מילון פסיכומטרי

ברוכים הבאים לפרויקט מיקי (מילון וויקי). לפני שאתם קוראים או עורכים ערך זה אתם מתבקשים לקרוא את ההסבר פה.

א

זה ממש אבסורדי, המילים הפיכומטריות הללו הן ממש אבן ריחיים אשר תיגול מעל ליבי כאשר אעבור את הפסיכומטרי בציון המתאים לי. אני אובדת עצות אך לא מתייאשת במהרה. אד הוק, אכתוב כל כמה ימים וכל כמה זמן שאחפוץ, קטע קטן עם מילים פסיכומטריות לפי אותיות. (והיום- האות א'). הפסיכומטרי הזה הוא לא אבן בוחן לחוכמה, סתם אינדיקטור של חרישה ושינון אינסופי... אלמלא היה הוא אומדן לקבלתי לאוניברסיטה, מזמן הייתימרימה מולו אצבע צרדה. לא נורא, זו תקופה רנדומלית שבה אני אאנוס עצמי בלימודים קשים ללא אתנתחתא אחת לרפואה. בחודש הקרוב אני לא מתכוונת לצאת מאסקופת ביתי. אני יושבת לי כעת עם צלוחית של תופינים, ומנסה לזכור את כל הפירושים. על האיצטבה בחדרי מונחים כמה ספרים של "קידום" שרק מחכים שאני אפתור אותם. הרבה אנשים מאמצים את ידי באינטנסיביות ומגבירים את האמוק האופף אותי. החום מאכל אותי לאט לאט ואני מרגישה כמו באח בוערת. פתחתי אשנב לאוורר מעט את חדרי הקט.

ב

בונה פידה שרציתי ללמוד היום, אך משום מה הכוח הנפשי לזה בושש לבוא. אבל לא, למה שאני אלמד? ישבתי לי בשופי כמו בולבוס קטנה, ולא עשיתי כלום. אפילו לא בזעיר אנפין. הלוואי והייתי מהאנשים האלה שהם בור סוד שאינו מאבד טיפה, ברם כנראה אין לי הרבה בינה, ואני אאלץ ללמוד ביד קשה וללא רחמים. אני צריכה לשים בריח על דלת החדר ופשוט לשבת על התחת ולהיות בר אוריין למופת! אני יודעת שבדיעבד אני אגיד שיכלתי ללמוד יותר טוב וסתם אתעצבן. ולכן אני מודיעה בפרהסיה כי אני הולכת ללמוד, ואני מודיעה ברחל בתך הקטנה, אם אני לא אלמד היום-אין כוכב נולד.

ג

גָבה ליבי לפרסם את האות השלישית במספר. אני מוצאת את עצמי עם גב אל הקיר, אם כבר התחלתי את המילון, חייבים לסיים. אני מגרדת את הגַבַחַת וחושבת לעצמי על מה אני אספר היום. טוב, ללא גינונים מיותרים, אני אגיד לכם מה עשיתי היום- היה יום גרנדיוזי במיוחד, הראשון לספטמבר, דבר שנחרט בגנזך של כל בנאדם. קמתי באיחור ענקי וגימאתי ארץ לבית הספר. לא, לא הייתי צריכה גושפנקה למורה מההורים, יום ראשון, בכל זאת. המורה דיברה דברי גבבה ובאותו רגע הייתי מוכנה לשבת על גדת הנהר ולבצע גדיד, מאשר לשבת שם ולהמשיך לשמוע אותה, ללא גֻזמה! ממש גרעון של זמן. נרדמו לי הגפיים והבטן השמיעה קולות של גרגרן מצוי. אוהו איזה גידופים המורה קיבלה ממני... גהרתי (במובן "השתרעתי", לכל בעלי הראש המלוכלך שביניכם) על השולחן ותפסתי תנומה קלה. כשהמורה העירה אותי כמו גבר (גבר= תרנגול, לא ההיפך מאישה) בבוקרו של יום, לקחתי גזיר נייר והתחלתי לכתוב את השם שלי מספר פעמים כמספרם של כל הכוכבים בגלקסיה. לאחר שהשולחן היה גדוש בציורים, שמצאו עצמם מוכיחים שוב את הגרביטציה ונזרקים לרצפה בדרך מסתורית, הגיע הצלצול המיוחל. נתראה מחר. אותו מקום אותה שעה. במשך ה-10 חודשים הבאים.