גדוד העבודה

גדוד העבודה

הוקם ב- 1920 לזכרו של יוסף טרומפלדור, שנהרג זמן קצר קודם לכן. גדוד זה נקרא על שמו. מטרת גדוד העבודה היתה להגשים את מטרת הציונות על בסיס סוציאליזם והבטחת עבודה לפועלים במסגרת קבוצות קבלניות. כל זאת לנוכח מצב האבטלה הקשה ששרר בארץ ובעתיד הקבוצות הקבלניות שחיות חיי שיתוף יהפכו את כל הארץ לקומונה אחת גדולה. הם חלמו לייסד בארץ חברה ללא רכוש פרטי. אנשי גדוד העבודה עסקו בסלילת כביש צמח-טבריה וקבוצות העבודה נקראו פלוגות. מספרן נע בין 8 ל- 300 , הם חיו במחנות אוהלים ונדדו ממקום עבודה אחד למשנהו. עיקר תעסוקתם היתה בעבודות ציבוריות שיזם הממשל הבריטי (בתקופת הרברט סמואל) ובמסגרת זו עבדו בסלילת כבישים, הנחת מסילות ברזל וחציבה. אורח חייהם היה שיתופי ורווחי העבודה הופקדו בקופה משותפת. גדוד העבודה שימש גם כמסגרת לקליטת העלייה ועולים רבים הצטרפו בעת עלייתם לפלוגות העבודה. מאפייני גדוד העבודה:

1. סוציאליזם. מסגרת חיים שיתופית ושיוויונית. כל הכנסה הנובעת משכר הצטרפה לקופה המשותפת.

2. אחריות הדדית. פלוגות גדוד העבודה היו מפוזרות ברחבי הארץ מתוך מחשבה להקמה עתידית של קומונה ארצית.

3. מחנות אוהלים. חברי הפלוגות גרו במחנות אוהלים ועסקו בקבלת עבודות ציבוריות מהשלטון הבריטי ובסיום העבודה עברו עם האוהלים למקום העבודה החדש.

4. אנשי גדוד העבודה קלטו עולים והכשירו אותם לעבודות כפיים.