צנח לו זלזל

גרסה מ־09:38, 6 בנובמבר 2005 מאת Inglor (שיחה | תרומות) (סיכום משיעור ספרות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

צנח לו זלזל\ חיים נחמן ביאליק

(איני ערב לכשירות הסיכום, זה סיכום שיעור שנעשה בזמן השיעור)

הזלזל הינו מטאפורה, כמו אני.

מטאפורות.

זלזל - ענף קטנטן, יוצאים ממנו עלים. דק ושברירי.

שתי השורות הראשונות – דימוי, אני לא זלזל, אבל כמו הוא ככה אני. זקנה נפשית.

אני כמו הזלזל, הפרי נשל, עברי ותהילתי כבר מאחורי ועכשיו אני נח לי ללא מטרה. הדובר מדבר על חייו אשר כבר חדלו מעשייה ומיופיים הרב שלו זכה בעבר. כעת הוא בודד.

שימוש במבנה קבוע של השיר של

משפט שלם על הזלזל התייחסות עליי משפט שלם על הזלזל התייחסות עליי

4

מחזוריות פסימית (של) חיי האדם, כמו המחזוריות של העץ. משווה את התהליך אשר הוא עובר לתהליכי הטבע.

מהמצב האפטי של הבית הראשון למצב קטסטרופאלי שנבנה במהלך השיר. בדידות שנבנית במהלך השיר, הדובר עובר תהליך אישי ואפל.

התנתקות ממשהו (מהשורשים) ,

אפשר להשוות לעזיבת בית המדרש אצל ביאליק, ביאליק עזב את בית המדרש לחיים החילוניים. חוויה אשר הייתה קורעת בשביל ביאליק אשר עזב מתוך אובדן אמונה.

ביאליק לא כתב שיר לאחר שיר זה במשך 6 שנים.

להתעסק בתהליך שהדובר עובר בשיר

ביאליק בוחר לא לפרש את הדימוי בשיר ישירות כך שניתן לקבוע ישירות את משמעות השיר, לא ניתן לקבוע בבטחה את משמעות השיר.

השיר מתאר תהליך נפשי של עקירה שעובר הדובר אשר הולך ומתעצם במהלך השיר.

שימוש במטאפורות פסיביות ואדישות בבית הראשון "נם" (ולא ישן) "צנח" "נשל" (ולא נפל), מצלול נעים. שידור תחושה של בחירה ונעימות, מעבר יפה של הכלייה. ניתן לראות את אותו אפקט בבית האחרון, שימוש רב במילה "ל" שם נותנת מצלול נעים, בבית האחרון יוצר הדבר אפקט ציני (חסר ערך (המילים לא השימוש בציניות.

כבר בבית הראשון יש רמזים לרוע : 1)פרי שלא נקטף 2)זלזל שנושר

רמזים מתרימים לגבי שארית השיר.

הבית השני משורשר לבית הראשון בתחילת הבית השני יש מילה "נעימה", אם זאת חודרת האלימות לבית השני כבר בשורה השנייה.