מאפייני החברה היהודית בצל האיסלאם

גרסה מ־18:44, 25 במאי 2005 מאת איילת (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

קהילות יהודיות חיו מאות רבות של שנים בארצות האיסלאם השונות, בצפון אפריקה וביתר ארצות המזרח התיכון. היהודים תחת שלטון האיסלאם הוגדרו כ"בני חסות" (ד'ימה) הזכאים להגנה מהשליט אך מעמדם היה פחות מזה של המוסלמים, היה עליהם לקבל את תכתיבי החברה האיסלאמית, והייתה עליהם חובת מיסים מיוחד, לעתים מיסים גבוהים במיוחד, של בני חסות. החברה היהודית בצל השלטון המוסלמי התאפיינה בעיקר בדברים הבאים:

שמירת הדת והמסורת:

היהודים היו שומרי מצוות והקהילה התקבצה סביב בית הכנסת שהיה מרכז דתי ותרבותי וסמל לאחדות. בנוסף היו בקהילה מוסדות סיוע וצדקה לטיפול בחולים ובנזקקים. רב הקהילה היה מנהיגה בכל תחומי החיים.

הקמת שכונות נבדלות:

היהודים הקימו שכונות נפרדות בכדי להמנע מחיכוכים ומסכסוכים עם שכניהם המוסלמים. בשכונות אלה יכלו לקיים את אורח חייהם הדתי מסורתי ללא הפרעה.

שימוש בשפה הערבית:

היהודים בארצות האיסלאם דיברו בשפה המקומית. בתוניסיה למשל דיברו בערבית-תוניסאית. השימוש בשפה הערבית אפשר ליהודים להשתלב בחיי היום יום, בעיקר בערים.