני).
מכאן: השרון מגוון מאוד כיום מבחינת צורות היישוב ואופיים. לצד היישובים החקלאיים, העוסקים במשק מעורב (מטעים, רפת, לול), קיימים כפרים ערביים גדולים במזרח של השרון (טייבה, קלנסווה, טירה), בצד מושבות חקלאיות שהפכו ליישובים עירוניים – הוד-השרון, כפר-סבא, רעננה. קיימות ערי תעשייה כגון: פתח-תקווה, נתניה וכן ערי קיט כגון הרצליה ונתניה.