עיקרי המשפט במשפט הפועלי

נושא

הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס.

דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש משרד החינוך

• כאשר מופיע פועל נטוי בזמנים עבר, עתיד או ציווי, ואין לידו ציון מפורש של נושא המשפט (הנושא חבוי בתוך הפועל), יש לנתחו כנושא+נשוא.

דוגמה - אל תפתרו את התשבץ!

נושא סתמי - פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא. דוגמה - מכריזים על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא).

(לעיתים הפועל יופיע בעבר או בעתיד בגוף נסתרים לדוגמה: שכחו אותי בבית).

נשוא

נשוא פועלי - הפועל כמשפט.

דוגמה: המורים לא יקבלו העלאה בשכרם.

נשוא מורחב - נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד משמעות אחת בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דמגים עיקריים:

1. פועל עזר + שם פועל (המצייינים פעולה אחת)
   דוגמה: התינוק התחיל לבכות.
2. פועל ופועל (המציינים פעולה אחת)
   דוגמה: הים הלך וגעש. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל).
3. ניב שבמרכזו פועל
   ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.
   הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.דוגמאות:
   הספר יצא לאור לפני שנה.
   בעל החנות פשט את הרגל.
   הנער הזה מוצא חן בעיני.

נשוא שמני - נשוא שאיננו פועל.

הנשוא השמני עשוי להיות:

שם עצם - אוחתי גננת.

שם תואר - הסרט מעניין.

שם פועל - המטרה (היא) להצליח.

צירוף יחס - הכלב במלונה.

תואר הפועל - הטיול מחר.

אוגד

אוגד - מילה המקשרת בין אגף הנושא לבין אגף הנשוא במשפט השמני. תפקידו העיקרי של האוגד הוא להורות על כך שצריוף שמני הוא משפט שלם ולא חלק של משפט.

לדוגמה - הספרים החדשים הם על השולחן שלי.

לעומת - הספרים החדשים על השולחן שלי הם של אחי.

סוגי האוגד

1. אוגד כינוי גוף - הוא, היא , הם ,הן.
   הערה - כינוי הכוף לנסתר עשוי להצטרף למילים הנה, הרי, אין(מילת שלילה):
   דוגמאות:
   הנני כאן. - נשוא + אוגד
   הילד הזה הריהו אני.
   מתעמלות אלה אינן אלופות.
2. אוגד המציין זמן.
   בעבר - היה: האיש הזה היה שחקן מפורסם.
   בעתיד - יהיה: שיר זה יהיה להיט.
   בציווי - הֱיֵה : הֱיֵה זהיר!
   הערה - לפועל היה שני ניוחים תחביריים:
   1. נשוא (קיומי)
   2. אוגד

היה כנשוא	היה כאוגד
היה לי חום. היתה רעידת אדמה. לא תהיה מלחמה.	החום לא היה גבוה. רעידת האדמה היתה מפחידה. המלחמה לא תהיה קשה.

1. • הבחנה ביניהם:
     היה -> יש = נשוא: היה לי חום -> יש לי חום.
     היה -> הוא = אוגד: איוב היה איש צדיק -> איוב הוא איש צדיק.